כל טענה נגד אלי טביב נכונה. הוא עבריין מורשע. מנהל כושל. מונע מאינטרסים. בוחש בקלחת. לוקה בנפוטיזם. מחרחר ריב. קטגורים יקרים, שמענו את טענותיכם, אתם צודקים ואתם תזכו במשפט הזה, הוא אשם בכל. אבל צריך שניים לטנגו. אוהדי הפועל ת"א גם היו שם כדי ללכלך את טלית התכלת שהם מתהדרים בה בכתם שחור ומכוער.
מהרגע בו הגיע טביב, הורמו גבות. מותר לאדומים לשנוא את הבעלים מכל סיבה. אם ממניעים גזעניים (חלק נכבד מיפי הנפש המגדפים את בית"ר על שאינה מכניסה בשעריה ערבים, ראו תימני אחד ואיבדו צלם אנוש), אם בגלל עברו הבעייתי, היחס לאנשי המועדון וצורת הניהול התמוהה. האהבה היא רגש שפשוט קיים בתוכנו ללא הסבר, את השנאה בונים נדבך על נדבך, בשנאה משקיעים.
טביב עשה טעויות מהודו ועד כוש, לעתים תוך פגיעה בכבודו של האדם, או לפחות זה מה שהיה כתוב בעיתון. המחאה נגדו הייתה לגיטימית, אבל פרצי האמוציות, השפל והקתרזיס שהכדורגל מייצר, ראויים לבוא אל פירקם אך ורק בין כותלי האצטדיון, אוהדי הפועל הקיאו את הזעם ברחוב.
"מבצע דנה", קראו להתכנסות ההמונית סביב חנויותיה והפגיעה בפרנסתה של אישתו, כאילו מדובר באיזה קרב. מה לעזעזל עשתה רע אשכנזי? חוקי, אבל רחוק שנות אור ממוסרי. זריקת רימון ההלם אל חצר ביתו של הבעלים כבר הייתה יציאה לחלוטין מפרופורציות. רכבת המחאה המדהימה התרסקה וירדה לשפל המדרגה. טביב הוא דמות ציבורית והפגנת אלימות כלפי אדם העומד בראש מערכת מזכירה ימים שחורים בנובמבר 95.
הוא עולל רע, עכשיו בחרו כיצד אתם מתנהגים מול הרשע שנעמד בראש הפירמידה שאתם סוגדים לה ועושה בה כבשלו (כי היא באמת שלו). נפלתם העונה בדיוק בנקודה בה הייתם צריכים לעמוד דום מול הערכים עליהם גדלתם ושאתם כל כך מתגאים בהם כמו אהבת הזולת, כבוד והכי חשוב - סובלנות. שאלתם את עצמכם פעם מהו הקו האדום? גם אם לדעתכם האדם שממול לא עומד בקריטריונים, אתם צריכים לעמוד מולו ולהשתמש כנשק אך ורק בדרך הישר עליה אתם צועדים בגאון וגם דואגים להכריז על כך בקול תרועה.
העפתם את טביב בשביל להתרסק באירופה ואחר כך מול הקבוצה הכי לא ראויה בליגה, בדיוק כמו שאתם אוהבים. נכון, הוא עבריין מורשע (ששילם את חובו לחברה), הוא מנהל כושל (דאבל ושני גביעים), הוא הרס והזיק, וזכיתם בשנות כהונתו לתקופה הכי יפה של הפועל מאז שנולדתם. הייתם אימפריה, על אפכם ועל חמתכם. אולי שנאתם את טביב הבעלים, אבל בשורה התחתונה הוא אדם ככולם וראוי לכבוד המינימאלי גם אם מעשיו לא עולים בקנה אחד עם הציפיות. כאוהדים עשיתם את שלכם, כבני אדם נכשלתם בענק.