"ג'ורדי לא רצה אותי. יש לי עוד מה לתרום למכבי ת"א"

שש שנים, שלוש אליפויות, זכייה אחת בגביע המדינה וזכייה אחת בגביע הטוטו. כשיואב זיו החל לשחק כדורגל בגבעת אולגה הצנועה, ספק אם הסובבים אותו האמינו שהוא יכול להגיע לרמות הכי גבוהות. הוא לא הטכני שבשחקנים, אבל בוודאי כזה שייתן את הנשמה בכל משחק. לא נוצץ, אבל כזה שכל קבוצה תתברך אם יהיה בסגל שלה.
 
בגיל 35 ולאחר 32 הופעות בנבחרת ישראל, יואב זיו סיים העונה את החוזה במכבי ת"א אחרי 6 שנים במועדון בהן קיבע את עצמו כאחד השחקנים החשובים בסגל הצהוב. אם חשבתם שהוא כבר פרש, אז כנראה שאתם פשוט לא מכירים את יואב זיו, שעדיין רעב לכדור ובטוח שהוא יכול וצריך להיות בליגת העל.

השחקן בן ה-35 יכול ושיחק כמעט בכל עמדה, אבל התרומה של זיו בכל קבוצה לא הסתכמה על המגרש עצמו. בחדר ההלבשה של מכבי ת"א סיפרו במהלך השנים, שהנוכחות, המנהיגות שלו והעובדה שתמיד ראה את טובת המועדון לפני טובתו האישית, סייע בשינוי שעברה מכבי ת"א מאז הגעתו של מיץ' גולדהאר.

העונה נפתחה, אבל זיו עדיין לא מצא בית חדש בו הוא ישחק בעונה הבאה. רגע לפני שהוא חותם ביעד חדש, פתח את הלב וסיכם את התקופה בצהוב בראיון מרתק. התקופה בבית"ר ירושלים, הביקורת על ג'ורדי קרויף, חדר ההלבשה הצהוב, המאמן הכי טוב שהדריך אותו וגם היעד הבא.
 
צמח מלמטה
יואב זיו הוא סיפור סינדרלה. המגן/קשר גדל בהתנחלות מבוא דותן עד גיל 11, ומשם עבר עם משפחתו לחדרה. את צעדיו הראשונים בכדורגל הוא עשה במגרש בגבעת אולגה, אז הקבוצה השלישית בעיר אחרי מכבי והפועל חדרה. הבחירה באולגה היתה הגיונית עבור מי שאביו גדל בשכונה. גם 40 דקות נסיעה באוטובוסים לאימונים לא היוו מכשול, שכן הרצון לשחק כדורגל היה במקום הראשון מבחינתו. ההתחלה הייתה לא פשוטה בשבילו, אבל זיו מעולם לא ויתר ובגיל 17 ההשקעה סוף סוף השתלמה. מי ששיחק כקשר, צד את עיניו של צדוק מלכה, שחקן העבר של מכבי חיפה, שהציע לו להצטרף למועדון הירוק.

כבר אחרי אימון אחד הבינו בחיפה שיש להם ביד יהלום לא מלוטש, אך בהרבה עבודה קשה, כמו במהלך כל הקריירה שלו, הצליח זיו לפלס את דרכו גם להרכב של קבוצת הנוער. ההצלחה מיהרה לבוא, כאשר אחרי 7 שנים שחונות, איתו סוף סוף קבוצת הנוער הירוקה זכתה בדאבל. זיו הוקפץ לקבוצת הבוגרים ואצל אברהם גרנט בבוגרים של חיפה הוא שיחק משחק אחד בלבד נגד מ.ס אשדוד בעונה בה הירוקים הניפו את צלחת האליפות. "אחרי שנה וחצי בחיפה, חיפשתי מקום בו אשחק יותר. אדורם קייסי דיבר בשבילי עם גיא לוי ועברתי להפועל חיפה. זו היתה השנה של אחרי התאבדות רובי שפירא", נזכר זיו. את הופעת הבכורה שלו באדום הוא לא ישכח לעולם, המגן אומנם כבש שער בכורה, אך יזכור בעיקר לאחר את עשרת תפרים במצח אליהם הזדקק אחרי התנגשות עם יניב אלול במשחק מול הפועל ב"ש באיצטדיון וסרמיל.

בסוף אותה עונה זיו ירד ליגה עם הפועל חיפה, בעונה שתיזכר בעיקר בגלל דרבי חיפאי בו הבקיע את שער השיוויון בדקה ה-87, אך ראה את הקבוצה שלו סופגת מפנדל דרמטי לאחר עבירה שנויה במחלוקת של ישראל כהן. משם הוא עבר לנצרת עילית של מוטי איוניר, ועשה היסטוריה כשרשם עליית ליגה. "עם רוב המאמנים נפגשתי שוב במהלך הקריירה. אברהם גרנט שהעלה אותי לבוגרים, זימן אותי לראשונה לנבחרת. אלי גוטמן שהשאיר אותי בהפועל חיפה גם זימן אותי למדים הלאומיים. עם איוניר איתו עשיתי שנתיים מצוינות ונפגשנו שוב במכבי ת"א, ועם לואיס פרננדס הייתי גם בבית"ר וגם בנבחרת", שיחזר זיו.
 
אחרי הפריצה בנצרת עילית בה כבש 17 שערים בשנתיים והיה גורם מאוד משמעותי בחלק ההתקפי, הגיע תורו של זיו להגיע למועדון גדול. המגן/קשר עבר בהעברה חופשית לבית"ר ירושלים, והפך לאהוב הקהל. ב-3.5 שנים הדריכו את זיו רשימה מכובדת של מאמנים: אלי אוחנה, גיא עזורי, טון קאנן, לואיס פרננדס, אוסי ארדילס, יוסי מזרחי, יצחק שום וראובן עטר, כאשר אצל כולם הוא קיבל תפקיד של קבע בהרכב.

"קשה לי לספור כמה יושבי ראש, מנהלים ונציגים התחלפו. דבר אחד בטוח, איש משק אחד היה מעל כולם: מאיר הרוש". בקבוצה מהבירה הוא עשה את השינוי המשמעותי בקריירה מבחינתו. לאחר שתומר חליבה הורחק במחזור השני מול מכבי נתניה, זיו מילא את מקומו כמגן ימני, ומאז ועד היום, הוא התרגל לעמדה שהכי מזוהה עימו.
"התקופה בבית"ר היתה תקופה מדהימה. בתור ילד שגדל על אלי אוחנה לשחק בבית"ר ירושלים עבורי היה סוג של חלום", שיחזר זיו, "בתור ילד הלכתי למשחקים בטדי. נהניתי שם מכל רגע למרות שלעיתים קרובות המצב לא היה טוב. או סקנדל או פסטיבל".

"סוזה המאמן הטוב ביותר. רק אינטרסנטים מבקרים את קרויף"
אחרי 99 הופעות ושלושה שערים בליגה ועוד שני שערים ניצחון ברבע ובחצי גמר הגביע, זיו יצא כדי להגשים את החלום של כל כדורגלן, וחתם בלוקרן הבלגית לשלוש שנים. 39 הופעות ו-3 שערים בשנה וחצי, גרמו למכבי ת"א לפתוח את הארנק ולהחזיר את זיו לארץ. מאז ועד היום הוא לובש צהוב, כשהוא סופר 134 הופעות בליגה ו-3 שערים.
 
גם בצהוב של ת"א הוא עבר הכל. חילופי מאמנים: אבי נמני, יוסי מזרחי, איציק עובדיה, ניר לוין, מוטי איוניר, גדי כרמלי, שוב ניר לוין, ואז הגיע ג'ורדי קרויף לעשות סדר. זיו המשיך לשחק ולצבור עוד תארים לארון, אבל בשנה האחרונה כבר לא היה חלק מהרוטציה. יחד עם זאת, שחקני מכבי נוהגים לצחוק שאם המגן היה משחק יותר אולי מכבי לא היתה מפספסת אליפות וגביע.

"זו הייתה שנה קשה תחת סלבישה יוקאנוביץ' ופיטר בוס. במהלך הקריירה שלי יזמתי אולי פעמיים שיחות עם מאמנים ואיתם לא יזמתי", סיפר זיו, "זה לא אגו, יצחק שום אמר לנו משפט בחדר ההלבשה כששיחקנו בבית"ר וזה נחקק לי בזיכרון: 'אתם לא באים לשאול למה אתם משחקים אז אל תבואו לשאול למה אתם לא משחקים. תרוויחו את המקום שלכם דרך האימונים. תוכיחו שמגיע לכם'".

זיו המשיך לגולל את האירועים במכבי ת"א: "בהזדמנויות הבודדות שקיבלתי עשיתי עבודה טובה וקיבלתי מחמאות, אבל לא היה לזה המשכיות. זה הפריע לי. רציתי לעזור לקבוצה ולחברים והייתי רעב לשחק. ביציע ובספסל אני משתגע. הדבר שהכי חסר לי היום זה לצאת מהבית ב8- בבוקר וב-9 וחצי כבר להיות עם החברים על המגרש. במקום זה אני עושה הרבה אימונים אישיים ועדיין זה לא אותו דבר. חסרים לי המשחקים והתחרותיות. כל המסגרת חסרה לי".
 
אתה מרגיש שג'ורדי קרויף הפך את מכבי ת"א?
"קודם כל הוא סגר את המועדון כלפי חוץ. יש אולי ביקורת עליו, אבל אני חושב שזו ביקורת אינטרסנטית. הוא שומר על השחקנים מהכל. קרויף יצר אווירה שונה לחלוטין שעוזרת לשחקנים ולמערכת לגדול".
 
אבל עם השם ג'ורדי קרויף לא ציפית שהוא ינחית זרים יותר איכותיים?
ראדה פריצה, וינסנט אניימה, חואן פאבלו וקרלוס גרסיה אלו זרים ששינו פה המון והיוו דוגמא לשאר השחקנים במקצוענות ובהתייחסות שלהם על המגרש ומחוצה לו. ג'ורדי שיחרר את השחקנים הישראלים מהסטיגמות שהיו עליהם. שרן ייני לדוגמא. תמיד אמרו עליו שהוא שחקן רך מדי וזה דברים שג'ורדי שינה. גם עליי היתה סטיגמה והוא שיחרר אותי מזה".
 
מצד שני. איגנסיו פידלף, מאנה ואורלנדו סה אותם הביא המנהל המקצועי ולא הרשימו
בסופו של דבר כולנו נבחנים על פי מבחן התוצאה ובזה הוא הצליח בגדול. שלוש אליפויות, גביע, גביע הטוטו, פעמיים שלב הבתים בליגה האירופית ופעם אחת בשלב הבתים של ליגת האלופות, אז שימשיכו לדבר".

לא היה לך מקום במכבי השנה?
"גם היום יכולתי להיות חלק מהסגל ולעזור לקבוצה. מחוץ למגרש וגם על הדשא אם הייתי נקרא לדגל, במיוחד לאור העזיבה של שרן ייני, ערן זהבי וקרלוס גרסיה"
 
מי המאמן הכי טוב שהיה לך?
"פאולו סוזה, חד משמעית. למדתי אצלו דברים חדשים גם בגיל 33. הוא יורד לפרטים הכי קטנים ברמת השחקן, ברמת הקבוצה שלו וברמת היריבה. אלה דברים שלא ראיתי עד שהוא הגיע. הוא לקח קבוצה טובה ושידרג אותה".

 הוא גם היה דמות צבעונית.
""סוזה קיים אסיפות ארוכות מאוד והתפרץ על שחקנים. לא משנה אם קוראים להם שרן ייני או ערן זהבי. במשחק מול אשדוד אני זוכר שקיבלתי צהוב שני על התחזות והיה לי משחק מצוין למרות ההרחקה. למחרת קמתי לאימון בוקר שלמחרת ופאולו סוזה צעק אליי: 'זיו כמה הופעות יש לך במכבי?'. עשיתי חישוב ועניתי לו, 'ואיך הייתה לך תחילת העונה איתי' הוא שאל והתכוון לתקופה שלא הייתי בסגל. בהתחלה לא הבנתי לאן הוא חותר ואמרתי לו שלא היה לי קל שלא נספרתי, ואז הוא אמר לכולם 'תראו שחקן ותיק שלא שיחק, לא היה בסגל, אבל לא התלונן, נשך שפתיים וכל אימון בא להילחם על המקום שלו, ככה אני רוצה שכולכם תהיו".'
 
גם פאקו אייסטראן לא ספר אותך בהתחלה
"גם עם פאקו היתה לי סיטואציה דומה. הוא לא ספר אותי בהתחלה ובסוף החמיא לי על ההתנהלות מול כל השחקנים. בסופו של דבר לפני שאייסטראן עזב, הוא לקח אותי לשיחה ואמר לי שמבחינתו אני חייב להמשיך במכבי ת"א ואותו לא מעניין מה שמחוץ למגרש, אלא מקצועית נטו".

למה לא נשארת במכבי?
."הסתיים החוזה. אני רציתי להישאר. לא הייתה כאן מחלוקת של כסף. ג'ורדי פשוט לא רצה"
 
כעסת?
לא יכול לכעוס על מועדון שנתן לי כל כך הרבה וממשיך לתת לי גם היום. נתנו לי אפשרות אפילו לקחת איזה תפקיד אבל בשלב הזה אני רוצה להמשיך ולשחק כדורגל"."
 
באיזה תפקיד?
"עדיין לא נכנסו איתי להגדרות האלה. ג'ורדי אמר לי שיש הרבה תפקידים שאני יכול להשתלב בהם, גם בצד הניהולי וגם בצד המקצועי, אבל מבחינתי יש לי עוד רעב לשחק אותו אני לא יכול להסביר. דיברתי עם הרבה שחקנים שפרשו, חלקם הציעו לי לקחת תפקיד שיסדר אותי לכמה שנים קדימה וחלק אמרו לי שאני יכול להמשיך".
 
היעד הבא
כרגע זיו מתאמן עם מכבי ת"א, שמאפשרת לו לשמור על כושר כאות הערכה הגדולה לה הוא זוכה מהמועדון בו רשם את מיטב שנותיו. כמעט כל המועדונים בליגה הלאומית כבר פנו אליו, כשחלקם אף הציעו לו סכומים מפתים, אבל זיו, לפחות בינתיים, עדיין לא ויתר על השאיפה שלו להישאר ברמות הגבוהות.

למה לא מצאת קבוצה?
"בישראל קודם כל מסתכלים על תעודת הזהות ובודקים בן כמה אתה. זה מחסום. מעצבן אותי שקודם מסתכלים על הגיל. יש בעלים של קבוצות שרוצים להביא שחקנים זולים ויש כאלה שמעדיפים לצרף צעירים כדי להשביח אותם ואולי ביום מן הימים להרוויח כסף. יכול להיות שכשאני הייתי צעיר קיבלתי את ההזדמנות על חשבון מישהו שהיה מבוגר והיום זה בא על חשבוני".
 
לרדת ליגה זו אופציה?
"היום כן. בתחילת הקיץ לא היה על מה לדבר. הייתי בטוח שאמשיך לשחק בליגת העל. גם היום אני בטוח שיש לי מקום בהרבה קבוצות על המגרש בליגת העל, אבל אני יותר ריאלי ולוקח בחשבון גם את הליגה הלאומית".

השלמת עם זה שאתה משחק בעמדת המגן?
"מזמן. בתור קשר תמיד ידעתי לעזור למגן לעשות הגנה ובתור מגן אהבתי לתקוף. תמיד שאלו אותי איזה תפקיד אני אוהב לשחק ואמרתי שאני קודם כל אוהב לשחק וזה מה שהעברתי לדור פרץ. אני בקשר עם הרבה שחקנים צעירים ממחלקת הנוער של מכבי ת"א שרואים בי כמישהו שגידל וכיוון אותם, מדור מיכה ועד דן גלזר. הם מתייעצים איתי כאילו שאנחנו משפחה".

התמזל מזלך להיות חלק מקבוצות גדולות שלוקחות תארים או להפך?
"קבוצה אחת או שתיים יכול להיות צירוף מקרים, אבל אם מסתכלים על כל הדרך שעברתי: מהנוער ועד היום, אז זה לא יכול להיות רק מזל".
 
סחטת את הלימון עד הסוף?
"עוד לא. נשארו עוד כמה טיפות".