כוח עליון: 0:1 למכבי ת"א על הפועל בדרבי

תקראו לזה פערי רמות, תקראו לזה תקראו אופי, תקראו לזה מזל, תקראו לזה אפילו התערבות משמיים. בשנים האחרונות, נדמה כאילו שום דבר בעולם לא יכול לקחת ממכבי תל אביב את ההגמוניה העירונית. גם הערב (שני), למרות יכולת בינונית יחסית, הצהובים ניצחו 0:1 את הפועל תל אביב והמשיכו לשלוט ללא עוררין בכל מה שקורה באיצטדיון בלומפילד וסביבתו. וד"ש חם, חם במיוחד, ללירן ליאני.

• כל החדשות, הכתבות, וההכנות - כאן בעמוד הכדורגל הישראלי
• עוד לפני המשחק: קטטה מחוץ לבלומפילד, שני אוהדים נפצעו

בדיעבד, המשחק הזה הוכרע בשל החלטה אחת - שגויה מיסודה - בדקה ה-29. ברק יצחקי הוכשל מחוץ לרחבה, אבל השופט סימן משום מה על הנקודה הלבנה. ונחשו מי ניגש לבעוט את הפנדל, להבקיע בקור רוח ולצבוע שוב את תל אביב בצהוב. ערן זהבי, כמובן, לקח את כדור העונשין מהנקודה ורץ לחגוג באטרף מול הקהל של היריבה כאילו מעולם הוא לבש את המדים האדומים הללו, כאילו מעולם הוא לא סידר להפועל איזו אליפות בדקה ה-90 לפני כמה עונות.

זהבי הוא אולי לא כל ההבדל בין מכבי להפועל, אבל הוא ללא ספק התמצית של הפערים בין השתיים בשנים האחרונות. הקבוצה של מיץ' גולדהאר עלתה ליתרון במאזן ההיסטורי בין השתיים (45:46 במאזן הניצחונות), הקשר נותר עם מאזן נקי מהפסדים בדרבים (בשני הצדדים של העיר) ורק האוהדים של הפועל ממשיכים לסבול מחגיגות תכופות של הצהובים מול העיניים. ואגב, אם זהבי הוא מה שמייצג את מכבי של היום - לוחמת, נחושה ובעיקר ווינרית - הרי שאיתי שכטר מסמל בדיוק את ההיפך הגמור.

בקיץ, עמותת האוהדים האדומים גייסה שקל אחרי שקל כדי להחזיר את החלוץ, ששקע בסוואנזי. הציפיות היו בשמיים וההבטחות היו הבטחות אליפות, אבל בפועל זה אפילו לא היה קרוב. כבר בדקה ה-5, אולי במשחק החשוב והיוקרתי ביותר של העונה, מספר 9 של רן בן שמעון קרס. זו היתה מתיחה ואולי זה באמת כאב, כך בוודאי יספרו בהפועל. אבל לא משנה איך תהפכו את זה: שחקן שכדי להחתימו מחירי המנויים עלו ועולמות נהפכו - לא יכול לנטוש דרבי עוד לפני שהוא התחיל להזיע. זה פשוט לא ייתכן, ומעניין מה מרגיש עכשיו יוסי מחולון (או ריקי כהן מחדרה ומסעודה משדרות) על ששילם מכספו ומכיסו כדי שההחתמה הזו תתאפשר.

ובן שמעון ימשיך לחפש פתרונות - אלא שנכון לעכשיו נדמה שיהיה לו קשה למצוא אותם. גם הקלישאה המוכרת "נתחזק בחלון ההעברות של ינואר" לא באמת תעזור להפועל, כי משהו שם פשוט לא דופק וזוהי ממש לא בעיה נקודתית. אם שכטר נראה כמו הצל של עצמו (ולו לחמש דקות), גילי ורמוט נפצע כל שבוע-שבועיים והזרים לא פוגעים ממטר (איפה בראיין גרזיצ'יץ' של קרית שמונה? עבדורחימי?!?!), הרי שנדמה שהפועל יכולה לבנות רק על הגביע. ובדצמבר, זה אולי המשפט שאותו האוהדים האדומים הכי-לא-רוצים-לשמוע.

מהלך המשחק
לא כך רצה רן בן שמעון לפתוח: איתי שכטר נפצע כבר אחרי 5 דקות וירד לספסל. ישראל זגורי נכנס במקומו. בדקה ה-14 גם בראיין גרזיצ'יץ' נכנע לכאבים והוחלף בשי אבוטבול. למרות שני החילופים המוקדמים, היה זה דווקא אוראל דגני שהתקרב ראשון לכיבוש (18), אך הבעיטה שלו מ-10 מטרים החטיאה את המסגרת. 5 דקות חלפו, ועומר דמארי היה חייב להבקיע: נגיחה שלו משבעה מטרים סחטה זינוק מדהים מחואן פאבלו.

בדקה ה-30 הגיע המפנה: שי אבוטבול הכשיל את ברק יצחקי מחוץ לרחבה ולירן ליאני שרק לפנדל - שבוודאות לא היה. ערן זהבי, מי-אם-לא-הוא, כבש מהנקודה ואף התגרה באוהדי הפועל. 3 דקות לאחר מכן גילי ורמוט היה חייב להשוות, אך נעצר על ידי חואן פאבלו באחד-על-אחד. 0:1 למכבי אחרי 45 דקות מלאות באירועים.

חלפה רק דקה מפתיחת המחצית השניה וזהבי כמעט הכפיל: מסירת עומק מצוינת של יצחקי מצאה אותו מול בוריס קליימן, אך ידו של השוער היתה על העליונה. מספר 7 בצהוב כמעט וכבש את שער העונה במספרת וירטואוזית (51). שתי דקות אחר כך גם בן חיים כמעט כבש שער נדיר, אבל פגע בקורה בבעיטה מדהימה מ-30 מטרים. גם ברק יצחקי היה קרוב לכיבוש, אך עוד בעיטה שלו מצאה רק את העמוד בדקה ה-67. 0:1 קטן-גדול למכבי תל אביב בסיום הדרבי.

הרכבים
מכבי ת"א: חואן פאבלו; שרן ייני, קרלוס גארסיה, איתן טיבי, עומרי בן הרוש (דור מיכה /32); ניקולה מיטרוביץ', דן אייבינדר, ערן זהבי, טל בן חיים (יואב זיו /65); ברק יצחקי, מואנס דאבור (מהראן ראדי /42).
הפועל ת"א: בוריס קליימן; אוראל דגני, בראנקו איליץ', יורגן קולין, ליאור לוי; בראיין גרזיצ'יץ' (שי אבוטבול /14), לוקאס סאשה, רמזי ספורי (שון מלכה /73), גילי ורמוט; איתי שכטר (ישראל זגורי /5), עומר דמארי.