למרות שהניצחון על הפועל באר שבע היה סוג של חותמת רשמית לכך שמכבי תל אביב תהיה האלופה, היא לא הייתה צריכה את המשחק הזה כדי להוכיח שהיא הטובה מכולן. כבר מתחילת העונה היה ברור שלמרות פאקו, היא תזכה באליפות שלישית ברציפות. מי שמחזיק בסגל שחקנים כל כך עמוק, בסופו של דבר בורח מהיריבות כמו הפועל ב"ש ועירוני ק"ש, להן יש הרכבים טובים אך הסגלים צרים. להכניס שחקנים כמו טל בן חיים וראדה פריצה מהספסל, שניים מהטובים בארץ, זאת פריבילגיה וזה ההבדל.

אבל זהו. האליפות כבר בכיס, ומעכשיו מיץ' גולדהאר וג'ורדי קרויף צריכים לחשוב קדימה. לזכות באליפות בישראל זו לא חכמה, בטח עבור קבוצה שעושה זאת שלוש פעמים ברצף, ושני הבוסים רוצים להתקדם באירופה. את השם הגדול שלה, קבוצת הכדורסל של המועדון לא עשתה בזכות התארים בליגה, אלא בזכות ההצלחה באירופה – וזו צריכה להיות המטרה גם של גולדהאר: הצעד הראשון של מיליארדר בסדר גודל כזה צריך להיות ההעפלה לליגת האלופות.

נכון, זה לא יהיה פשוט, אבל יש שלושה מהלכים מקצועיים שיובילו את מכבי לשם: להשתחרר מפאקו, מחואן פאבלו קולינאס וקרלוס גרסיה. זה סקסי להביא ספרדים, כי זו ליגה חזקה עם נבחרת מעולה, אבל כמו שלא כל זמר ספרדי הוא חוליו איגלסיאס – ככה לא כל מאמן הוא פפ גוארדיולה ולא כל שחקן הוא אנדרס אינייסטה. פאקו חושב שהעובדה שהגיע מספרד נותנת לו אופציה ללמד אותנו כדורגל, אבל טעות בידיו. מאמנים ישראלים רבים היו זוכים עם הצהובים בתואר, ובשני המשחקים האחרונים הוא הוכיח זאת בעיקר לעצמו.

לזכות באליפות בארץ זו לחא חכמה (אלן שיבר)

גם נגד מכבי חיפה וגם נגד ב"ש, חצי השעה האחרונה של האלופה הייתה פנטסטית, תוך כדי תצוגת כדורגל התקפית וללא קישור מעובה. החזקת כדור לא מביאה נקודות, ועם עובדות פאקו - אי אפשר להתווכח. בשני המשחקים הגדולים בבלומפילד, חיפה וב"ש, התוצאה הייתה 1:1. אבל אז המאמן עשה שינוי התקפי וניצח. ובלי סיפורים על החזקת כדור.

די להתנהג כמו מועדון קטן

עם מאמן אחר, שדוגל בכדורגל התקפי, מכבי הייתה יכולה להיות היום בפער של 20 נקודות מב"ש, אבל יש עוד צד למטבע: אם לאלישע לוי היה סגל רחב ועמוק יותר, הוא היה נותן לפאקו פייט ראוי יותר. אלו שתי הקבוצות הטובות בארץ, ולא סתם מכבי ניצחה רק במפגש השלישי בין השתיים. לב"ש תהיה הזדמנות נהדרת לזכות בתואר, גביע המדינה, אך כנראה שגם שם תצטרך לגבור בגמר על מכבי.

בכלל, ב"ש של השנתיים האחרונות עשתה התקדמות אדירה וזה הביא לכך שאחרי ששיפרה בקיץ את הסגל, אלונה ברקת הייתה משוכנעת שהיא יכולה לזכות באליפות. מתברר, שמול מכבי זה עדיין לא מספיק, בעיקר כי שחקני הספסל לא מספיק איכותיים. לפאקו היו שני שחקני נבחרת (בן הרוש ובן חיים), את פריצה וראדי. ולב"ש? זה כל ההבדל.

עזבו החזקת כדור. אם חושבים התקפה, מנצחים (אלן שיבר)

כמו שהצהובים צריכים לעשות את קפיצת המדרגה ולעלות לליגת האלופות אחרי שלוש אליפוית, הגיע הזמן שבב"ש יעשו שדרוג ויזכו באליפות. אלונה ברקת צריכה להבין שזה לא בשמיים – ועם החלטות נכונות בבניית הסגל זה בהחלט אפשרי. בנוסף, הקבוצה חייבת להפסיק להתנהג כמו מועדון קטן, כזה שמאבד נקודות מיותרות נגד קבוצות חלשות.

לא לומדים מטעויות: אלירן עטר הוא שחקן המפתח

ולסיום. השחקן שלא שיחק במשחק העונה. נכון שערן זהבי הוא הווינר הכי גדול בכדורגל הישראלי והולך לזכות באליפות שלישית ברצף, אבל השחקן הכי מוכשר בארץ הוא אלירן עטר. קרויף ואלונה הפסידו שחקן שיכול היה לעזור להשיג את המטרות – לג'ורדי מקום באלופות, ולברקת אליפות. שניהם עשו את הטעות של אלי גוטמן, שלא זימן את עטר לסגל הנבחרת, הפסיד פעמיים ולא ראה שער זכות. מול מגנים אירופים, פיזים ומהירים, עטר הוא הפיתרון והוא היה השחקן הנכון לשתי הקבוצות בינואר. אני מקווה שבעונה הבאה חיפה תהיה גורם משפיע בקרב האליפות, כי אם בסופו של דבר זה יקרה וחיפה תתמודד עם מכבי על התואר, אין לי ספק שזה יהיה רק בגלל אלירן עטר.

די לחשוב כמו קבוצה קטנה (אלן שיבר)

זהבי ענק, אבל לא הכי מוכשר בארץ (אלן שיבר)

כך מכבי תעפיל לאלופות: הגיע הזמן להיפטר מפאקו וקרלוס