1. רכש. זו בוודאי לא הפתיחה לה פילל ראובן עטר, וזה בלשון המעטה. מצד אחד קבוצה התקפית שמגיעה להרבה מצבים במשחק, מצד שני חולייה אחורית ומשחק הגנה שקורס כמעט בכל התקפה ולא מצליח להביא לייצוב החלק האחורי. כשעטר הגיע למכבי חיפה הוא החליט שיוריצה בוליאט לא מספיק טוב והימר על אנדריי פילאבסקי, שהושאל בעונה שעברה לבית"ר ירושלים. ההתחלה היתה טובה, אפילו טובה מאוד. שחקנים אמרו שפילאבסקי גילה יכולת טובה במחנה האימונים אבל בפתיחת הליגה וגביע הטוטו הדברים פשוט לא עבדו.
עטר מאמין בפילאבסקי אבל המציאות הכתיבה שינוי, ודקל קינן נקרא לקבוצת האם. עטר הביא גם את המגן השמאלי שמואל שיימן מהולנד, וגם הוא מאוד מאכזב עד עכשיו, מה שאיפשר לטאלב טוואטחה לחזור להרכב במהירות. המאמן רצה והחתים גם את עודד אלקיים, שכרגע לא משתלב, והשיטה עם קשר אחורי אחד נכון לעכשיו חורקת. ג'ואל דמאו הוא עוד שחקן שעטר רצה וגם קיבל. דמאו, שיערוך מחר את הופעת הבכורה, הוא בהחלט סימן שאלה גדול, בדיוק כמו אנדלובו. למעשה, למעט חן עזרא - בינגו ענק של עטר - שאר הרכש מאוד בינוני, במקרה הטוב. קינן, צעירי ואולי דמאו יוכיחו אחרת, אבל בינתיים הרכש הירוק מקבל ציון בלתי מספיק.
2. שחר. בהפסד לקרית שמונה אפשר היה לשמוע קריאות של קומץ קטן לנשיא יעקב שחר: "אתה לא משקיע, תכניס את היד עמוק לכיס". מעבר לבורות שהפגינו אותם אוהדים, צריך לזכור דבר אחד - עטר קיבל כל מה שביקש, כולל רכישות שנראו תמוהות או יקרות מידי, כמו אנדלובו שעלה באיזור המיליון דולר, כאשר היו במכבי חיפה שטענו כי העיסקה יקרה מדי עבור שחקן כזה. עודד אלקים עלה למכבי חיפה 380 אלף שקל, סכום גבוה בור שחקן שכמעט שלא משחק, גם לא בגביע הטוטו. עטר גם החליט שהוא לא מעוניין בבוליאט ושארנוב, אבל לשחקנים חוזים כבדים, ושחר הסכים בסופו של דבר לשלם פיצוי לא קטן לבוליאט כדי לשחררו. גם בשל הרכש בקיץ, תקציבה של מכבי חיפה גדל ועומד על כ-45 מיליון שקלים, וזה בעונה ללא השתתפות במפעל אירופי, על מענקיו והכנסותיו.
3. השיטה. עטר מאמין גדול בשיטה של קשר אחורי אחד, מערך שיוצר קבוצה מאוד התקפית שלוחצת חזק, זוכה בכדורים ומאיימת על השער. הבעיה היא שהשיטה גורמת לחלק האחורי להיות חשוף יותר, ומקל על היריבה להביך את ההגנה, ואם ההתקפה לא מצליחה להכריע את המשחק עם מספר שערים, ההגנה בסופו של דבר חוטפת, בדיוק כמו שקרה בקרית שמונה. עטר לא מוכן לוותר עדיין על השיטה, ובלי קשר לפציעה של תמיר כהן הוא יפתח מול הפועל ב"ש עם קשר אחורי קלאסי אחד, בתקווה שהערב זה סוף סוף יתחבר.
עטר מקבל בינתיים גיבוי מלא, ועושה רושם ששחר מוכן ללכת איתו כברת דרך ארוכה. עטר מרגיש את הרוח הגבית מהנשיא וההנהלה, שמרוצים מהדרך בה עובד המאמן. במקביל, מחכים כולם לראות תוצאות וצבירת נקודות בהקדם, כדי שהקבוצה לא תאבד קשר עם הצמרת ותדשדש לאורך העונה. אם הדרישה לתוצאות לא היתה ברור עד כה, הגיע שחר לאימון ביום חמישי והבהיר: ""בואו נפתח את השנה עם ניצחון ושלוש נקודות".
4. העתיד. בסיכומו של חלון ההעברות, מכבי חיפה צירפה חיפה שבעה שחקני רכש והחזירה עוד שני מושאלים - אמיר אדרי ושלומי אזולאי. בקבוצה מקווים שעם דקל קינן, ג'ואל דמאו ולירוי צעירי העסק יתייצב, השחקנים יהיו קצת יותר מרוכזים ואז גם השערים והנקודות יגיעו. הכדור נמצא ברגליים של עטר, שיצטרף להבין איך יוצאים מהמשבר וכמה מהר אפשר לעשות את זה. בין שחקני הרכש של עטר אין פנים חדשות וכולם מוכרים לליגת העל. אם המאמן יצליח לחבר אותם לשיטה שלו, הוא והמועדון ירוויחו. אם לא, אז הסמל הגדול שחזר הביתה אחרי שנים רבות יקרוס, ואיתו הציפיות לבשורה חדשה. פשוט זה לא יהיה, בטח כשהוא סוחב את כל הליגה על הגב.