מייק ד'אנתוני, דינו מנגין, בוב מקאדו, רוברטו פרמייר, סאשה ג'ורג'ביץ', דיאן בודירוגה, גרגור פוצ'קה ופטר נאומוסקי. רשימת השחקנים המפוארת הזו היא חלק מההיסטוריה של מילאנו, על שלל גלגוליה ושמותיה, היסטוריה שבין היתר כוללת קרבות עיקשים עם מכבי תל אביב, יתרון 10:12 לאיטלקים במפגשים מול הצהובים ומעל הכל: שני ניצחונות, שנה אחר שנה, בגמר גביע אירופה. אחרי כמעט עשור מחוץ לטופ, מילאנו שוב כאן. ושוב מול מכבי.
"זו הקבוצה הכי טובה באיטליה, ללא עוררין בכלל", מספר ארמאנדו קאפראסו, אחד העיתונאים הוותיקים והבכירים ביותר המסקרים את הכדורסל האיטלקי: "היא משחקת כדורסל נהדר, גם בצד ההתקפי אבל בעיקר בהגנה. האקט, מוס וסרלה שומרים מדהימים באחד על אחד וכל הקבוצה נדבקה בכך".
אבל לא הכל ורוד במילאנו. ג'נטילה נפצע ועלול להיעדר במשך כל הסדרה, דבר שהאיטלקים בהחלט לא לקחו בחשבון בשלב כה קריטי של העונה. רק כדי לסבר את האוזן, בניצחון על בארסה הוא קלע 24 נקודות, לקח 7 ריבאונדים והוסיף 6 אסיסטים. סווינגמן שמסומן כאיטלקי הבא ב-NBA. "מילאנו של השנה היא קבוצה אמיתית, עם דגש על הקבוצה. זה סוד ההצלחה וההבדל משנים עברו. גם כשלנגפורד נפצע, הם ניצחו את פנרבחצ'ה, בארסה וקאנטו", מנסה להרגיע קאפראסו, אבל מיד מסייג: "ועדיין, זה בהחלט חיסרון משמעותי".
החיסרון של ג'נטילה הוא לא היחיד. העיתונאי האיטלקי יודע לזהות מספר חולשות בולטות אצל הקבוצה של באנקי: "חסר להם משהו מתחת לסלים כי גאני לאוול מאוד לא יציב, כך שהרבה יהיה תלוי בסמואלס שמשתפר לאחרונה. מי שעבר שינוי חיובי הוא קרטיס ג'רלס, שבתחילת העונה נאלץ להיות עושה המשחק, אבל ההגעה של דניאל האקט שיחררה אותו לקליעה וזה הרבה יותר מתאים לו".
אי אפשר לדבר על מילאנו, בלי להזכיר את קית' לנגפורד. אקס מכבי תל אביב הוא הסקורר הבולט של האיטלקים (18.5 נקודות למשחק באחוזים נהדרים: 58 אחוז מהשדה ו-47 מהשלוש), ואם יצליח לסחוב את קבוצתו לפיינל פור ואולי אף מעבר לכך, ייכנס לאותה רשימה מכובדת מתחילת הכתבה. ירון ארבל, הסקאוט הישראלי של ניו אורלינס פליקאנס ואחד מאנשי הכדורסל המוערכים באירופה, מכיר היטב את הגארד: " קית' הוא בין העשרה האמריקנים הטובים ביותר באירופה. הוא אתלט ברמה גבוהה ויש לו יכולת לקלוע בהרבה מאוד דרכים. בחודשיים הראשונים שלו במכבי, הוא לא היה מסוגל לשים סל. ועדיין, אף אחד לא רצה לזרוק אותו, כמו את קיינר מדלי לדוגמא. כשאתה מסתכל עליו, רואים שהוא שחקן. אין לו קליעה מדהימה כמו של ג'יי סי קארול או מהירות כמו של בו מקאלב. הוא לא עושה שום דבר ברמה מטורפת אבל הוא עושה הרבה דברים והוא פשוט שחקן. מה שנקרא מהשחקנים שאתה רוצה אותו בצד שלך ורוצה לצאת איתו לקרב".
אבל בלנגפורד של מילאנו, מעבר ליכולת המקצועית, יש צד נוסף. "הוא הפך להיות המנהיג של הקבוצה ותמיד האיש עם הכדור כשהקבוצה זקוקה לנקודות באופן נואש", מספר קאפראסו על הגארד ומסביר: "הוא הגו-טו-גאי בכל ההתקפות החשובות והפך לסקורר מצוין שמוצא כל מיני סוגים של פתרונות מול ההגנות שמולו".
-
מצא את מקומו. ג'רלס (gettyimages)
-
לא מפסיקים לנצח בבית. מוס וחבריו (gettyimages)
עם כל כך הרבה מחמאות, ובטח כשמדובר בשחקן שגדל בארה"ב ושיחק במכללת קנזס הגדולה, השאלה המתבקשת היא: איך קית' לנגפורד תקוע באירופה כל כך הרבה שנים וכשהוא בשיא הקריירה שלו, לא נמצא ב-NBA? "הקליעה שלו לא הייתה מספיק טובה. הוא לא רכז, הוא שוטינג גארד ועם קליעה כמו שהייתה לו פעם, קשה להגיע לליגה הטובה בעולם. הוא התחיל לעשות הרבה כסף באירופה בשלב מאוד מוקדם וכשהוא היה צריך את הבחירה בין כסף ללתת סיכוי אמיתי ל-NBA הוא הלך על הכסף. כשהוא עף מחימקי זה היה בעונת הלוק אאוט והיה חודש שהוא היה באוויר. קבוצות NBA התעניינו אבל הוא חתם במכבי קצת לפני שנגמר הלוק אאוט. אם הלוק אאוט היה נגמר לפני, יש סיכוי לא רע בכלל שהוא היה משחק ב-NBA באותה שנה ולא מגיע לארץ. שחקנים מהסוג הזה לא נמצאים שם בגלל טיימינג או בגלל כסף. זה לא עניין של יכולת", מסביר הסקאוט של ניו אורלינס ומתעקש: "קית' הוא שחקן NBA לכל דבר ועניין".
אחת הסיבות להצלחה של לנגפורד היא לוקה באנקי. המאמן שהגיע מסיינה והחליף את סרג'יו סקריולו אוהב לשחק מהר, סגנון שמאוד מתאים לכוכב שלו, ובקיץ עשו בקבוצה ניקוי אורוות וחלק מהאג'נדה של המאמן היא שקית' הוא השחקן החשוב ואיתו הולכים למלחמה. פשוט בנו סביבו את הקבוצה. בכלל, נראה שבאנקי הוא סיפור הצלחה, ולא רק בכל הקשור ללנגפורד. "אני לא יכול להגיד שבאנקי טוב מסקריולו, אבל בוודאות הוא המאמן המתאים ביותר לקבוצה ולשחקנים", מספר קאפארסו, שיודע מאיפה האיטלקי למד הכל: "באנקי למד הרבה מאוד מסימונה פיאנג'יאני כאשר שימש כעוזרו בסיינה וכמובן שהוא אחת הסיבות העיקריות להצלחה של מילאנו. האמוציות שלו מגיעות לשחקנים ואפשר לראות את התוצאות של זה בעיקר במשחק ההגנה. משהו שסקריולו לא עשה כשהיה כאן".
אבל עם כל הכבוד למאמן, ללנגפורד, להאקט ולעונה המוצלחת של האיטלקים, היתרון המשמעותי ביותר – לפחות על הנייר – הוא הביתיות. אז עד כמה הקהל בפורום באמת משמעותי? "כמובן שאנחנו לא יכולים להשוות את זה לאוויר שיש באולמות של מכבי, אולימפיאקוס ופנאתינייקוס או פרטיזן והכוכב האדום בלגרד, אבל השנה מילאנו מפתיעה לא רק במגרש. בחלק גדול ממשחקי היורוליג האולם התמלא ב-12.5 אלף אוהדים, ובגמר הגביע לאחר ההפסד הם אפילו התפרעו – כך שקורה פה משהו מהבחינה הזאת", מסביר העיתונאי הוותיק ומסכם: "מכירת הכרטיסים לשני המשחקים תפסה תאוצה והאולם יהיה מלא, סולד-אאוט. לגבי מכבי, דיברתי עם כמה אוהדי מילאנו והם קצת מודאגים בגלל שלמכבי יש ניסיון מדהים במעמדים ובמשחקים כאלה. אולי זאת לא מכבי של השנים הגדולות אבל קבוצה של דיוויד בלאט היא עדיין יריבה קשה מאוד. הם מקווים לנצח את שני המשחקים הראשונים כי יהיה להם ממש קשה לנצח בישראל. זה מאוד חשוב שהמשחק החמישי ייערך אצלם בבית ובגלל זה יש להם יותר תקווה להגשים את חלום הפיינל פור".
-
התאמה נהדרת בינו לבין השחקנים. באנקי (gettyimages)
-
גורם משמעותי, אבל לא היחיד. לנגפורד (gettyimages)