כל שבוע זה נראה כאילו מכבי חיפה יוצאת מהמשבר, ואז היא שוב מפסידה בבית לעיניי עשרות אלפי אוהדים שבאים לראות את הקבוצה שלהם נלחמת. הבעיות מתחילת העונה הן אותן בעיות גם עכשיו: למכבי חיפה אין הגנה. וכשאין הגנה, כידוע, קשה מאוד לתפקד - ובטח שאי אפשר להצליח.
הדוגמא הטובה ביותר לאין-הגנה של מכבי חיפה זה טאלב טוואטחה. המגן השמאלי מקבל קרדיט גדול מדי מהמאמן שלו. יכול להיות שבחלק ההתקפי הוא טוב, אבל הוא לא יודע להגן. הוא היה אשם מעבר לכל ספק בשער הראשון, כשהכדור פשוט עבר לו מעל הראש. סטנוייביץ' צריך לתת לשיימן לשחק, אולי הוא ייתן לו את הדברים שטוואטחה לא מצליח לספק.
צריך גם לומר מילה טובה, בערך, על החילופים של המאמן הסרבי. מאמן ישראלי קרוב לוודאי היה מוציא שחקן שחקן התקפה אחרי הרחקתו של בוקולי, וטוב עשה סטנוייביץ' שלא הלך לחילוף האוטומטי, ולראייה חיפה גם כבשה. עם זאת, אחרי השער היה סטנוייביץ' לחזור למערך הגנתי. הוא היה צריך לחזור לקו הגנה של 4 שחקנים - להוריד את עטאא להגנה או להורות לעמאשה לרדת מעט אחורנית. בכל מקרה, הוא לא עשה את ובכך נתן לאיציק כהן את האפשרות להפוך לגיבור המשחק.
עשה נכון, אבל לא מספיק. סטנוייביץ' (דני מרון)
ללא ספק, גיבור המשחק. כהן (דני מרון)
כדורגל זה משחק עם תהפוכות. בית"ר ירושלים מחפשת מחליף לזרקו קוראץ' והנה, איציק כהן, שקיבל הזדמנות, הראה שהוא יכול להיות המחליף אותו מחפשים בבית"ר. עם שני השערים שלו הוא קנה לעצמו מקום בהרכב, וללא ספק הוא הגיבור של הניצחון של הירושלמים.
בית"ר לא הייתה נחותה, היא הייתה שוות כוחות לחיפה. ההבדל בין הקבוצות היה בשליטה במרכז המגרש: קריאף, אזולאי ופריירה היו פשוט מצוינים וזה מה שבסופו של דבר נתן לבית"ר את הניצחון. אומרים שבכדורגל, בדרך כלל הקבוצה ששולטת במרכז המגרש היא המנצחת, והשלושה האלה שלטו ביד רמה במרכז המגרש, הם אלה שנתנו את הביטחון והשקט למשחק של בית"ר. וזה לא היה סתם ניצחון, זה היה ניצחון גדול. להיות בפיגור בדקות הסיום, לחזור למשחק ולנצח, זו משימה לא פשוטה שבית"ר עמדה בה בצורה יפה.
הניצחון הזה נתן לבית"ר הרבה מאוד שקט וזה בדיוק מה שהיא צריכה בתקופה הקרובה. עכשיו קורצקי יכול לחשוב על שחקני חיזוק בצורה יותר שקטה ונכונה ולא בפאניקה.
שוב חזרו הבייתה מבואסים. אוהדי חיפה (דני מרון)
לא מספיק טוב. טוואטחה (דני מרון)
הפועל ב"ש נראית לא טוב, מול מכבי זה לא יספיק
קודם כל ולפני הכל, הפועל פתח תקווה קופחה ובענק. ברור לכולם שעמרי אלטמן הוכשל ברחבה ושהיה פנדל. ולא רק שלא הצביע על הנקודה הלבנה, רועי ריינשרייבר הוסיף חטא על פשע והוציא לאלטמן צהוב. איפה היה הקוון בסיפור? איך ריינשרייבר שוב עושה טעות כזאת גדולה? מעניין מה לאיגוד השופטים יהיה לומר על הדבר. זה היה פשוט מחזה לא נעים לצפייה, כששוב ראינו איך הקבוצות הקטנות נענשות בגלל שיפוט לא טוב.
ועכשיו להפועל באר שבע. האדומים הבקיעו מהר, וזאת כנראה היתה הבעיה שלהם. בגלל השערים המוקדמים הם חשבו שמהשחק הולך להיות קל ופשוט, אלא שאז הגיע השער הנפלא של דור כוכב. סגנית האלופה חייבת להשתפר לקראת המשחק מול מכבי תל אביב בשבוע הבא, כי היכולת הזאת בוודאות לא תספיק לה.
אם לא די בכך, אז אלישע לוי גם יחסר את ג'ון אוגו ורועי גורדנה המושעים (ואולי אף את מאור מליקסון) - שני שחקנים מאוד משמעותיים בהרכב של באר שבע. החיסרון של השניים יורגש עוד יותר מכיוון שהמשחק ייערך בבלומפילד - מקום שבו ב"ש מתקשה להרשים. אם בנגב רוצים להניף השנה את צלחת האליפות, הם חייבים לקחת את המשחק הזה בבלומפילד, כי אליפות בארץ עוברת דרך היכל הכדורגל של ישראל - האצטדיון שביפו.
שער גדול של כוכב (צפריר אביוב)
אוגו יחסר מאוד לב"ש מול מכבי (צפריר אביוב)
למרות הכל, יש לנו ליגה נהדרת
כן, הליגה שלנו חלשה, אבל זה לא דבר רע - ההיפך הוא הנכון. יש לנו ליגה מרתקת שבה הפער בין המקום הרביעי, שמוליך לאירופה, למקום ה-13, שמוליך ללאומית, הוא 5 נקודות בלבד - מה שמבטיח לנו הרבה מאוד משחקים מרתקים גם בהמשך הדרך.
מכבי פתח תקווה, שכבר הרגישה בטוחה בחלק העליון של הטבלה, מוצאת את עצמה אחרי שני הפסדים בלבד רחוקה חמש נקודות מהקו האדום. פתאום הפועל חיפה, מכבי נתניה ובני סכנין התחילו לנצח ואנחנו רואים שפערי הרמות בין כל קבוצות הליגה (למעט מכבי ת"א, קרית שמונה, והפועל ב"ש) הם לא כאלה גדולים. הדבר הזה לא ייעלם עד סוף העונה, ולנו חובבי הכדורגל מצפה עוד חצי שנה של ליגה מרתקת, בין קבוצות שכל אחת מהן יכולה להיות בטופ או בתחתית.