אם יש עמדה שבה במכבי ת"א היו מעדיפים שלא להתעסק, זו עמדת השוער. וינסנט אניימה נחשב לעוגן אמיתי בכל קבוצה שבה הוא משחק, וכך גם היה בעונת האליפות של הצהובים. אלא שאניימה, שהגיע בהשאלה מליל, חזר לצרפת ולא יחזור ככל הנראה לארץ, זאת בעקבות הסכומים הגבוהים בחוזהו.
"יש לי עוד שנתיים בחוזה עם ליל, אז טבעי שאני אחזור לשם אחרי ההשאלה", אמר אניימה בראיון, "אין לי ברירה אלא לחזור לצרפת. עם זאת, אני לא בטוח עדיין איפה אשחק בעונה הקרובה, ואני אצטרך לחכות ולראות בחודשים הקרובים אם יהיו מועדונים שירצו להחתים אותי. אנגליה, ספרד, איטליה ואולי אפילו ת"א. רק אלוהים יודע היכן אני אהיה בעונה הבאה".
"לליל יש כבר שוער (לאנדרו), כך שבכלל לא בטוח שהחזרה שלי לליל אומרת שאני מקבל את המקום כשוער ראשון", הוסיף הניגרי, "זה ממש לא עובד ככה. אני גם לא חושב שזה ראוי לענות על השאלה אם לאנדרו היה יותר טוב ממני לפני שעזבתי את ליל, אבל השורה התחתונה לא משתנה והיא ששני שוערים לא יכולים לשחק יחד".
פריצה: היו לי חודשים נהדרים בישראל
הרבה מאוד אנשים רואים בראדה פריצה סוג של סמל לעידן הנוכחי במכבי ת"א. החלוץ השבדי שנחת בינואר ושם חותמת על האליפות, נחשב כסמל לסוג שחקני הרכש שניתן להביא בעידן גולדהאר/קרויף, ועל פי היכולות שלו על הדשא, למרות גילו (32), רק הגיוני שהצהובים ירצו בו לעוד תקופה ארוכה. על פי דבריו של פריצה עצמו, הרומן בין הצדדים עשוי להימשך עוד זמן רב.
אחרי שהעונה תמה, בימים אלו פריצה שב לסקנדינביה, שם הוא נח, מבלה עם המשפחה ומבקר את חבריו בקבוצות בהן שיחק. את ההזדמנות הזו הוא גם ניצל בכדי להעניק ראיון לתקשורת המקומית, שמאוד מתעניינת בחיים בישראל וסיכוייה של מכבי ת"א להצליח באירופה. פריצה, בלשון המעטה, מאוד מפרגן.
"אחרי תקופה ששיחקתי ברוזנבורג", הוא מסביר, "הרגשתי שאני זקוק לאתגר חדש מבחינת הכדורגל, למרות שהיה לי טוב בטורנדהיים. ואז מכבי פנו אליי, ההצעה שקיבלתי נראתה לי מושכת, ולשמחתי הצטרפתי לקבוצה שהייתה בכושר טוב. זה עזר לי להיכנס לתלם בצורה חלקה. לסיכום העונה, אפשר לומר שהיו לי חודשים נהדרים בישראל".
במבט על העתיד, השבדי בן ה-32 נשמע אופטימי: "קודם כל, האפשרות להתמודד על מקום בשלב הבתים של ליגת האלופות היא אדירה. נכון שנזדקק לקצת מזל בהגרלה, אבל אצלנו בבית אנחנו קבוצה מצויינת בכל מקרה ונעשה צרות לכל יריב".
לפריצה יש חוזה לעוד עונה בקרית שלום, אבל בראיון הוא חושף שככל שזה תלוי בו, התקופה יכולה להתארך: "עד עכשיו הייתי בישראל לבד כי המשפחה שלי חיכתה ששנת הלימודים תסתיים. אבל בקיץ אשתי והילדים יצטרפו אליי לת"א. אני יכול לשחק עוד 3 שנים. בשנתיים-שלוש האחרונות נותחתי בשני הקרסוליים ועכשיו סוף סוך אין לי שום כאבים. אני נהנה מהחיים בישראל, אז בהחלט ייתכן שאשאר פה עד הפרישה".