עשר שנים ארוכות הם חיכו לזה, אבל זהו זה - ההמתנה הסתיימה: אלופת המדינה לשנת 2012/13, מכבי תל אביב, חגגה עם עשרות אלפים מאוהדיה (יש שיאמרו מאה אלף) את ההכתרה הרשמית. כיכר רבין התמלאה הערב (שבת) בצבא הצהוב, כשפרט לנוכחותם של השחקנים (עם תספורת אחידה של ראש מגולח בצד הימני), הבעלים, הצוות המקצועי וכמובן אורח הכבוד יוהאן קרויף, הגיעו שלל הפתעות, הופעות של אמנים בכירים ומופע פירוטכניקה.
באופן סמלי, מוקדם יותר הערב מכבי ת"א אירחה את האלופה עירוני קרית שמונה למשחק שהיה לפרוטוקול בלבד, ובהרכב משני גברה עליה 0:1 משער של ערן זהבי (89). משם, אנשי המועדון כולו, מהבכיר ביותר ועד הזוטר, מלווים במשפחותיהם (שהוטסו לארץ בהפתעה במטוס הפרטי של גולדהאר), הגיעו לכיכר רבין, שם הוקמו מבעוד מועד במות והוכן מתחם מיוחד. האלופה הטריה גילתה עשרות אלפי חוגגים במרכז תל אביב, והאנרגיות הנדירות של כולם סיפקו ערב שאיש מהנוכחים לא יוכל לשכוח לעולם.
יואב זיו סיפר: "היה שמח באוטובוס בדרך מבלומפילד לפה. שרנו ורקדנו וכל כך כיף להיות פה. האמת? אני מתוסכל מזה שאני צריך לשבת ולהתראיין, במקום לרקוד ולחגוג עם כולם. כבר במחנה האימון בספרד הרגשנו משהו מיוחד, ומאז עשינו דברים שבמכבי לא עשו שנים. הנצחון ברמה"ש היה נקודת ציון חשובה בדרך לאליפות. התספורת? ריף פרץ רצה לספר אותי, והסכמתי, אבל הוא לא עשה עבודה כ"כ טובה, ואז החברים עשו אותו דבר לאות הזדהות". ריף פרץ: "אני מגיל 8 במכבי ומעולם לא חוויתי דבר כזה. באליפות הקודמת הייתי ילד ביציע, זה פשוט מדהים".
האירוע נפתח עם מנחה ששלהב את ההמונים ובשירים שהקפיצו את כולם. אחרי שחזו בקליפים של הרגעים הגדולים של העונה וחגגו מחדש את הנצחונות בדרבי ואת השער ההוא של לוגסי, הקהל קיבל את הצגת השחקנים והצוות שחתומים על התואר, ואלה הגיעו אחד אחרי השני לבמה. כשברקע מתנגן השיר "YELLOW" של קולד-פליי, ראשונים עלו השחקנים המשלימים והמחליפים ששיחקו פחות.
מושיקו לוגסי זכה לקריאות "איזה גול", אבל דציבלים שהרעידו את ת"א כולה הגיעו עם עלייתם של אניימה, זהבי, ראדי, פריצה, ייני ועטר (שעלה עם מצלמת וידאו והנציח את הכל). הכרוז שי סידי לא שכח גם את הצוות המקצועי שכלל את שורה אוברוב, ששוב חזר לטעום אליפות.
כשאוסקר גרסיה הוצג, הקהל הגיב בשירת "תישאר, תישאר", וג'ורדי קרויף, מלווה באביו, יוהאן, זכה לתשואות רמות גם כן. הפתעה ראשונה נרשמה כשמול כולם, על הבמה, ראשו של ג'ק אנגלידיס גולח ע"י השחקנים, כחלק מהתערבות. אחרון לעלות היה כמובן הבעלים מיץ' גולדהאר, והקהל הגיב ב-"אוהבים אותך". הקנדי הודה להם והזמין (בעברית), את הוריו אל הבמה.
בהמשך, הקפטן שרן ייני לקח את המיקרופון והודיע לכולם: "אני רואה את כמות האנשים פה ומבין את גודל המועדון שלנו. לקחנו אליפות, אבל אנחנו רעבים לעוד תארים ובשנים הבאות גם נביא אותם". אוסקר אמר לקהל: "אני מודה לג'ורדי שהאמין בי ונתן לי הזדמנות לאמן את המועדון הגדול בישראל". הספרדי פנה לגולדהאר ואמר לו: "מה שאתה עושה עבור המועדון הזה ועבור האנשים הללו, זה מדהים, ומגיעה לך תודה. אני גאה בשחקנים ובצוות, וחושב שהאליפות הזו מגיעה לנו". בשלב זה אוסקר עבר לדבר בעברית ואמר לקהל: "הלב שלי הוא צהוב, ותמיד יהיה צהוב". גולדהאר הוסיף: "היתה דרך קשה וארוכה, וזה מגיע לכם, תהנו מכך, כי כל זה שלכם. THIS IS MACCABI".
בשירת "WE ARE THE CHAMPIONS", הגיעה הנפת הצלחת, מופע פירוטכניקה וזיקוקים ואז יואב זיו השתלט על המיקרופון והנחה את הקהל בשירה אלטרנטיבית (והמבין יבין), כשברק לוי וייני מנחים שירים מוכרים ששולטים ביציעים. אחד מרגעי השיא היה כשזאב נחמה ולהקת אתניקס עלו לבמה והפציצו עם ביצוע לשיר האליפות, בהשתתפות השחקנים עצמם, ובשלב זה ההמונים כבר יצאו מדעתם. החגיגה נמשכה ונמשכה, וכשליאור נרקיס עלה להופיע, גם השחקנים חזרו אל הבמה, אבל הפעם כבר נראו שיכורים יותר מקודם. אחרי בקבוק ועוד בקבוק, רובם כבר זרקו את החולצות של גופם, וחלקם גם הלכו יותר רחוק..
מי שהיה קצת פחות ממלכתי מהרגיל, הוא אוסקר גרסיה: "אנחנו מתרגשים מאוד ומאושרים עבור האוהדים, שחיכו המון זמן לרגע הזה. אני מסתכל בפני האנשים וחש גאווה על ההישג, ועל כך שהשחקנים שלי ייכנסו להיסטוריה של המועדון. הוריי הפתיעו אותי כשהגיעו לארץ מבלי שידעתי, גולדהאר תיאם זאת והביא אותם במטוסו הפרטי ואני מודה לו. אני מכביסט מהיום שהגעתי. אני רוצה להמשיך כאן, אבל בכדורגל אי אפשר לדעת כלום במאה אחוז".
מהראן ראדי פסק לשיר לרגע ואמר: "יש לי צמרמורת, ואני מקווה שחוויה כזאת, שלא היתה לי בחיים, תגיע כל שנה. האוהדים נותנים הצגה והכמות שלהם אדירה. המועדון הזה מגובש כמו משפחה, ראיתם את הבעלים, נציגו, אוסקר, ג'ורדי - לכולם יש יחס של כבוד הדדי עם השחקנים. זה סוד ההצלחה שלנו. באופן אישי, אני משתדרג כל שנה, אני מסופק מהאליפות, אבל רעב לעוד הישגים. אלופות? ברור שזה החלום, אבל פרה פרה. התספורת של השחקנים? טמטום גדול", אמר בחיוך, ופצח בשירה וסלסולים.
גם מונאס דאבור סיפק את הזווית שלו עם פאנץ' מנצח: "רק חיכתי לחזור לארץ, אין על הקהל הזה. אני מאושר ומקווה שנמשיך לחגוג איתם כל שנה ושנביא להם עוד תארים. לא חשבתי שיגיעו כל כך הרבה אנשים, זה מטורף. אי אפשר לתאר את ההרגשה, כאילו אני באוויר. האמנתי שנלך חזק על התואר מאז הקיץ ובפנים הרגשתי שנעשה זאת. מאושר שזה קרה, מגיע לנו. שברנו הרבה דברים מאחורי הקלעים, לא רק דיסטנס".
מעיריית תל אביב נמסר: "במהלך האירוע הודלקו 16 אבוקות והושלכו 3 רימוני עשן, וכתוצאה משאיפת עשן נפגע חבלן משטרה ופונה לבית חולים מחשש לבצקת בריאותיו.4 מהמשתתפים נעצרו כחשודים בהדלקת האבוקות".