מצעד הבושה, אין דרך טובה יותר לתאר כאלה השפלות. מכבי תל אביב איבדה יתרון במשחק הרשמי הראשון שלה העונה והפסידה 2:1 להיברניאנס, ניצחונה הראשון של אלופת מלטה באירופה אחרי 13 שנים. אם למרות הפאדיחות מהעבר היו מי שהעזו לזלזל ביריבה, כנראה שלא למדנו דבר.
בית"ר ירושלים - בודו גלימט 5:1 (1996)
"קבוצה של דייגים", קראו לה בבירה ופינטזו על כיבוש אירופה. בכל זאת, מי שמע אז על קבוצה מנורבגיה. אוחנה, חרזי, שאלוי, זוהר, פישונט, אבוקסיס ואמסלם נראו אז כסופר-גרופ למתבונן מקרוב, אבל הערב העגום הסתיים עם חמישה כדורים ברשתו של קורנפיין הצעיר. העובדה שטרטיאק הבקיע שער זכות אחד לא ניחמה איש. ומי זוכר שגם בחוץ הירושלים נכנעו (2:1)?
קלאקסווירק - מכבי חיפה 2:3 (1995)
הזלזול המתנשא בתעשיית הדייג התחיל כבר עונה קודם לכן. הירוקים הגרילו יריבה מאיי פארו בגביע המחזיקות ובקריית אליעזר השחילו לאורחת האומללה רביעיה. אלא שהחבורה של גיורא שפיגל קיבלה שיעור בצניעות מהולגר דניאלסון, שעם שלושער לרשת של רפי כהן שמר על הגאווה המקומית של בוני הסירות ותופרי הרשתות.
רודה - הפועל באר שבע 0:10 (1997)
אבן דרך במסכת ההשפלות המקומית. הגמלים יצאו לארצות השפלה והתייבשו במדבר ההולנדי. שאול סמדג'ה כבר איבד ספירה כמה כדורים נכנסו לו לרשת, ההגנה איבדה כיוון ויוסי בניון הצעיר נראה היה חסר אונים כמו יתר חבריו. רודה, שבבירת הנגב מתקשים לשכוח עד היום.
סנטה קולומה - מכבי תל אביב 0:1 (2007)
הפאדיחה האחרונה של הצהובים מיד הזכירה לרבים את המפלה הקודמת, מול "מדריכי הסקי" ו"פקידי הבנק" מאנדורה. מכבי תל אביב הגיעה לאנדורה במסגרת הסיבוב הראשונות במוקדמות גביע אופ"א ונותרה בהלם, כמו כל אוהדיה, עם ספיגה בדקה ה-56 והפסד 1:0. גם הניצחון 0:4 בגומלין לא מחק את הבושה ההיא.
ואדוז - הפועל תל אביב 1:2 (2011)
קבוצה מבירת ליכטנשטיין? הגרלה קלה. זה מה שחשבו אצל האדומים, מסקנה שרק התעצמה אחרי ה-0:4 בבית. אז בחוץ עומר דמארי הציב את האורחת ביתרון כבר בדקה הראשונה, אלא ששחקניו של דרור קשטן נרדמו ואפולה אדל הוציא שני כדורים מהרשת. מביך.
אקרנאס - הפועל תל אביב 0:1 (2011)
בהמשך אותו קמפיין מוקדמות הגיעה מעידה שניה. הפועל תל אביב התארחה בליטא והייתה בדרך הנכונה, אבל בדקה ה-82 אדל יצא בצורה רשלנית מהשער וגילה שסמוסיובאס נגח לרשת שער ניצחון. בגומלין האדומים כבר דרסו 0:4 ועלו לשלב הבתים של הליגה האירופית.
תמוז מול ואדוז, גם הוא לא האמין (ניר בוקסנבאום)
מסיקה נגד סנטה קולומה. בארץ זה הסתיים טוב יותר