האיכרים הסינים הם אנשים פשוטים, חכמים וחרוצים, אבל הדבר שמאפיין אותם יותר מהכל היא הסבלנות. בכלל, רוב עמי המזרח עובדים לפי שיטה ודרך. הם מסתכלים כמה צעדים קדימה, שותלים את הזרעים ומחכים בסבלנות עד שיוכלו לקצור את הפירות. קחו את הבמבוק הסיני כדוגמא. האיכרים שותלים את זרעי הבמבוק ומחכים חמש שנים תמימות עד שיוכלו לראות ממנו משהו. כן, במשך חמש שנים שום עלה לא צומח מעל פני האדמה, אלא שאז, בשלושה שבועות בלבד, מתפרץ הבמבוק ועולה לגובה של 30 עד 50 מטר.
- יום שבת ב-18:15: מכבי ת"א מול הפועל אשקלון
סביר להניח כי אם חקלאי ישראלי היה שותל את זרעי הבמבוק, אחרי חודשיים בלי תוצאות הוא כבר היה חורש והופך את האדמה ושותל איזה פרי עונתי, אבל לסינים יש סבלנות. הם יודעים שבמשך אותן חמש שנים מצמיח הבמבוק שורשים, מתחזק מתחת לאדמה, בונה בסיס טוב וחזק, ורק אז צומח לגובה. במזרח יודעים שיש שכר לעמל, שהסבלנות מרה אבל פירותיה מתוקים.
לא בכדי בסין כבר הצהירו כי בעוד כ-20 שנים הם מתכוונים לזכות באליפות העולם. זה לא שפתאום יהיו להם כישרונות גדולים, זה לא שהטאלנטים שם מוכשרים מאלה בדרום אמריקה, אירופה או אפילו ישראל, הם פשוט עובדים שם לפי הספר - עם דרך, שיטה ובעיקר המון סבלנות. וכשהיפנים/דרום קוריאנים/סינים עובדים, הם עובדים. ואצלנו? כל שנה מפרקים ומרכיבים. תוכנית החומש הכי ארוכה מחזיקה אולי כמה חודשים.
שני מועדונים בנוף המקומי הינם יוצאים מן הכלל. הפועל באר שבע ומכבי תל אביב. לא בכדי שניהם שולטים בביצה ללא עוררין כבר כמה שנים. נכון, הרבה בזכות הכסף הגדול שנכנס מהבעלים, אבל כבר הוכח שוב ושוב (בכל תחום שתבחרו) שכסף ללא ניהול נכון, לא שווה הרבה. בעצם הוא לא שווה כלום.
לא בכדי מכבי ת"א והפועל ב"ש שולטים בישראל (דני מרון)
הבעלים נותנים שקט. גולדהאר (אלן שיבר)
מה כן? אלונה ברקת באה עם סבלנות, עם שקט נפשי, דרך ומטרה. היא גילתה מנהיגות, נתנה גב למאמנים שלה, הורידה מהם את הלחץ, יצרה סביבת עבודה מפרה וקצרה את הפירות אותו דבר מיץ' גולדהאר. אומנם כל אחד מהשניים עובד בדרך אחרת, אבל לשניהם יש דרך!
עם זאת, לא במקרה בשנתיים האחרונות לקחו החבר'ה מבירת הנגב את ההגמוניה. בעוד בבאר שבע ממשיכים לעבוד עם אותו צוות, במכבי מחליפים אותו כמו גרביים. בהתחלה הנזק לא הורגש על המגרש ובקרית שלום זללו תארים בקלות, אבל זה בעיקר בזכות שני דברים – בשטח לא היו יריבים ראויים ולמכבי היה את ערן זהבי. אבל כששני הגורמים במשוואה הזו השתנו, השתנתה גם התוצאה.
אני שומע איך חלק מחברי העיתונאים והפרשנים טוענים שאברלדזה מאמן חלש, או לפחות החלש ביותר שהביא ג'ורדי קרויף לקרית שלום ומתעצבן. בולשיט! לטעון דבר כזה מבלי להכיר את המאמן, את האימונים שלו, את הפילוסופיה שלו, את הבנת המשחקואת יכולת השליטה שלו בשחקנים, זה רדוד. רק דבר אחד יותר שטחי מזה – לטעון שרק בגלל ארבלדזה מכבי נראית כך.
אלונה ברקת נתנה גב למאמנים (אלן שיבר)
ג'ורדי קרויף מחליף מאמן בכל שנה (אלן שיבר)
מכבי נראית כמו שהיא נראית בגלל חילופי המאמנים הסיטונאים, היא נראית כך כי ערן זהבי עזב ולא נמצא לו תחליף, היא נראית כך כי טל בן חיים חושב על עצמו לפני ההצלחה הקבוצתית, היא נראית כך כי הזרים לא מתחברים, היא נראית כך כי כוח ההרתעה נדד לדרום, היא נראית כך כי יש יותר מדי שינויים בהרכב, היא נראית כך כי מספר שחקנים לא בכושר או מעבר לשיא, היא נראית כך כי היא אנמית מאוד בחלק קדמי, היא נראית כך כי זה מחזור טבעי של מועדון. בקיצור, היא נראית כל כך רע בגלל הרבה סיבות.
שבעה משחקים ללא כיבוש (מתשעה משחקים אחרונים) זה נתון מדהים. זה המון לכל קבוצה, בכל גיל ובכל מסגרת, אז בטח למכבי. זה כמו נצח. אם בהתחלה הקבוצה עוד הגיעה, למצבים, עכשיו גם זה לא קורה. השחקנים פשוט לא מתפקדים תחת הלחץ. הם איבדו את הביטחון וזה בא לידי ביטוי בכל פעולה פשוטה.
ואחרי כל זה אני אופטימי. למה? כי למרות כל זה במכבי לא איבדו את הדרך. גולדהאר נותן שקט למערכת וקרוייף נותן גב למאמן. בזמן שבבית וגן רן בן שמעון מייחל לתמיכה מטביב ובקריית שמונה איזי שרצקי הוציא להורג את בני בן זקן בכיכר העיר, ההולנדי הצהיר שארבלדזה כאן כדי להישאר לפחות עד סוף העונה. הוא להבדיל מאיתנו הפרשנים, יודע אם שוטה מאמן טוב או לא. הוא יודע שהבעיה הרבה יותר עמוקה. הוא יודע שברגעים כאלה צריך דווקא להרגיע ולא לחולל סערות, שכדי לקצור את הפירות, בדיוק כמו הסינים, צריך סבלנות.
מחר יפגשו החניכים שלו את ההגנה החלשה בליגה, זמן מצוין לשקם את הביטחון, להשתחרר מתנועת די לכיבוש ולצאת מהמשבר. אם גם מול הפועל אשקלון של יובל נעים הבצורת תימשך, תשכחו מכל מה שכתבתי ותשלחו אותי לגדל במבוקים בסין. אותי, את ההולנדי ואת הגיאורגי.
ארבלדזה הוא לא הבעיה (אלן שיבר)
למזלה של מכבי ת"א, היא פוגשת את אשקלון (אלן שיבר)