הלוחמת שאף אחד לא רוצה להסתבך איתה

אם פעם יצא לכם ללכת בטיילת בתל אביב ולעלות במדרגות לכיכר אתרים, ככל הנראה שמעתם קולות מוזרים של חבטות בלתי פוסקות. הצצה חפוזה תחשוף בפניכם מראה מדהים: בחורה בלונדינית ומתולתלת בועטת בשק איגרוף בעוצמה מפחידה שתגרום לברכיים שלכם לשקשק. עדי רותם היא לא רק אלופת העולם באיגרוף תאילנדי, אלא מייצגת את ישראל כבר עשור בזירות הגדולות בעולם ובמימון עצמי. נעים להכיר - הלוחמת הכי מסוכנת בישראל.

בגיל 5 ההורים ניסו להלביש עליה נעלי בלט, אך באותה עת היא נחשפה בפני אומנות שונה לחלוטין והרבה יותר מסקרנת. "באותו הסטודיו לבלט היה במקביל שיעור של דניס הישרדות. מיד רציתי לבדוק את העניין", סיפרה עדי. התנגדות ראשונית מצד ההורים הפכה במהרה לתמיכה, עידוד וליווי בתחרויות רבות אשר כללו אליפויות הארץ במה שהכין אותה לקריירה תחרותית מוצלחת ביותר בהמשך הדרך.

לאחר שירות צבאי כמדריכת קרב מגע יצאה לטיול המבוקש במזרח. פעם לוחמת – תמיד לוחמת. רותם מצאה את עצמה במהרה מתאמנת במכון מואי תאי בתאילנד. ב-2005 היא ערכה קרב ראשון שהחל רקורד מרשים של 31 קרבות ברחבי העולם. עם זאת, רותם הייתה חייבת לשדרג את עצמה והחלה במסע חוצה גבולות, כאשר חיה על מזוודות וגלשה מספה לספה ומהוסטל להוסטל ברחבי אמסטרדם כדי להתאמן תחת מאמנים נחשבים כמו איוון היפוליט ולהתחרות ברמות הכי גבוהות תוך כדי שהיא סובלת משבר בסטרנום שקיבלה עקב בירכיה אכזרית משותף לאימונים חביב בשם אחמד אחמד. אמיתי לגמרי.

"הסידור היה שאני מתאמנת בארץ ותוך כדי אני עובדת כברמנית כדי לממן את עצמי", סיפרה והוסיפה: "המכון שלי בהולנד,  VOS GYM הנודע לשימצה, סידר לי קרב. טסתי שבועיים לפני כדי להתחדד ולהתכונן ולאחר הקרב חזרתי לארץ". עם הזמן רותם מצאה לעצמה טכניקות מועדפות כמו בעיטת דחיפה ואובר הנד, שזה שיגור טיל שעובר את הגנת היריבה ושולח אותה ללהלה לנד: "אני נחשבת ללוחמת קאונטר. מחכה לראות את תגובות היריבה ואז אני מתחילה להשחיל מכות כמו פאזל. הבעיטות שלי עצבנו את היריבות כל כך עד שהודבק לי השם מוסקיטו". למרות העוצמות, ב-2010 תפרו את פניה ב-30 מקרים שונים בעקבות הקרבות.

לאחר הישג מרשים של מקום שני באליפות אירופה באיגרוף תאילנדי עדי קיבלה הצעות מימון מהמדינה להתחרות ב-WAKO ושם קטפה ב-2009 את אליפות העולם ברמה חובבנית במשקל עד 52 ק"ג. ההישג המרשים שם את ישראל על המפה בעולם הקיקבוקס לאחר הרבה התלבטויות האם מדובר בדרך נכונה. "גיהצתי חולצות, ניקיתי בתים וקיבלתי עזרה מההורים. המצב הוביל אותי לתנאים לא הגיוניים שבהם נאלצתי לטוס לתחרות ללא ליווי של מאמן", מספרת הלוחמת.

ההישג הכי גדול בקריירה הגיע באוקטובר 2012 כאשר נקבע לה קרב חוזר מול אלופת העולם דאז, לינדה אומס, בארגון WFCA והפעם החגורה עמדה על הפרק. רותם הגיעה בכושר שיא ולאחר 5 סיבובים של אגרופים, בעיטות ובירכיות ביססה את עצמה על פסגת העולם עם החגורה היוקרתית סביב מותניה: "עד אותו רגע הייתי משוכנעת שההישגים שלי לא מעניינים אף אחד. החשיבה היא לבסס את עצמי כלכלית ולדאוג לעתיד ולמרבה הצער איגרוף תאילנדי לא נחשב לענף מוכר ולפיכך התמיכה הינה בהתאם. מאוד קשה לשמור על רמת אימונים גבוהה כשעל הדרך צריך למצוא פרנסה. לדוגמא ללא תמיכה מאנשים נדיבים כמו אלי פפושדו, לא הייתי משיגה את הסיבסוד להתחרות בקרב האחרון שלי".

כעת היא נמצאת בשלב הבא בקריירה שלה: "אני מתרכזת בפיתוח הענף בארץ. אני מעוניינת להקים בסופו של דבר קבוצה שתוביל את הלוחמים הצעירים הלאה. יש לנו בארץ חומר אנושי מצויין בכל הנוגע לאומנויות לחימה ושם אני יכולה לתרום מניסיוני". עדי נמצאת בעולם נשלט על ידי גברים, אך לפי דעתה האספקט המגדרי לא משפיע כלל: "אני מאמנת גם גברים וגם נשים, לכולם יש מקום בזירה".

הסיפור של עדי רותם אמור וצריך להיות מקור השראה לכל לוחם או לוחמת צעירה הנמצא בתחילת דרכו. כנגד כל הקשיים עדי האמינה בעצמה והגשימה חלום ששם אותה ואת המדינה על המפה. התקווה היא שבהמשך הדרך ענפי ספורט הלא אולימפים יקבלו את החשיפה הראויה ויתרה מכך, את התקצוב הראוי כדי שנוכל להמשיך להנות מהפונטציאל האדיר שיש בארץ.