בתחילת חודש מרץ, לפני פורים וכשחג הפסח רק היה באופק, אביחי ידין נכנס לחדר ההלבשה במתחם חודורוב ואמר לחבריו לקבוצה: "אני רוצה שנאסוף כסף למשפחות נזקקות לקראת החגים". מבלי להתווכח, תרמו השחקנים 3,000 ש"ח שנאספו פיזית על ידי ידין ונשלחו לשמח לא מעט אנשים. המקרה הזה אולי מעיד יותר מכל על הקפטן שהפך להיות מספר 26 באדום בעונה האחרונה, שהיא ללא ספק אחת הקשות שידע המועדון: מנהיג על המגרש ומחוצה לו, זה שהשחקנים מקשיבים לו, זה שיוזם, חושב מעבר ומסתכל על התמונה הגדולה.
"השחקנים לא אומרים לאביחי 'לא', אתה לא יכול להגיד לו 'לא', יש לו קסם, כולם מכבדים אותו ומסתדרים איתו בחדר ההלבשה", סיפרו עליו במועדון. "אי אפשר לפספס את זה שהוא הקפטן". אבל לא תמיד זו הייתה הסיטואציה. כשידין חזר לחודורוב אחרי גלות במכבי חיפה, לא מעט במועדון הביעו חשש בליבם.
ל"גרזן" הייתה סטיגמה של בעייתי ובלאגניסט בחדר ההלבשה, ובמועדון לא ידעו כיצד החזרה שלו תשפיע על המרקם החברתי והמקצועי. בנוסף, בחודורוב לא שכחו את הטונים הצורמים בהם סיים את הקדנציה הראשונה שלו, ואת המאבק המשפטי שניהלו ביניהם שנגרר לפסים מכוערים ביותר. אך מכפר גלים חזר שחקן אחר. אולי זה הגיל, אולי זה הניסיון והשנים על המגרש, אבל בקדנציה השניה בחודורוב, ידין ניפץ את הסטיגמה.
את העונה הנוכחית הקשר לא פתח עם סרט הקפטן על היד. אלי גוטמן החליט להעניק את שרביט המנהיגות לנמניה ניקוליץ', אך כשהוא לא היה על המגרש, תמיד היה ברור מי יענוד את הסרט. כשהמונטנגרי נפצע והושבת לתקופה ארוכה, היה זה אך טבעי שידין יהפוך לקפטן, וכך היה. גיא לוזון, שהיה המאמן דאז, לא הכריז על כך באופן רשמי, אבל לכולם זה היה ידוע.
בהפועל מספרים על קפטן שתמיד מגיע ראשון לאימונים. "כל יום אביחי הוא זה שפותח את המתחם", אומרים. "אם האימון בתשע וחצי, הוא מגיע בשמונה וחצי, שותה קפה עם הצוות ואז ישר חדר כושר, חיזוקים וטיפולים". הצוות המקצועי בראשותו של מנחם קורצקי מתייעץ איתו הרבה, ואין ספק שיש לו סמכות מקצועית גם בפני השחקנים, בעיקר הצעירים. "אביחי מדבר המון עם הצעירים. אם זה לפני האימון, באימון ואחרי משחקים. כל הזמן מכוון".
את אחד מהשחקנים הצעירים, שי אליאס, עליו בונים במועדון לטווח הארוך, אפילו לקח כפרויקט אישי שלו. "הוא ממש לקח את שי תחת חסותו", העידו בהפועל. "הוא מייעץ לו מהדברים הקטנים ועד לגדולים. הוא אפילו אמר לו שלא ייכנס למגרש עם החולצה בתוך המכנסיים. 'אל תהיה ילד', הוא הסביר לו".
גם לגבי השחקנים הזרים, אלו שההתאקלמות עבורם לא תמיד פשוטה, יש לידין סנטימנטים. הוא הזמין את ג'ון צ'יבויקה ואת מייקל סיטון לליל הסדר, דאג להסעות שלהם והתאמץ כדי שלא יישארו לבד. בכלל, הגיבוש ותחושת "הביחד" הם מהנושאים המרכזיים שמעסיקים את הקפטן. "לא פעם העונה אביחי התקשר אלינו ואמר: 'נראה לי צריך עוד ערב גיבוש'. הוא כאילו קורא את התחושות של השחקנים. מאוד חשוב לו ה'ביחד'" העידו בחודורוב.
מי שמכיר את הקשר יודע שהוא די סולד מהתקשורת, לא מסכים להתראיין מול מצלמה וגם מנסה שהפוקוס לא יהיה עליו. אפילו את הפציעה בברכו, ממנה סבל לא מזמן, רצה ידין לשמור בסוד בחודורוב. "רק שזה לא יגיע לתקשורת", אמר הקשר לאנשי ההנהלה. כזכור, דווקא כשהיה בתקופה נהדרת וגילה יכולת פנטסטית, הוא סבל מעודף נוזלים בברכו, ולאחר כל משחק ברכו הייתה מתנפחת והוא היה צריך לקבל טיפול.
במשחק מול הפועל כפ"ס בתחילת פברואר, לאחר שעלה לשחק עם זריקות וכדורים, לא יכול היה להמשיך עם הכאבים, ולמרות שניסה להימנע מניתוח בסופו של דבר לא הייתה ברירה. שבועיים לאחר מכן החליטו בצוות הרפואי על התערבות כירורגית, כשהשחקן התעודד מהעובדה שישנה פגרת נבחרת, וכך הוא יפסיד פחות משחקים. "הוא היה מאוד חסר בתקופה הזאת בחדר ההלבשה. הרגשת שאין מי שמחבר. כל אחד ישב עם החברים שלו, לא כולם ביחד. אביחי הוא סוג של דבק", סיפר גורם בקבוצה.
עבור ידין זאת הייתה תקופה לא פשוטה. בנוסף לאימונים, בכל יום הוא גם עבד לבדו על חיזוקים נוספים בריצה או בשחייה, הכל כדי לחזור כמה שיותר מהר למגרש. כמעט חודשיים שלמים ישב ביציע, אך תמיד זה היה קרוב קרוב לספסל, ממש מאחוריו. הוא "חי" את המשחק של חבריו מהכיסא, העיר וצעק, ותמיד במחצית ירד לחדר ההלבשה כדי לתת עוד תמיכה ועידוד.
בכל אותם ימים לידין היה חשוב שהשחקנים ירגישו שהוא שם. עד כדי כך, שכשהקבוצה יצאה לסופ"ש למלון בצפון לפני המשחק מול ק"ש בתחילת הפליאוף, יום לפני היציאה הוא אמר להנהלה: "תזמינו לי גם חדר, אני רוצה להיות אתכם". וכך שהה סופ"ש שלם עם חבריו לפני משחק, שכלל לא היה בו בסגל. אגב, לפני כל משחק הוא נוהג לשלוח הודעות אישיות לשחקנים.
האחריות שידין לוקח על עצמו היא מעבר לעניין המקצועי, ובהפועל מספרים שהקפטן מאוד מערכתי. כך קרה שלפני המשחק מול בני יהודה בפליאוף התחתון הוא העיר את תשומת ליבה של ההנהלה שאין מספיק פרסום להתמודדות. "תעשו משהו שגם אנחנו השחקנים נהיה מעורבים ונפרסם, צריך שיגיע מלא קהל", אמר לאנשי המועדון.
ידין עם החברים ביציע. "חי" את המשחק, גם מחוץ למגרש (אלן שיבר)
אם הזכרנו את אופיו המערכתי של ידין, אי אפשר שלא להתייחס לתקופת ההקפאה. קצת למעלה מחודש ימים של חוסר ודאות משווע, אי קבלת משכורות מלאות, וסימן שאלה גדול שריחף מעל עתיד המועדון. ידין ואריאל הרוש שמובילים את חדר ההלבשה של הפועל ת"א, היו השניים שיזמו שכל השחקנים יתאחדו וייוצגו במשותף, והם היו אלה שהתוו את הדרך עבור השחקנים.
כשחלק מהשחקנים רצו לשבור את הכלים ודיברו על שביתה או שלא יעלו למגרש, ידין תמיד היה עוצר את המהומה: "בואו נישאר מאופקים", היה אומר להם. גם בימים הראשונים של אנשי ניסנוב במועדון, כשהבלאגן סביב החוזים של השחקנים חגג, הקפטן תפס תפקיד. "אביחי היה שם בשביל השחקנים, שהיו יותר מאוכזבים מכל המצב. עם בן (רייכרט, ש.א) לדוגמה, שעבר המון תהפוכות במהלך המו"מ, הוא דיבר כל יום", סיפרו בהפועל.
בימים בהם האדומים נלחמים על ההישארות בליגה ההשפעה של ידין על המגרש היא הכרחית. "סביר להניח שאם אביחי לא היה נפצע, היינו היום עם עוד 5-6 נקודות", אמר גורם במועדון. "כשאביחי על המגרש יותר קל לשחקנים. בן או חסן, שמשחקים לצידו, תמיד מרגישים בטוחים יותר לעלות למעלה כי הם יודעים שאביחי מאחוריהם", הוסיף אותו גורם.
במהלך המשחק הקפטן לא מפסיק לדבר עם חבריו, מעודד ומעיר, אבל תמיד בצורה חיובית. "כשמייקל סיטון החמיץ מול הפועל חיפה, ידין רץ איזה 60 מטר רק כדי לעודד אותו", נזכרו במועדון. נראה שגם על המגרש ידין השתנה, שכן במכבי חיפה הוא היה רחוק מלתפוס מנהיגות ולא הצליח לבוא לידי ביטוי מסיבות שונות, גם בעקבות פציעות.
במשחק הגורלי מול הפועל כפ"ס ב-21:00 לידין, בין השחקנים הבודדים שמחזיק בחוזה לעונה הבאה, יהיה תפקיד מרכזי, כמו בשאר המשחקים שנותרו עד תום העונה ויחרצו את גורל המועדון לעונה הבאה. אי שם באמצע חודש יולי האחרון, לאחר שידין חתם סופית על החוזה וחבר לקבוצה במחנה האימונים בפולין, הוא הגיע עם שני שקים מלאים בפיצוחים. "תארגנו בבקשה מכונת הגברה, נעשה קריוקי, נעשה שמח קצת", ביקש מאנשי המועדון שהיו שם. האם גם בסוף העונה הוא יחגוג?