האחריות בידיים שלהם: איזה שוער טוב יותר?

בשנים האחרונות במכבי תל אביב ובהפועל באר שבע דיברו על תהליך. שתי הטוענות לכתר החליטו לעבוד בצורה הדרגתית ולהעניק את הקרדיט לשחקנים במשך תקופה ארוכה. כך למשל בהתמודדות הקודמת בין הקבוצות, רק שלושה שחקנים בהרכב הצהובים לא היו חלק מהסגל הצהוב אשתקד, בעוד ב-11 של הקבוצה מבירת הנגב היו רק ארבעה הצטרפו העונה.

אבל למרות הרצון והדיבורים על יציבות, בפתיחת העונה שתי הקבוצות החליטו על הימור בעמדה החשובה במגרש. האלופה בחרה לשחרר את חואן פאבלו הוותיק ולהמר על השוער הצעיר הטוב ביותר בגילו, כשהאדומים לעומת זאת החליטו לפעול על פי אסטרטגיה הפוכה והחתימו שוער שהשנה מלאו לו 36. רגע לפני משחק העונה, נעזרנו בשני שוערי נבחרת ישראל לשעבר, בוני גינצבורג ושביט אלימלך, והצבנו זרקור על פרדראג ראיקוביץ' ודודו גורש, בניסיון להבין למי מהקבוצות יש יתרון בין הקורות.

ראיקוביץ' סופג יותר מחוץ לרחבה, גורש נכנע יותר במצבים הנייחים
למרות יכולת טובה בשלוש השנים שלו בשער, מה שייזכרו בבירת הנגב מאוסטין אג'ידה זה בעיקר את ההופעה החלשה ב-6:2 בגמר הגביע, שהובילה לסיום דרכו. למרות שלברק בכר הייתה אפשרות לצרף את שוער הנבחרת, אופיר מרציאנו, המאמן בחר להמר על דודו גורש שלעולם לא שיחק במדים הלאומיים ולא במועדון גדול. אם נבחן את המספרים של השוער, הבחירה בהחלט מוכיחה את עצמה ביחס לשנים קודמות. בתום 27 מחזורים באר שבע ספגה רק 18 שערים, כמות שערים נמוכה מאשר בשנתיים האחרונות בהן היא בצמרת, בהן ספגה 19 ו-25.

כדי להכניע את גורש העונה צריך לעשות זאת מקרוב. 12 מהשערים אותם ספגו האדומים הגיעו מתוך הרחבה, בעוד רק 5 מחוצה לה. בסך הכל, באר שבע הצליחה לשמור על רשת נקייה ב-13 מתוך 27 מחזורים עד כה.

לא מעט גבות הורמו לאחר ההחלטה של ג'ורדי קרויף להנחית במכבי תל אביב את פרדראג ראיקוביץ' תמורת סכום שיא של 3 מיליון יורו. למרות חוסר הניסיון, הצהובים שמרו על ממוצע ספיגות דומה לזה של שלוש השנים האחרונות, כשעד כה ספגו 20 שערים, בדיוק כמו שספג אניימה. למרות זאת, חואן פאבלו קולינאס החזיק בשנתיים שלו במועדון בממוצע טוב יותר, כשבעונה שעברה ספג 19 שערים, בעוד תחת פאולו סוזה נכנע 18 פעמים.

הסרבי פתח עד כה ב-25 משחקים, בהם נכנע 17 פעמים, והצליח לשמור על רשת נקייה ב-13 מפגשים. בשונה מגורש, השוער בן ה-20, ספג לא מעט מחוץ לרחבה והוא נכנע 7 פעמים כתוצאה מבעיטות מבעיטות רחוקות, כשבשלושה מקרים זה היה כתוצאה מיציאות רשלניות. ראיקוביץ' ניחן גם כן בשליטה בכדורי הגובה, כשרק פעם אחת הגבהת כדור קרן הסתיימה בשער לחובת האלופה, ואילו אף קבוצה לא הצליחה לכבוש מול הצהובים בבעיטות חופשיות כשהוא עמד בין הקורות.

על שולחן הניתוחים

כדורי גובה ושליטה ברחבה
בוני: אני לא חושב שיש הבדל בפרמטר הזה. בגלל ששניהם גבוהים ובעלי מוטת ידיים ארוכה, הם בעלי הבית ברחבה ושולטים בכדורים שמגיעים אליה, דבר שמקשה להכניע אותם. בזכות היכולת הזאת, הם מתמודדים מצוין עם המצבים נייחים ובהתקפות, ויוצרים אופציה להתקפות מתפרצות עבור שחקני השדה (יתרון: אין).
שביט: שניהם משרים ביטחון בפרמטר הזה, אבל ראיקוביץ' הוא שוער צעיר ולכן גם יותר קליל רגליים ויכול לצאת יותר לכדורים הרחוקים, מה שגורש הוותיק לא מסוגל. אומנם יש תועלת בכך ששוער האדומים לא לוקח יותר מידי סיכונים, אבל עדיין היתרון כאן לדעתי הולך כאן עם האלופה. (יתרון: ראיקוביץ').

משחק רגל
בוני: היתרון כאן הולך לדודו גורש. הוא יותר מדויק בכדורים שהוא מעביר לרוחב לשחקני ההגנה וכן מוציא את הקבוצה שלו להתקפות בצורה טובה יותר. ראיקוביץ' ניחן במשחק רגל טוב גם כן, אך עדיין יש לו על מה לעבוד בנושא (יתרון: גורש).
שביט: לגורש יש משחק רגל  טוב יותר. ראיקוביץ' טועה הרבה יותר ומוסר פעמים רבות בצורה לא מדויקת, לעומת גורש שמוציא קדימה בצורה תכליתית (יתרון: גורש).

אחד על אחד
בוני: גם כאן היכולת דיי שווה. לצד טעויות שראיקוביץ' מבצע לפעמים שנובעות מקו ההגנה החשוף שלפניו, הוא ניצח למכבי תל אביב את המשחקים באחד על אחד שלו בגלל שהוא גבוה והוא פורס את הגוף שלו בצורה טובה מאוד. גם גורש מצטיין בפרמטר הזה בגלל שהוא ארוך וגבוה, ולכן מצמצם את המרחק בינו לבין השחקנים שמגיעים מולו וכופה עליהם מצב קשה (יתרון: אין).
שביט: לדעתי לראיקוביץ' יש יתרון באחד על אחד. הוא יותר זריז רגליים מטבע הדברים בגלל שהוא צעיר, אבל זה לא יתרון גדול כי גורש גם כן סוגר את השער בצורה טובה (יתרון: ראיקוביץ').

עצירות
בוני: אני חושב שבזה יש לראיקוביץ' עדיפות. האינסטינקט וזמן התגובה שלו לכל בעיטה הוא מהיר יותר והוא נותן את הגוף שלו, לעומת גורש שהוא יותר איטי (יתרון: ראיקוביץ') .
שביט: אני חושב שגורש סוגר יותר טוב את השער, המיקום שלו טוב יותר והוא יותר לעצמו נקודת פתיחה טובה יותר להדיפות. לראיקוביץ' יש יותר רגליים זריזות, אבל שוער האדומים יותר בטוח (יתרון: גורש).

אחריות
בוני: הניסיון עושה את שלו וגם כאן היתרון הולך לגורש הוא הרבה יותר אחראי ומנוסה. למרות שהוא התמתן, ראיקוביץ' עדיין עושה המון טעויות כשהוא פתאום מחליט לצאת מהשער בצורה לא אחראית. לדעתי זה נובע מכך שהוא מגדיל ראש ומנסה דברים גדולים, אבל זה עולה לו הרבה פעמים בשערים (יתרון: גורש).
שביט: ללא ספק גורש. הוא לא לוקח סיכונים מיותרים ומשחק סולידי ופשוט. לעומת זאת ראיקוביץ' יכול לצאת לכדורים למרחק של 40 מטר מהרחבה ולעשות טעויות שעולות לקבוצה שלו ביוקר. (יתרון: גורש).

מיקום
בוני: לא סתם שתי הקבוצות בצמרת, אני חושב שגם כאן אין יתרון לאף אחד. ראיקוביץ' יודע איפה לעמוד במסגרת בבעיטות ובהרמות והיציאות שלו הן קשורות לצורת המשחק של הצהובים. מנגד, גורש המנוסה יודע להציב עצמו בצורה שהופכת לו כל בעיטה לקלה יותר להתמודדות מולה (יתרון: אין).
שביט: אני חושב שגורש ממוקם יותר טוב, דבר שמאפשר לו להתמודד עם כדורים בצורה קלה יותר. לעומת זאת, ראיקוביץ' הוא שוער צעיר ומיקום זה עניין של ניסיון. זו אומנם לא בעיה גדולה אצלו, אבל הוא כבר ספג כמה גולים לפינה הקצרה שנובעות מזה. עם השנים אני בטוח שהוא ישתפר בזה (יתרון: גורש).

מבט על משחק העונה
בוני: נכון לעכשיו אם אני מסכם את העונה, גורש נהנה מהגנה טובה יותר מזו של ראיקוביץ', שצריך להתמודד עם חלק אחורי שחושף אותו יותר. בעוד הקבוצה מבירת הנגב מגוננת על גורש והופכת את המשחק שלו להרבה יותר פשוט, הגנת האלופה מותירה את ראיקוביץ' הרבה יותר "נטוש" ומסבכת אותו, דבר שהוא מתמודד איתו עד כה בצורה טובה מאוד.
שביט: לעתיד הייתי בוחר בראיקוביץ', אבל נכון לעכשיו גורש עדיף. יש בסרבי המון פוטנציאל והוא בתקופה יותר טובה מכשהגיע, אני בטוח שהוא עוד ישתפר. לעומת זאת, לשוער המנוסה יש כימיה טובה יותר עם ההגנה וזה נותן יתרון ענק לקבוצה מבירת הנגב.