זה היה לפני שש שנים. לערן קוליק, מאמן בני לוד, הייתה מלחמה מטורפת על ההרכב. שני כישרונות צעירים, מורד אבו ענזה - שחקן כנף וכובש אדיר, התחרה באלעד גבאי שהגיע ממרמורק - קיצוני סופה עם מהירות עצומה. גבאי היה שחקן כנף שכובש ומבשל, אך נאלץ להילחם על העמדה מול אבו ענזה. "ראיתי שהוא שחקן תוקף מעולה, אבל גם זיהיתי יכולות הגנתיות מצוינות, מגן חכם מאוד עם שריר תאומים נדיר. בהתחלה הילד הזה היה מתווכח איתי שאשאיר אותו למעלה בכנף אבל מהר מאוד הוא נכנס לתפקיד המגן, ועכשיו תראה לאן הוא הגיע", מספר קוליק.
דרך חתחתים לצמרת
אלעד גבאי עבר את כל הסיבוב, דרך על כל מהמורה ונלחם בכל מקום כדי להיות הכי טוב במה שהוא עושה. לא ילד שמנת שישר עלה להרכב הראשון, ומשם סומן להצלחה. רק כעת, בגיל 27, הוא הגיע לטופ ונחת בקבוצה גדולה. הוא גדל בראשון לציון והחל את הדרך במחלקת הנוער של בני יהודה. כשהגיע לגיל בוגרים ירד לליגה הארצית ושיחק עונה בהפועל מרמורק כמושאל.
התפנית הראשונה הגיע כשאבו סובחי קנה את הפוטנציאל והנחית אותו בלוד. ארבע שנים גבאי חרש על הקווים בלאומית עד שקבוצה בליגת העל שמה אליו לב. היו אלו רן בן שמעון ואיזי שרצקי שהביאו אותו לקרית שמונה. גם כאן תהליך ההתנעה לקח זמן. את העונה הראשונה הוא בילה על הספסל כמחליפו של מאמנו לעתיד, ברק בכר, שהיה באנקר בצד ימין. "הוא היה מחליף שלי עד שנפצעתי, אבל אלעד הוא בחור צנוע שיודע לכבד. שחקן מצוין שהגיע בצדק למכבי חיפה". מספר מאמן ק"ש.
בעיר הצפונית גילו גם את אלעד גבאי שמחוץ למגרש, גבאי האדם. "אם יש דבר אחד שמאפיין את גבאי הוא הנתינה שלו לזולת", מספר בכר: "אני יודע על הרבה אנשים בק"ש שהיו צריכים עזרה ממנו וקיבלו. הוא הגיע לכל אירוע שהוזמן אליו, הוא תמיד אמר שאסור לו לאכזב ילדים".
אומרים על לא מעט שחקנים שהם מקדישים זמן לאוהדים גם מעבר לשעות המשחקים או האימונים. ברק בדש ששיחק עם גבאי בק"ש מסביר שאצלו זה שונה - הוא קודם אדם ורק אחר כך שחקן: "אלעד הוא ילד מדהים עם לב ענק, שתמיד זוכר כמה קשה הוא עבד כדי להגיע למעמד הזה. הוא אוהב לפרגן ולארג' בצורה מטורפת. כשיושבים לאכול ביחד, או יוצאים, הוא משלם על כולם, לא נותן לך צ'אנס לשלם. בתור אחד שחלק איתו חדר במלון שלוש שנים אני יכול לספר לך על בחור רגיש, שקשור מאוד לאבא ואמא שלו ויכול לדבר איתם גם עשרים פעם ביום".
רחוק ממקרה בוזגלו
אביו של גבאי, שאול, מלווה אותו באופן צמוד מגיל שש, מעורב בכל מו"מ ונמצא גם בחלק מהפגישות. אבל אם חשבתם שיש פה מקרה מאור בוזגלו, זה שונה. כשזה מגיע לצד המקצועי, גבאי לא נותן לאביו להשמיע ביקורת פומבית על המאמן, ההנהלה או שחקנים אחרים. "גבאי קשור מאוד לאביו אבל השיחות ביניהם זה רק בבית, לא תמצאו את שאול יוצא על מאמנים בעיתון, גם אם הבן שלו יישב אפילו עונה שלמה על הספסל", מעיד בדש.
גם בחיפה מעידים כי זיהו את האופי המיוחד של המגן, מה שהשפיע על הבחירה בו. "יענקל'ה אוהב להכיר את האדם שהוא הולך להעסיק והוא התרשם מאוד מאלעד וזה סלל לו את הדרך לקבוצה", ומוסיפים: "יש משהו באלעד ובקריירה שהוא עשה שנותן לך תחושה שבכל צעד שהוא עבר והתקדם הוא מבין בדיוק מאיפה הגיע ולאן הוא הולך. הוא מודע לערך של מה שהוא עובר בחיים ובקריירה שלו. בגלל שלקח לו הרבה זמן להגיע למעלה הוא לא מזלזל בכלום. תמיד צנוע עם שתי רגליים על הקרקע".
עם שחר, החיבור הוא רק בתחילת הדרך, אבל הבוס הקודם איזי שרצקי, היה לו כמעט כמו אבא שני: "אלעד מגן מצוין, אדם חיובי ואהוב על כל השחקנים. ראיתי אותו משחק בליגה הלאומית ונדלקתי עליו. ישר רציתי להביא אותו". בין השניים תמיד הייתה מערכת יחסים מצוינת ושמועה אומרת שכשגבאי רצה לקנות דירה, איזי היה יועץ הסתרים שלו. בינואר האחרון כאשר הייתה אפשרות שגבאי יעזוב למכבי ת"א, הבוס ביקש בהתחלה סכום גבוה. גבאי ניהל איתו שיחה בארבע עיניים ואיזי, שלא רצה ולא המליץ לבן טיפוחיו לעבור למדים הצהובים, לא יכול היה לעמוד בסוף בפני גבאי, יצר קשר עם ג'ורדי ואמר לו שייקח את השחקן. בסוף, הדברים לא הסתדרו בגלל ענייני כספים.
דוגמה נוספת לטרנד השחקנים המסורתיים, על סף האדוקים, ניתן למצוא גם אצל גבאי, בחור מבית מסורתי, שחבר בחיפה לכל קבוצת המסורתיים בראשות חן עזרא ואייל גולסה.חברים מעידים על כך שהדת גם עזרה לו להתחבר חברתית בכפר גלים.
המוטו: לא להביט לאחור
אז מה הלאה? בחיפה צפוייה לגבאי תחרות קשה על עמדת המגן הימני מול אייל משומר שתבע בלעדיות על העמדה בשניםה אחרונות בחיפה. לערן קוליק אין ספק: "גבאי יגיע גם לאירופה, יש לו סבלנות של פיל וזה יתרון. יש לו עוד מה לשפר אבל אינטליגנציית המשחק שלו מצוינת וכבר בלוד ידעתי זאת. הוא רק בן 27, אבל עבר הרבה בקריירה כשתמיד הביט קדימה ולא חזר לאחור".
בינתיים הוא יושב על הספסל של בנאדו. "אני זוכר שגם בק"ש ההתחלה לא הייתה פשוטה", אומר מי שהיה סוכנו, ג'קי דהאן: "בהתחלה הוא לא פתח וברק בכר היה המגן הימני הקבוע, ממש כמו פה עם משומר. אני זוכר שהוא אמר לי שלקראת ינואר אחפש לו קבוצה אחרת, אבל אז בכר נפצע במחזור העשירי, גבאי נכנס להרכב והשאר היסטוריה". אז מתברר שבכל מקום אליו הגיע, גבאי שבר את הסטנדרט של עצמו. עכשיו, כשהוא קרוב לתקרת הישגיו, נשאר לו יעד ההרכב בחיפה. גם שם, עם הסבלנות וההכרה של אלעד גבאי ביכולתו, זה עוד יגיע.