הפועל ירושלים רצתה מאוד להדיח את ולנסיה, אך לצערה הרב נפרדה הערב (רביעי) מהיורוקאפ אחרי תבוסה 90:75 במשחק המכריע של סדרת חצי גמר היורוקאפ. לפרקים זה היה בהישג יד, אבל בסופו של דבר סימונה פיאניג'אני וחניכיו ירדו מנוצחים ומסיימים קמפיין אירופי מוצלח ומכובד, שכלל 15 ניצחונות ו-5 הפסדים. זה הזמן לחלק ציונים למאמן האיטלקי ולשחקניו.
קרטיס ג'רלס
השחקן הכי עקבי של ירושלים באירופה. ממוצע של 17 נקודות בשלב הראשון ובטופ 16, ומשחק אדיר בגראן קנאריה היו העוגן סביב העונה המוצלחת ביורוקאפ. בלעדיו כנראה שהיא הייתה נגמרת הרבה יותר מוקדם. היה נקודת האור של פיאניג'אני גם במשחק המכריע בוולנסיה. ציון: 8
ג'רום דייסון
חבל שעונה מצוינת נגמרת בקול ענות חלושה. הגארד התזזיתי היה מצוין בשלב הראשון, עם 17 נקודות בשני המשחקים מול ולנסיה, לעתים נהדר בטופ 16 ויוצא מן הכלל ברבע הגמר מול גראן קנאריה. ללא החוק הרוסי הוא פרח בשלל הרכבים נמוכים והריץ את ירושלים במגרש הפתוח. אם רק היה משחזר את המשחקים הנהדרים מול ולנסיה גם בסדרה, היה נותן פייט חזק לג'רלס על תואר ה-MVP ביורוקאפ. ציון: 7
טרנס קינזי
התחיל פושר ולאט לאט הגביר. הסווינגמן רק הבליח לפרקים בשלב הראשון, עם משחק טובים בלובליאנה וקובאן לצד הופעות בינוניות, אבל בסה"כ האדומים לא נזקקו לו יותר מדי בחודשים הראשונים של העונה. בטופ 16 הוא חתום על הניצחון על ריטאס שהבטיח את המקום ברבע הגמר, ובמשחק הראשון מול גראן קנאריה הוא עשה קצת מהכל בשני צידי המגרש. בוולנסיה הוא היה מצוין, אבל לפעמים חוטא בעבירות זולות שמסבכות את הרוטציה של פיאניג'אני. ציון: 6.5
ג'רלס. בלעדיו העונה הזו הייתה נראית אחרת
דייסון. קצת יותר יציבות והוא היה יכול להיות המצטיין (אלן שיבר)
יותם הלפרין
לרוב שיחק לצד ג'רלס או דייסון, ולכן לא הוטל עליו נטל הסקורר. הלפרין הרגיש בנוח בתפקיד "המבוגר האחראי" ונתן שקט וקור רוח ברגעי מפתח בסדרה מול גראן קנאריה. מול ולנסיה, כמו יתר הישראלים, לא קיבל מספיק דקות כדי להשפיע. ציון: 6
בר טימור
באופן טבעי, לקח על עצמו תפקיד שונה מאשר בליגה, והוא היה אחראי לעלות מהספסל ולתת אנרגיות, להקריב עבירות ולהציק למובילי הכדור היריבים. בשלב הראשון הוא עשה את זה היטב, אך מיעט לקבל קרדיט בטופ 16. היה פצוע בזמן הסדרה מול גראן קנאריה, ולכן מקבל הנחה חלקית. ציון: 5
ליאור אליהו
פתח סביר את העונה, וגם הצטיין בטופ 16 עם מדד גבוה מאוד ביחס למספר הדקות, אבל כמעט ולא קיבל קרדיט מפיאניג'אני בסדרות הפלייאוף. הקושי להתמודד פיזית בהגנה ובריבאונד, כמו גם העדיפות לשחקנים שמסוגלים לאיים מבחוץ, הותירו את אליהו במעמד בעייתי. עבור פורוורד שזקוק להרבה דקות כדי להשפיע באמת, זה לא עבד ובזמן המועט שהיה על המגרש לא הצדיק קרדיט נוסף. ציון: 4.5
טימור. הפציעה השפיעה, אך בסה"כ עונה סבירה (דני מרון)
אליהו. לא קיבל הרבה דקות, אבל גם לא הצדיק יותר ממה שקיבל (דני מרון)
טראוויס פיטרסון
עלה על הציפיות עם תרומה מצוינת מעמדה מס' 4, וזכורות במיוחד הופעות גדולות מול קובאן בשלב הראשון ומול זניט וריטאס בטופ 16, שני ניצחונות שהבטיחו את המקום ברבע הגמר. המספרים מול גראן קנאריה לא מרשימים במיוחד (7 נק' ו-6.5 ריב'), אבל הנוכחות שלו פתחה את הצבע ואיפשרה לג'רלס ולדייסון לחגוג. גם מול ולנסיה נתן כל מה שיכל. ציון: 6
אמארה סטודמאייר
אפשר להסתכל על הסטטיסטיקה ולהתרשם שהרכש המרעיש של הקיץ שעבר נתן תפוקה טובה, ובמיוחד זכורות שתי ההצגות מול זניט סנט פטרסבורג. בפועל, ציפו משחקן ברמתו להיות יותר דומיננטי, במיוחד ברגעים מכריעים. אמנם רצף של 7 (אולי 8?) משחקים בדאבל פיגרס זה נחמד, ומידת המעורבות שלו במאני טיים תלויה גם בשיקולים של פיאניג'אני, אבל קשה לחשוב על משחק (למעט הניצחון על זניט) בו הוא סחב את ירושלים על הגב. ציון: 6
שון ג'ונס
עלה כמחליף ל-12.5 דקות כדי לתת לסטודמאייר מנוחה, ועשה את עבודתו נאמנה. בשלב הראשון לא באמת השפיע, בטופ 16 כיכב מול ניז'ני עם 21 נקודות ו-9 ריבאונדים ובאופן קבוע את מה שאפשר לבקש משחקן משלים: 5.6 נקודות, 3.4 ריבאונדים, ונתונים שהלכו והשתפרו אחרי השלב הראשון וההתאקלמות. ציון: 6
סטודמאייר. המספרים היו שם, הנוכחות ברגעי ההכרעה קצת פחות (אלן שיבר)
פיאניג'אני. ראוי להמון מחמאות על עונה מצוינת ביורוקאפ (אלן שיבר)
סימונה פיאניג'אני
אנשים יכולים לבקר את הרוטציה הקצרה והקרדיט המועט לישראלים, אבל בסופו של דבר הוא חתום יותר מכל שחקן (למעט ג'רלס) על עונה אירופית יפה. הניסיון העשיר ביורוליג ניכר בניהול המשחק, והאופי שהקבוצה הראתה, עקב אכילס משמעותי בעונות קודמות, בלט ברגעים קשים כמו במשחק השני מול גראן קנאריה. טביעת האצבע של האיטלקי הורגשה ברוב השלבים בעונה, וייתכן והישארותו על הקווים צריכה להיות היעד הראשון של אורי אלון בקיץ. ציון: 8
ללא ציון
מאליק היירסטון, אייזק רוזפלט, אור רון, מיכאל מושקוביץ ובריאן רנדל כמעט ולא שיחקו.