אבי לוזון לקח את שעות הפריים טיים של ערוצי הטלוויזיה, לא אלו של הספורט אלא את ההן של ביבי וברק, אלה שבדרך כלל נוגעות בכל הנושאים הכבדים והרציניים. הרי טייטל 'ראש ממשלת הכדורגל' זו לא סתם פראפרזה, זה מחייב. אבל פה נגמר הדמיון. ברבע שעה מרוכזת, לוזון הספיק לגלגל את הכדור לפתחם של אחרים וגם לזרוק את האחריות האישית לפח האשפה. אני אחראי אבל בניתי בית נבחרות, אני מודע למצב אבל בונים פה אצטדיונים חדשים, אני מבין את הציבור אבל תדעו שעוד יהיו פה 100,000 כדורגלנים פעילים. אם אי פעם היה ספין שאפשר היה לזהות מקילומטרים, קיבלנו אותו הערב בין 20:00 ל-20:15.
זה לא היה נאום שמישהו יזכור ממנו משהו מחר בבוקר. למה? כי לבקש מיעקב שחר, בעלי קבוצה מכובד מוערך וישר ככל שיהיה, אבל כמובן בעל אינטרס, לבוא ו"להציל את הכדורגל" זה לזרוק את הכדור הבוער לדשא של מישהו אחר. ולמה לוזון עשה את זה? כי השם יעקב שחר מהלך קסם על הכדורגל או כי יש פה אפשרות למנוע כל מהלך להקמת מנהלת ליגה מקצועית? הרי לוזון, שחר, אנחנו, אתם, כולם יודעים שמדובר בעוד ועדה שתתמוסס לה כפי שעלה הרעיון להקימה. שחר הוא עלה התאנה של לוזון: יסכים אז כל המשפט הנ"ל יעמוד למבחן. לא יסכים, הבוס של מכבי חיפה יהיה האשם כביכול במצב הקיים.
לוזון לא פירט מה המנדט של הוועדה והאם הוא מתחייב ליישם את ההמלצות שלה. אם ההמלצה תהיה שיושב הראש צריך לפנות מקומו לאיש מקצוע, זה ייושם? התשובה ברורה. והרי מה זה חשוב? מילת הקסם 'ועדה', כך בטח אמר לוחש הסתרים, כבר תעשה את שלה על הציבור המטומטם שלנו. לוזון סיפר כי הציבור איבד את האמון בבתי הדין, אבל הוא מתקשה להבין או להפנים כי הציבור איבד את האמון בו. האם לציבור אכפת האם אורי גורן הוא נשיא בית הדין העליון, או הנשיא הנוכחי בן ציון כהן (מכירים אותו? לא חשבנו שכן). גם פה השורה התחתונה היא שבתי הדין נשארים כפופים ובחסות ההתאחדות ולא הופכים להיות שלוחה ישירה תחת בית המשפט, ללא קשר עקיף או ישיר להתאחדות.
למעשה, הדבר היחיד שניתן להשוות לליגה של הגדולים משעת הפריים טיים של לוזון, היא הרצון האדיר שלו לשרידות פוליטית, למחשבה על המחר ולא על העוד חודש או העוד שנה. את הנאום שלו לוזון היה צריך, ללא יועצים ולחשנים, להתחיל במשפט חשוב שדווקא כן נאמר: "הצלת הכדורגל היא מפעל החיים שלי". מכאן הוא היה צריך להמשיך ל"לכן החלטתי להזיז את כבודי העצמי הצידה, ולפעול להקמת מנהלת ליגה מקצועית בראשות אנשי מקצוע בלתי תלויים. אני אלווה אותה אעזור בהקמתה, כשההתאחדות תדאג לדור העתיד, למתקנים ולכל נבחרות ישראל מהצעירה ביותר ועד ולנבחרת הבוגרת. הציבור כבר לא מאמין בי ואני מכבד זאת. החל ממחר מתחיל הענף את שיקומו".
אבל הדברים לא נאמרו, והחל ממחר תתחיל ההתקוטטות המוכרת מי אשם שלא לקח את הוועדה, מי אחראי ומי לא, והבוץ ימשיך להיזרק, עד לפוגרום הבא.