בעוד 527 ימים ייפתחו בריו דה ז'ניירו המשחקים האולימפיים, כאשר על המשלחת הישראלית תוטל מטרה אחת מרכזית - להשכיח את הטראומה מלונדון 2012 ולזכות לפחות במדליה אולימפית אחת. היום (רביעי) כינס הוועד האולימפי הישראלי מסיבת עיתונאים ובה השיק רשמית את ההכנות לריו 2016.
הוועד האולימפי הציג את הקריטריונים לריו 2016 בשלל הענפים השונים. על פי ההערכות, נראה כי גודל המשלחת בעוד כשנה וחצי יהיה זהה למה שהיה בבייג'ין 2008 ובלונדון, בין 35 ל-40 ספורטאים. הענפים המרכזיים יהיו כמובן שחייה וג'ודו. אגב, כפי שזה נראה כרגע, ענף הג'ודו יתמודד עם מירב הלחץ להביא את המדליה.
"אנחנו מעריכים שהמשלחת תמנה בין 35 ל-40 ספורטאים", אמר יו"ר הוועד האולימפי הישראלי, יגאל כרמי, "אפשר לראות שמאז סידני 2000 זה היקף המשלחות שמגיעות למשחקים, כך שאין באמת שינוי. שמנו לעצמנו מטרה להשתתף בין 8 ל-10 גמרים. אנחנו מעריכים שאם נחזור עם מדליה אחת, זה יהיה הישג ראוי. מדליה אחת היא מטרה ראויה וסבירה, כמובן ששתי מדליות יהיו כבר הישג יוצא דופן. נזכיר שיש עוד 11,000 ספורטאים שרוצים להשיג את אותו הדבר".
המועמדת מספר 1. ירדן ג'רבי (איגוד הג'ודו)
מבחינת הוועד האולימפי, המשחקים האולימפיים האירופיים שיתקיימו בפעם הראשונה בבאקו בקיץ הקרוב יהוו תחרות הכנה וסימולציה למשחקים. "אנחנו מעריכים שנהיה שם עם 120 ספורטאים. זו תהיה הכנה מצוינת", אמר יגאל כרמי, שגם התייחס לפן הכלכלי: "אנחנו מעריכים שכ-150 מיליון שקלים מושקעים בספורטאים האולימפיים שלנו מדי 4 שנים ולדעתנו זה סכום סביר. תמיד נחמד שיהיו עוד משאבים ואנחנו עושים מאמצים כאלה, אבל אנחנו מרגישים טוב".
לוסטיג: "כל ספורטאי צריך להוכיח את עצמו"
מנכ"ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג, הוסיף: "אין כרטיסים חופשיים למשחקים האולימפיים. ספורטאי, שייצג אותנו במשחקים, צריך להוכיח את עצמו בזירה שבה אנחנו רוצים לראות את הישגיו. עם זאת, המערכת תמיד משאירה לעצמה את הזכות לבדוק ולחשוב אולי נעשתה טעות במהלך קביעת הקריטריונים. להנהלת הוועד יש סמכות, למשל, לבחור ספורטאים שעשו הישג יוצא דופן. למשל, התאריך האחרון לקביעת הקריטריונים הוא ה-30.6.2015, אבל אם מישהו יעשה שיא עולם אחרי שבוע, ברור שזה יהיה טיפשי להשאיר אותו בארץ".
לוסטיג גם פירט את "טופס הטיולים" שיצטרך לעבור כל ספורטאי לפני שיעלה על המטוס לריו: "ראשית, הוא יצטרך לקבל את אישור הוועדה הרפואית של הוועד האולימפי. צריך לזכור שספורטאי כשיר מבחינה רפואית הוא לא תמיד כשיר מבחינה מקצועית ולכן היחידה לספורט הישגי תצטרך לתת תו כשירות מקצועי. על הספורטאי להיות בכושר המתאים ומוכן למשחקים. זה המסקנות. בנוסף, גם הוועדה למניעת סימום בספורט תצטרך לתת לכל ספורטאי הכשר שהוא עבר ונבדק בצורה מסודרת ולא שנמצא שחס וחלילה הוא השתמש בחומר אסור".
שווה גמר אולימפי, ואפילו יותר. קנייזבה מיננקו (gettyimages)
האיגודים היו שותפים לקביעת הקריטריונים
מנכ"ל הוועד האולימפי התייחס גם לתהליך שבו נקבעו הקריטריונים, בשיתוף פעולה עם האיגודים המקצועיים. "היחידה לספורט הישגי קיימה דיונים רבים עם האיגודים בדרך לגיבוש הקריטריונים. כל האיגודים ישבו עם חומר כתוב ומוכן מראש, כאשר עם איגודים מסוימים היו אפילו מספר פגישות. בסופו של דבר, מנהלת הספורט ההישגי קיבלה מסמך מסודר שעבר את כל האיגודים בדרך לגיבוש הקריטריונים. האיגודים גם היו יכולים לערער, אבל אף אחד לא הגיש ערעור. חשוב להבין שבעולם הקשיחו את הקריטריונים במטרה להעלות את הרמה במשחקים, אנחנו הסקנו את המסקנות האלה גם".
"אם מיננקו לא תגיע לגמר בריו, זה יהיה כישלון"
לוסטיג תיאר את ההבדלים בין הקריטריון הישראלי לבינלאומי ונתן לדוגמא את ענף האתלטיקה. "זהו הענף החשוב ביותר במשחקים האולימפיים", אמר מנכ"ל הוועד, "קריטריון A זו תוצאה איכותית שמבטיחה בדרך כלל אפילו מקום בגמר, אבל מנגד קריטריון B הוא תוצאה קלה מדי. אנחנו הגענו לקריטריון משלנו בשיתוף עם איגוד האתלטיקה והמנהל המקצועי רוגל נחום. כל מי שמגיע לגמר באליפות העולם הוא במחלקה הראשונה לריו מבחינתנו. כמובן שגם קריטריון A יבטיח את המקום במשלחת". אגב, לוסטיג התייחס ספציפית לקופצת המשולשת חנה קנייזבה מיננקו: "היא ספורטאית מצוינת, אם היא תהיה כשירה ובשיאה, אבל לא תגיע לגמר בריו, זה יהיה כישלון".
משיח וצוברי - סיבוב שני
דני אורן, חבר הוועד האולימפי, סיפר כי יהיו ספורטאים שלא יצטרכו לעמוד בקריטריון ישראלי, אלא בינלאומי בלבד - מדובר בענפים שבהם לא היה ייצוג ישראלי במשחקים האולימפיים ב-20 השנים האחרונות, מאז אטלנטה 1996. "יש לנו חזון לגבי ענפים חדשים. מדובר בחתירה (דני פרידמן, אולג גונורובסקי), גולף (לטיסיה בק), אופני הרים (שלומי חיימי), טריאתלון (רון דרמון)". אורן הציג את המצב העגום של נבחרות במשחקי הכדור: "היינו רוצים לראות נבחרת בטורנירי הכדור, אבל זה לא פשוט. כמעט בלתי אפשרי להגיע למשחקים".
אחד הנושאים המרתקים שליוו את ההכנות ללונדון 2012 היה המאבק בין שחר צוברי לנמרוד משיח, דבר שיקרה גם הפעם. אורן הציג את הלקחים שנלמדו מהמאבק ההוא: "היום האיגודים משתפים את הספורטאים באופן ההכרעה. נמרוד משיח ושחר צוברי היו שותפים למסמך שנכתב על ידי איגוד השייט. בנוסף, לא נמשוך את אופן ההכרעה קרוב למשחקים האולימפיים, כדי שזה לא יפגע במי שיגיע בסופו של דבר לריו". כזכור, צוברי עצמו הבטיח ב-2012 את הכרטיס ללונדון בשלב מאוחר והגיע למשחקים כשהוא כבר אחרי השיא.
יעל ארד, חברת הוועד האולימפי, הוסיפה: "יש לנו תרבות של ספורט הישגי בישראל. ספורטאים יוצאים לאליפויות בגילאי נוער ובוגרים עם מטרה אחת לנגד עיניהם - הצלחה, גמרים ומדליות. כשאנחנו מסתכלים על התוצאות של הספורטאים בכל השנים האחרונות, אנחנו רואים חברים עם ברק בעיניים ויכולות גבוהות".
הפעם המאבק לא יהיה מכוער? צוברי בלונדון (gettyimages)
ענף החתירה בדרך לריו. פרידמן וגונורובסקי (צילום: דטלב סייב)