פעמיים העונה נפגשו הפועל באר שבע ומכבי תל אביב – כשכל אחת מנצחת את השנייה במשחק החוץ. הצהובים עשו זאת בטדי, האדומים בבלומפילד. יכול להיות שזה מספר יותר מכל עד כמה רמתן של שתי הקבוצות זהה, אך יש שני פרמטרים שטרם נמדדו: הן עוד לא נפגשו בטרנר, ופטר בוס עוד לא עמד על הקווים מול המוליכה. בראשון, זה יקרה. ברק בכר מול פטר בוס. בטרנר.
אז עד כמה סגנונות המשחק של המאמנים דומים, איך יתרון הניסיון של המאמן ההולנדי ישפיע (אם בכלל), מי לחוץ יותר ומה המפתח לניצחון? מוטי איווניר וניר קלינגר, שעבדו בעבר בשני המועדונים ומכירים אותם הכי טוב שאפשר, מנתחים ומנסים להבין - מי כאן הפייבוריט?
סגנון המשחק: השינוי של בוס והגמישות של בכר
קלינגר: "בוס עבר שינוי חיובי לאחרונה. הוא הבין, או שגרמו לו להבין, שמכבי ת"א הייתה הרבה פחות טובה וגם איבדה נקודות קריטיות כששיחק בהרכבים זהירים. מאז שהגיע, הוא שיחק ברוב המשחקים עם ערן זהבי כחלוץ, שלישייה פיזית במרכז השדה עם גל אלברמן, דור פרץ ונוסא איגייבור ושני שחקנים טכניים בכנפיים כמו דור מיכה וטל בן חיים. כשמסתכלים על מערך כזה, אז לכאורה בוס שיחק ללא חלוץ ומאז שעשה את הסוויץ' והבין שמכבי לא צריכה כל כך הרבה שחקנים הגנתיים בליגה החלשה שלנו, הוא הגיע למצב שהוא משחק נגד בני סכנין עם האריס מדוניאנין ושלומי אזולאי כקשרים אחוריים במחצית השנייה. זהבי תופקד מתחת לאורלנדו סה, בן חיים ויצחקי וזה ההבדל הגדול. השינוי ההתקפי והמעבר לצורה כזו זה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות למכבי לפני רגעי ההכרעה.
יחגוג גם בסיום המשחק? (אלן שיבר)
השאלה הגדולה היא האם בוס יחזור מול ב"ש ל-4:3:3 הזהיר יותר, שזו אפשרות הגיונית וכזו שגם יכולה להצליח בסופו של דבר. אם הייתי מאמן מכבי היום, לא הייתי מוציא את אורלנדו סה מההרכב בשום פנים ואופן, הייתי שוקל להזיז את זהבי לאגף, אבל סה חייב להיות באמצע. גם זהבי הרבה יותר אפקטיבי ומשוחרר כשהוא מצטרף מהקו השני.
איווניר: אני מסכים שבוס שינה קצת את הגישה שלו מאז שהגיע. הוא עשה מעבר יותר התקפי משלושה קשרים אגרסיביים לשיטה בה זהבי מתחת לחלוץ ועם שני קשרים, שזה שינוי גדול, אבל מכבי ת"א לא תשחק ככה בב"ש, בטח כשטל בן חיים מורחק. זהבי יזוז מהעמדה בה שיחק במשחקים האחרונים ומכבי ת"א תגיע למשחק הזה קצת יותר סגורה וזהירה.
קלינגר: בכר הוכיח השנה גמישות מעוררת הערכה. נכון, לפעמים זה לא הצליח לו, אבל לרוב זה עבד ובגדול. הוא שיחק לפעמים עם שלושה בלמים ושניים במרכז השדה או ההפך. יש לו מבחר גדול בסגל והוא משתמש בו בצורה מושלמת. כשהוא היה נתקע מדי פעם הוא היה משנה מערך, אפילו מחליף שיטה תוך כדי משחק כמו למשל כשהסיט את הובאן להגנה. לאורך כל העונה הוא גילה גמישות טקטית ומגיע לו כל הכבוד. נגד מכבי ת"א אני מרשה לעצמי להמר שהוא ישחק עם 4:3:3 קלאסי. בסופו של דבר, חשוב לזכור שיש כאן מירוץ ארוך ושתי הקבוצות עוד יפסידו נקודות. אסור להפסיד משחק כזה, אבל תיקו יהיה תוצאה טובה עבור שתיהן.
איווניר: מבחינת בכר, הסגנון הקבוע שלו, כשהוא משחק עם השלישייה הקלאסית - אוגו, הובאן וראדי, די דומה לזה של מכבי ת"א ובוס. אותו מערך 4:3:3, למרות שבכר קצת יותר גמיש מבחינת השחקנים שעומדים לרשותו. הוא יכול להחליף מערך תוך כדי משחק, אבל ההערכה שלי היא שב"ש תגיע מאוד "רגיל", עם ההרכב הקבוע שלה, פרט לוואקמה הפצוע.
יותר נסיון כמאמן, בוס (אלן שיבר)
ניסיון: יתרון משמעותי. או שלא?
קלינגר: נכון שלבוס יש הרבה יותר ניסיון וקילומטראז' כמאמן, אבל אני לא חושב שזה ישפיע במשחק כזה. בכר מאמן מצויין ופתוח, זה נכון שגם הוא הגיע בדיוק לשלב בו הוא צריך להתמודד עם לחצים ורגעים קשים, אבל הוא עושה את זה בצורה יפה עד עכשיו. לא צריך לעשות סיפור משתי תוצאות התיקו האחרונות שלהם, הם איבדו 4 נקודות תוך שבוע, אבל גם היו יכולים להפסיד ולא צריך להיות בפאניקה גדולה. חוץ מזה, עם כמה שמדברים על הניסיון של בוס, בשורה התחתונה - הוא לא לקח יותר מדי תארים כמאמן, כך ששניהם נמצאים פחות או יותר באותה נקודת זינוק. מה שאני כן יכול לסמן אצל בוס כיתרון זה ניהול המשחק הפנטסטי שלו. עקבתי אחריו מאז שהוא הגיע ובהתחלה חשבתי שהוא פחות מבין מה יש לו ביד כי הוא העלה הרכבים מוזרים, אבל מאז הוא למד את מכבי ת"א והוא קורא ומנהל את המשחק נכון.
איווניר: אין לי ספק שלפערי הניסיון ביניהם יש משמעות, אבל בכר יכול להיות מעודד מזה שבוס נמצא בארץ רק כמה חודשים. היתרון של ברק זו ההיכרות עם הכדורגל הישראלי, בוס פחות "שוחה" בזה עדיין. אנשי הצוות במכבי ת"א דואגים להסביר לו, אבל זה לא אותו דבר. בסופו של דבר, אי אפשר להתעלם מכך שבוס מגיע מהכדורגל ההולנדי וזו רמה הרבה יותר גבוהה. על הנייר? יש לו יתרון על בכר.
שקט נפשי: שוויון מוחלט
קלינגר: עניין השקט הנפשי מתכתב עם הניסיון עליו דיברתי. אני לא רואה הבדל ביניהם כי הגישה במכבי ת"א תמיד הייתה 'שום דבר פחות מאליפות' ובהפועל ב"ש עשו התקדמות גדולה והיום הציפיות שלהם זהות, כך שגם רמת הלחץ היא שווה.
איווניר: לא יודע אם אפשר להצביע על מאמן שיש לו יותר שקט נפשי. בוס יותר מנוסה, אבל בכר מתפקד נהדר תחת לחץ, למעט מספר החלטות רעות בשני המשחקים האחרונים ובעיקר ב-2:2 מול סכנין. הוא החליט על מעבר לשלושה בלמים תוך כדי משחק ולא היו לו את השחקנים המתאימים. רואים שכל המירוץ מתחיל להיות יותר מלחיץ עבורו ויש עצבים, אבל הוא המאמן וזה טבעי.
סה נכנס, קשר יצא, ובוס הוכיח שהוא מעז לשנות (אלן שיבר)
איך הניצחון של ב"ש במפגש הקודם משפיע, אם בכלל?
קלינגר: זה כבר היסטוריה. התוצאה הזו לא משפיעה על המשחק ביום ראשון בשום אופן.
איווניר: בתור אחד שכבר היה במצבים האלו, זה לא מעסיק אף אחד מהמאמנים או הקבוצות. שתיהן יגיעו מושפעות ממה שקרה רק בשבועות האחרונים. מה שאני כן יכול להסכים, זה שהניצחון של ב"ש בסיבוב הקודם יכול להשפיע על המשחק הבא ביניהן בבלומפילד, כי ב"ש תגיע בהרגשה שהיא כבר עשתה את זה והיא מסוגלת. על המשחק בטרנר זה לא ישפיע.
המפתחות לניצחון
קלינגר: המפתח של בוס הוא לעלות בהרכב נכון שיתאים למשחק עונה כזה. הרכב נכון הוא הרכב מאוזן - לא התקפי מדי, אבל גם לא הגנתי מדי. עם ההרכב איתו הוא סיים את המשחק מול סכנין, למשל, אסור לו להגיע לב"ש כי זה ייגמר רע. אצל בכר והפועל ב"ש המפתח יהיה מאור מליקסון לדעתי, במיוחד כשטוני וואקמה פצוע. אם הצוות הרפואי של ב"ש יצליח להכשיר את מליקסון ובכר יציב אותו באגף שמאל שהוא מכיר כל כך טוב, יהיה להם יתרון גדול במשחק.
איווניר: המפתח של בוס הוא להמשיך בדרך עליה דיברתי. בסופו של דבר, לבוס יש יתרון אחד ענקי וקוראים לו ערן זהבי, שכבר הוכיח שהוא ווינר גדול ודווקא במשחקים האלו יודע להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. מכבי קבוצה יותר גדולה עם יותר תארים, שהגיעה לרמה שונה לגמרי מהכדורגל שלנו ואני בטוח שהיא תגיע מאוד שקולה. אצל בכר, ברור שהמפתח הוא להוריד את הלחץ מהשחקנים. לצערה של ב"ש היא מגיעה דווקא אחרי שתי מעידות שמערערות את הביטחון שלה ומכניסות את השחקנים ובכלל את כל המערכת ללחץ. גם הקהל שלה, שהוא אדיר ותמך בה לאורך כל העונה, מתחיל להלחיץ. הם חייבים להמשיך בדרך שלהם, לא לתת להד מהיציע להשפיע והתפקיד של בכר הוא להרגיע ולהבהיר לשחקנים - האליפות לא תיקבע במשחק הספציפי הזה.
כולם ראו שב"ש עשתה התקדמות ענקית וכבר שלוש שנים שהיא חלק בלתי נפרד מהצמרת, כך שגם השחקנים שלה כבר מריחים את זה ומרגישים בנוח. ההבדל הגדול הוא שמכבי כבר עשתה את זה וב"ש עוד לא. היא מתמודדת עם לחץ שהיא לא מכירה - לחץ של 'להיות מספר 1 או לא להיות בכלל' וזה המתח הגדול שבכר צריך להתמודד איתו. ב"ש לא רוצה להיות ליד, היא רוצה להיות הכי טובה.
לניצחון שלו בבלומפילד, לא תהיה משמעות (אלן שיבר)