$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

חדשים בבניין: הצעירים שיכבשו את ליגת העל

אם יש שחקנים ששובים במהרה את ליבם של האוהדים, הם אלו שעלו ממחלקת מהנוער. בעונה הקרובה בליגת העל, נזכה לראות כמות פוטנציאל עצומה. השאלה הגדולה שנותרה היא כיצד הקבוצות ידעו לנצל אותה. פלקושצ'נקו, זנטי וגלזר: הדור הבא בכדורגל כבר פה

ניר קפלן
ניר קפלן  18.08.16 - 18:00
Getting your Trinity Audio player ready...

מקסים פלקושצ'נקו (הפועל חיפה)
התאריך: 19 במרץ 2016
המשחק: הפועל חיפה נגד מכבי ת"א – מחזור 21 בליגת העל לנוער.
איש השעה: פלקושצ'נקו, שכובש שער מרהיב מחצי מגרש.

מאמנו רם בן מיכאל עומד מול המצלמות ואומר חד-משמעית: "יש לו יכולות אדירות. אין ספק שהוא יכול להיות כוכב גם בבוגרים." ההמשך ידוע - אלי כהן נתן לו את הצ'אנס, ופלקושצ'נקו היה אחת הסיבות העיקריות לסיום העונה הרגוע של האדומים מהכרמל.

  • שבת ב-20:00 ב-5LIVE: קריית שמונה - אשדוד ואשקלון - הפועל חיפה

ההיסטוריה מראה שהדורות המוכשרים ביותר של הכדורגל הישראלי התפתחו משחקנים שכבשו את לב האוהדים במחלקות הנוער, קיבלו את האמון בבוגרים ותוך עונה-שתיים כבר הפכו לכוכבים. אבל בין אם מדובר בערעור מעמד המאמן, שלא מאפשר את הביטחון להריץ את שחקני הנוער, בכיוון ההגנתי וחסר המעוף אליו הלכו רוב הקבוצות שלנו בעשור האחרון או כמובן ברכבות הזרים שמפרנסות את מוכרי הדיוטי-פרי בנתב"ג, כוכב נוער שהופך לכוכב בוגרים הוא תופעה נדירה בימינו.

פלקושצ'נקו, נטע לביא ודוד קלטינס הם בגדר יוצאים מן הכלל שאינם מעידים על הכלל, מה גם שהקריירה שלהם עדיין לא עמדה במבחן הזמן, ואם נתבסס על סטטיסטיקות מן העבר – גם הסיכוי שלהם להפוך לשחקני ספסל, או לחלופין שחקני הרכב בליגה הלאומית, הוא לא מבוטל. בכל זאת, בואו נהיה חיוביים וננסה לסמן את השחקנים שעם השילוב הנכון של כישרון, קרדיט ומזל – יוכלו לעשות את המעבר הזה בצורה מוצלחת.

דן גלזר (בני יהודה)
הקשר המוכשר והכריזמטי היה העוגן המרכזי בקבוצת הנוער של מכבי ת"א בשלוש העונות האחרונות. בעונת האליפות של 2014/15 הוא היה אחד ממצטייני העונה, וכמעט בכל משחק במדי הצהובים הוכיח שיש לו את כל היכולות שצריך סטאר אמיתי – קשיחות, ראיית משחק, שילוב של יכולת הגנתית והתקפית, ומעל לכל – כושר מנהיגות. גלזר החל את קריירת הבוגרים שלו כבר בעונה שעברה עם חצי עונה בבית"ר ת"א/רמלה מהליגה הלאומית, אך התקשה להשאיר חותם.

המעבר בהשאלה לקבוצה קטנה יותר הוא בהחלט חכם ונכון מבחינתו של גלזר, אבל אם בבני יהודה רוצים להפיק ממנו את המיטב, הם צריכים להשתמש בו באופן נבון – להקל על המעבר הלא פשוט מהרמה לה הורגל בנוער ובלאומית לזאת של ליגת העל מחד, אבל לתת לו ביטחון ומרווח לטעות מאידך. אריק בנאדו כבר הוכיח שהוא יודע לעבוד עם צעירים, ואם הוא יידע למקסם גם את היכולות של גלזר – בני יהודה תרוויח שחקן מצוין לטווח הקצר, ומכבי ת"א תרוויח אחד כזה לטווח הארוך.

דניאל אביטל (בני יהודה)
כן, מסתמן שהקבוצה של בנאדו בהחלט יכולה להיות המרעננת הרשמית של עונת 2016/17, כי מלבד גלזר יש להם בסגל גם יהלום תוצרת בית. כל שבת בצהריים בשכונת התקווה הייתה סיבה למסיבה בעונה שעברה, בזכות החוליה ההתקפית המופלאה של איציק עובדיה, בראשותו של אביטל. החלוץ הצעיר כבש 13 שערים, כולל נגד הגדולות – הפועל ת"א, מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל ב"ש – כולן למדו על בשרן איזה כישרון גדל בשכונה, ונראה שגם אנשי בני יהודה בעצמם למדו להעריך מה יש להם בידיים, כי אביטל כבר מתחיל לקבל קרדיט בבוגרים. אמנם קשה להתבסס על משחקי גביע הטוטו, אך בשלושה מהם הוא פתח בהרכב וברביעי נכנס כמחליף. שערי בוגרים עדיין אין לו, אבל נראה שגם כאן, שילוב של סבלנות ועבודה נכונה יכול להפוך את אביטל לשם הטרי ביותר ברשימת החלוצים הגדולים של הזהובים.

אמיר חלאילה (בני סכנין)
נציגת המגזר הייתה אחת ההפתעות הנעימות של העונה שעברה בליגת העל לנוער, עם יכולת התקפית מרשימה (ההתקפה השלישית בטיבה בליגה) ומקום שביעי מכובד. לא מעט שמות חדשים הכרנו בזכות הצוות המקצועי בראשות איימן אבו יונס ועבאס סואן, אבל מעל כולם עומד חלאילה. 19 שערים, ולא פחות חשוב מכך – חדות ובגרות שנדיר למצוא בגילאים האלה – תפסו את תשומת לבם של ראשי הקבוצה הבוגרת כבר בעונה שעברה. אז זה הסתיים בהופעות ספוראדיות שבעיקר היוו בגדר צבירת ניסיון ושעות טיסה. העונה הוא כבר צפוי להיות בורג משמעותי בהרבה בקבוצה הבוגרת, ולמרות שהקיץ האחרון כלל לא מעט מהמורות משמעתיות מבחינתו, נראה שהעתיד שלו עדיין ורוד, זאת בתנאי שהראש שלו לא יתמלא באותו נוזל צהוב שכבר הפיל רבים וטובים.

אליאל פרץ (מכבי ת"א)
שתיים ממילות המפתח בעבודת הסקאוטינג בכלל, ובישראל בפרט, הן "הפס לגול". היכולת שהופכת כל שחקן לסיבה לקנות כרטיס, וששחקנים כמו אייל ברקוביץ' הפכו בעבר לאמנות, היא שובר-שוויון בכל משחק – היא מפצחת הגנות צפופות, היא הופכת את שאר השחקנים למסוכנים הרבה יותר והיא מכריעה משחקים.

זאת בדיוק הסיבה שפרץ נחשב לדבר הגדול הבא כבר כמה וכמה שנים. כמעט בכל משחק של הצהובים בשנים האחרונות, פתח פרץ את ההגנה לפחות פעם אחת בזכות ראיית המשחק המופלאה שלו. לא תמיד זה הסתיים ברשת, אבל זה העלה את ערך המניה שלו באופן עקבי, עד למספר הופעות במדי הבוגרים בעונה שעברה. כשמדובר בקבוצה גדולה, תמיד יש את האקס-פקטור של דקות משחק, אבל בניגוד לשחקנים אחרים, פרץ לא צריך לשחק 90 דקות כדי לשנות משחק. תנו לו את ההזדמנויות שלו, והוא יחזיר לכם בהזדמנויות הבקעה.

שנתון 97' (מכבי חיפה)
ואם כבר בדקות משחק עסקינן, קבוצת הבוגרים של מכבי חיפה מקבלת העונה את אחד הדורות הכי מוכשרים שצמחו במחלקת הנוער שלה. עמית זנאטי משלב כישרון מולד עם עבודה קשה, והוא הפגין ניצוצות כבר במשחקי קדם העונה של הבוגרים. מוחמד עוואד חורר רשתות בליגה לנוער, ויש בכרמל מי שהשווה אותו לאלון מזרחי. גם בהגנה לא חסרים לירוקים שחקנים בעלי פוטנציאל אדיר – שי בן דוד ויונתן לוי הם שני שחקנים ורסטיליים, שהראו גם הם במעט ההזדמנויות שקיבלו שהם בהחלט יכולים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי גם ברמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי.

בהנחה שהצוות המקצועי הירוק עדיין לא יודע בעצמו עם איזה הרכב הקבוצה תרוץ העונה, שלא לומר את שמות כל השחקנים המוזכרים לעיל, קשה לצפות האם אחד מהם באמת יכול לעשות את הפריצה במדים הירוקים. גם אם לא – יכול מאוד להיות שהחבר'ה האלה יהפכו את המשחקים של נצרת עילית, עכו ועפולה לאטרקטיביים במיוחד.