כשאלי שגב רכש את מכבי נתניה, הוא נשאל לא פעם מה גרם לו לקחת את המועדון ותמיד ענה את אותה התשובה - 'זה בשביל הנשמה'. שנתיים וקצת עברו מאז ההחלטה שלקח ושגב מצטער על כל רגע. מסתכל אחורה ולא מבין איזו טעות הוא עשה. מתחיל לעכל שהרכישה הזו הורידה לו כמה שנים מהחיים ופגעה לו בעיקר בנשמה, בנפש.
שגב בן ה-62, שגדל בקיבוץ כפר עזה על גבול הרצועה, ועבר אחרי כמה שנים לקיבוץ אפיקים ומשם לבית שאן ושירת כקצין בצה"ל לא היה בארץ כבר חודשים ארוכים. הבעיות הכלכליות, המצב של הקבוצה וההתנהלות של האוהדים נגדו הכניסו אותו לסחרור ממנו הוא לא מצליח לצאת.
בראיון בלעדי לאתר ערוץ הספורט הוא מספר על הרגעים הקשים, הטעויות הרבות והמחיר האישי הכבד שהוא משלם, אבל למרות כל מה שעבר - הוא רוצה שמכבי נתניה תצליח, ושהאוהדים יבינו שמה שקרה לו – יכול לקרות לכל אחד אחר.
"עשיתי טעויות, אין לי ספק בכלל. עשיתי טעות שחזרתי לכדורגל, עשיתי טעות שלא נתתי רק תרומה וברחתי מכל העסק הזה", אומר שגב ומזכיר שכשהוא נכנס לכדורגל הוא הצהיר שלא ישמעו אותו אומר 'מה הייתי צריך את זה'. "אמרתי שלא אגיד את זה, אבל אני חוזר בי. מה הייתי צריך את זה?", הוא נאנח, "הבעלות על נתניה פגעה לי בבריאות, פגעה לי בעסקים, והכי גרוע זה פגע לי במשפחה ובבית שלי, אבל אני צריך לדעת להתמודד עם הטעויות האלה. אני ילד גדול ואעבור גם את זה".
בימים יפים יותר. שגב אחרי העליה לליגת העל (אלן שיבר)
כדי להבין את עומק הנפילה, צריך לחזור אחורה. לפני שלושה עשורים בערך, שגב החליט לעזוב את ישראל לאפריקה ובנה שם את עסקיו, במספר מדינות שונות. הוא התמחה בבניית תשתיות ובכריית נחושת ועם הזמן צירף אליו עוד ישראלים רבים, חלקם אנשי צבא לשעבר, וביחד יצר לעצמו שם נהדר למרות הקשיים והסכנות.
אחרי שתרם למכבי נתניה 750 אלף דולר בשנה בה ירדה הקבוצה ליגה, שגב החליט להישאר ולהחזיר את המועדון בתוך עונה לליגת העל. על הדרך הוא נתן תקווה לעשרות ילדים במחלקת הנוער שאותם לקח תחת חסותו, אירגן להם סדר פסח, בר מצווה משותפת לכמה מהם ברחבת הכותל, ארוחות ולימודים. החינוך היה הדבר הכי חשוב לו, בטח לכאלה חסרי האמצעים.
במישור המקצועי, שגב שפך כספים בלי הכרה ונתניה פירקה את הליגה הלאומית בקלות. כאן החלה הנפילה. הבעלים השתולל כלכלית, שילם למעלה ממיליון שקל נטו על שחקן פצוע (דודו סאראנסה, מ.פ), הביא כל מה שבא ליד, ובמקום תקציב שפוי התפרע עם תזרים כספי שלא יכול היה לעמוד בו, וגרם לו לשעבד את ביתו בקיסריה. באיזשהו שלב הוא חזר לאפריקה, ובנתניה הבינו שהעסק מתפורר. "נתתי מהכיס שלי למכבי נתניה 18 מיליון שקלים, אז מגיעה לי מילה טוב לא?" שואל שגב ומיד עונה, "ניסיתי לעשות טוב לקבוצה. הוצאתי כספים שיכלו להישאר אצלי כדי שהמועדון יצליח אבל כשלנו. האוהדים לא ידעו לכבד את מה שעשיתי, יש להם זיכרון קצר".
שחקנים לא קיבלו שתי משכורות, לא מענקי עליה ולא פרמיות.
"העברתי את כל מה שהייתי צריך להעביר, תשאל את עופר אורליצקי מהבקרה התקציבית. עורך הדין שלי הגיע איתו להסדר ועמדתי בזה. אני לא חייב שקל, אחרת היו לוקחים לי את הערבויות וזה לא נעשה".
גם דרך שיחת הטלפון עושה רושם ששגב פגוע. הוא רהוט ומדבר בשקט אבל מרגישים את הכאב. "עשו אותי האיש הרע. כזה שלא משלם אבל כל מה שהתחייבתי שילמתי. אפילו כסף שהגיע לי ממכירת לארי קאיודה לא קיבלתי. לא שילמתי בזמן, זה נכון, אבל שילמתי הכל. בזמן שלא ניהלתי את נתניה, זכויות החתימה היו אצל אחרים והם הפעילו את הקבוצה. אין לי מושג למי העבירו שיקים או למי נתנו כסף".
"לאוהדים יש זכרון קצר" (אלן שיבר)
בנתניה טענו שחתמת עם טוברוק על הסכמים שונים ממה שהיה בבקרה, לדוגמא במקרים של איאד אבו עביד, ראול גרשומוב ודיא סבע.
"אני יודע שהייתה בעיה עם אריק איזיקוביץ' והדברים הסתדרו. אם היו הסכמים שונים אז הדברים היו מסתדרים? מערכת יחסים טובה בין הצדדים רק תסייע לעיר כולה ולמועדוני הכדורגל".
היו דיבורים על ריב בינך לבין יוסי מאור, מי שמחזיק ב-25 אחוזים מהמניות
"אני יכול להגיד לך שאם יוסי מאור היה בין אלה שלוקח את הקבוצה, לא הייתי מעביר את המניות שלי. הוא לא סייע למועדון בכסף, רק בהלוואות ועליהם לקח ריבית. אני בטוח שהעירייה ומרים פיירברג יצליחו להרים את הקבוצה חזרה".
עכשיו מחכים בנתניה ששגב יעביר את המניות שלו כדי שיהיה ניתן לפתוח את העונה. ממקום מושבו באפריקה הוא קורא את הדיווחים שהעירייה הגבירה את מעורבותה בקבוצה ומרוצה מכך שהמועדון לא יילך לפירוק.
ועדיין, הוא מצפה לפחות לדבר אחד אחרי כל מה שנתן: "התחייבתי לתת את המניות שלי מבלי לקבל שקל אחד ואעשה זאת, אבל אני דורש מכתב שלא יבוא מחר מישהו ויגיד שאני חייב לו כסף. אעביר את המניות שלי ללא תמורה בתנאי שתהיה התחייבות שלא אשא בחובות עתידיים. שלא יבוא מישהו מחר בבוקר ויגיד שאני חייב לו כסף. יכולתי לבנות ולקנות רכוש רב מהכסף ששמתי בנתניה אז אני חושב שהבקשה שלי היא לגיטימית. נתניה נכנסה לי ללב ואמשיך להיות אוהד שלה ולעקוב אחריה מרחוק".
"אמשיך לעקוב אחרי נתניה" (עודד קרני)