הגעתו של טאריק בלאק למכבי תל אביב מרימה לא מעט גבות. אחרי הכל, רק לפני שנתיים הוא חתם עם הלייקרס על חוזה של כמעט 13 מיליון דולר לשתי עונות, ובעונה החולפת הרוויח 3.3 מיליון דולר במדי הרוקטס. ספק אם שחקנים אחרים שהיו נאלצים להתמודד עם שינוי כזה דרסטי בשכר, במעמד ולעבור מהבית בארצות הברית למזרח התיכון, היו מצליחים להסתגל למצב החדש, אבל טאריק בלאק עשוי מחומר קצת שונה. החזות שלו, מלאה בקעקועים מצוואר ועד כף רגל, עלולה אולי להטעות, והיכרות עימו חושפת אישיות חזקה, מורכבת ושונה משחקן ה-NBA הטיפוסי.
עם אבא ואמא בעבודה
בלאק נולד ב-1991 בממפיס, לג'ודית', מנהלת יחסי ציבור במוזיאון לזכויות האזרח, וללורנס, מתווך דירות. כבר בגיל חמש נחשף בלאק למשמעות הגדולה של עבודה קשה, כאשר התלווה לאביו ולשני אחיו, אמאל ובילאל, לעבודות ניקיון ושיפוץ בתים לפני עסקת המכירה. בתפריט: צביעת קירות, ספונג'ה לרצפות וצחצוח של שטיחים מקיר לקיר. עוד לפני שלמד בבית ספר, ימי העבודה של בלאק החלו בשמונה בבוקר והסתיימו לעיתים רק בחצות. התגמול היה חמישה דולרים ליום, שאביו היה מחלק לאחים, שבדרך כלל היו מתבזבזים על צ'יפס וחטיפים במכולת השכונתית.
"זה לא היה בשביל הכסף", סיפר בלאק בראיון ב-2016. "המטרה של אבי הייתה ללמד אותנו מהי המשמעות של עבודה קשה. מהי המשמעות של להרוויח את הלחם שלך". בגיל 10 העבודה התחלפה מצביעה וניקיון לסבלות. "הייתי מרים מכונות כביסה, מקררים, ספות. היינו מעבירים ריהוט ומכשירי חשמל מבית לבית, מכסחים את הדשא בחצר. אם לא העבודות האלו, אני לא יודע כמה אתלט הייתי יוצא".
גם העבודה של אימו הותירה עליו חותם משמעותי. המוצג המרכזי במוזיאון לזכויות האדם שבו עבדה היה הדמיה של האוטובוס שבו רוזה פארקס ישבה וסירבה לפנות את מקומה לאדם לבן. "הייתי בוהה בהדמיה הזאת במשך שעות", הוא סיפר. "יום אחד הגעתי עם אמא לעבודה, ובאותו בוקר היא התעכבה המון זמן על הלבוש והמראה. לא הבנתי למה. כשהגענו למוזיאון, היא ליוותה את המדריכים שהציגו לקבוצה מסוימת את המוצגים, ולפתע אישה אחת ניגשה אל אימא ואמרה לי 'יופי של תלבושת, גבירתי'. אמא כמעט התעלפה במקום. זאת היתה אופרה ווינפרי".
התרגל למאמץ כבר בגיל חמש (GETTY)
כבר חושב על היום שאחרי
פאסט פורוורד לגיל 24. בלאק חותם על חוזה של 12.8 מיליון דולרים לשנתיים עם הלייקרס, אבל במקום לחגוג ולפזר את הכסף כמו שחקנים רבים, כבר התחיל לחשוב מה יעשה אחרי הפרישה. הוא נרשם לכנס נדל"ן שארגון השחקנים הפיק, ונכח גם בכנסים וסדנאות ליזמות עסקית. כשכל השחקנים שנכחו באירועים האלו נשקו לגיל 30, בלאק היה הצעיר בחבורה. משהו בו הרגיש שהכסף הגדול לא יהיה שם לנצח. באותו כנס, אגב, פגש את נוריס קול והשניים נחשבים חברים טובים.
את הקרדיט על החשיבה קדימה בלאק מעניק למאמנה האגדי של ג'ורג'טאון, האיש והמגבת הלבנה ג'ון תומפסון. לפני שהצטרף לאוניברסיטת ממפיס, הוא ערך סיור בג'ורג'טאון. כשנכנס למשרדו של תומפסון, ראה שעל שולחנו מונח כדורסל שטוח, שהאוויר הוצא ממנו. "קואץ' למה יש לך כדורסל בלי אוויר על השולחן?", שאל בלאק הצעיר. תומפסון ענה: "כדאי שכאשר צעירים כמוך נכנסים אלי, אני אוכל להסביר להם שהכדור לא קופץ לנצח. בשלב מסוים האוויר יוצא ממנו, והוא מפסיק לקפוץ. וכשהיום הזה יגיע, אתה תהיה חייב להיות מוכן".
למרות שבחר בממפיס, בלאק בחר להתמחות במנהיגות ארגונית, וכשעבר לשנה האחרונה לאוניברסיטת קנזס, המשיך את ההתמחות במנהל עסקים בארגונים ללא מטרות רווח, בדגש על ארגונים אפרו-אמריקנים. בלאק גם הפך לאחד משחקני ה-NBA הצעירים ביותר שפתחו עמותה חברתית ללא מטרת רווח, שעוסקת בעיקר בפעילות קהילתית בעיר הולדתו ממפיס. "אני רוצה להראות לילדים שהעולם מלא בהזדמנויות, הרבה יותר ממה שהיו לי כילד בשכונות שהם גדלים בהן". המטרה הסופית שלו, כך הצהיר בראיון בפברואר 2017, היא לרוץ לראשות עיריית ממפיס כשיסיים את הקריירה.
קול נחשב לחבר טוב של בלאק (אלן שיבר)
"תפור" לכדורסל האירופאי
בפן המקצועי, בלאק מעולם לא נחשב לפרוספקט יוצא דופן. נכון, הוא נבחר בין 50 השחקנים הטובים ביותר שעלו מהתיכון למכללות ב-2010, אבל המספרים שלו מעולם לא היו מדהימים. 8.3 נקודות, 4.6 ריבאונדים וקצת יותר מחסימה למשחק לא הספיקו לבלאק כדי להיבחר בדראפט 2014, אבל כמו שכבר הבנתם, ל-NBA בלאק הגיע באמצעות עבודה קשה ולא בחסד.
הרוקטס השתכנעו שכדאי להחתים את בלאק ב-2014, וב-25 משחקים, שמתוכם פתח ב-12, נתן תפוקה לא רעה של 4.2 נקודות ו-5 ריבאונדים בפחות מ-16 דקות. למרות זאת, הוא נחתך מיוסטון, אבל רק יומיים אחר כך הוחתם ע"י הלייקרס. התקופה הראשונה שלו בלוס אנג'לס היתה גם הפוריה ביותר שלו מבחינה סטטיסטית: 38 משחקים, 21 דקות, 7.2 נקודות, ו-6.3 ריבאונדים. בין לבין, היו לו גם גיחות קצרצרות לליגת הפיתוח, וגם שם הוכיח שכאשר הוא משחק, התרומה מגיעה: 17.1 נקודות, 11.7 ריבאונדים ויותר משתי חסימות למשחק בתשעה משחקים בקבוצת הבת של הלייקרס. בשנתיים הבאות בלייקרס הוא נתן תפוקה יציבה לכמות הדקות שקיבל: כ-4 נקודות וכ-4.5 ריבאונדים בכ-13 דקות הממוצע. למרות זאת הוא נחתך בסוף 2017, חזר ליוסטון ושם רשם 3.5 נקודות ו-3.2 ריבאונדים בכ-10 דקות בממוצע.
לא מדובר במספרים מרשימים, אבל זו כן תפוקה יפה לכמות הדקות שבלאק קיבל. בארה"ב מעריכים כי הסיבה שבלאק מצא את עצמו ללא חוזה מובטח לעונה הבאה נעוצה במעבר המאסיבי של קבוצות NBA לסגנון הסמול בול, שהופך סנטרים בסגנון של בלאק למיותרים, וזאת למרות שמדובר בריבאונדר מצוין, בעיקר בצד ההתקפי, בחוסם נהדר ובאתלט ברמה גבוהה.
נתן תפוקה נאה מהספסל של יוסטון (GETTY)
דו"חות הסקאוט יודעים לספר על שחקן שנחשב ל"שליט בצבע", יודע להגן היטב על אזור הפנים, קולע באחוזים טובים מאוד מהטווח הקצר, יודע לתת הספק יפה בפיקנרול וכמעט בלתי ניתן לעצירה בריבאונד. לאורך הקריירה ב-NBA, בלאק רשם כמעט שלושה ריבאונד התקפה למשחק, שחלק גדול מהם הוא גם תרגם לנקודות.
על פניו, נראה כי מידותיו ויכולתו של טאריק בלאק "תפורים" על הכדורסל האירופאי, שגם הוא כמובן מושפע מאוד ממגמת הסמול בול אך עדיין שומר חסד לביגמנים אמיתיים, ובמיוחד לכאלו שמצטיינים בפן ההגנתי. כך יוצא שבלאק, ההחתמה שככל הנראה סוגרת את הסגל של מכבי ת"א, הוא גם ההחתמה המשמעותית ביותר שלה אחרי סקוטי ווילבקין.
המעבר לסמול בול סלל את דרכו של בלאק מחוץ ל-NBA (GETTY)