$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

עושה משחק: קאיו הרכש הכי מבטיח של חיפה

פרנקפורט שילמה עליו סכום עתק והתחרטה. בגרמניה קראו לו עצלן, אך כשהגיע לשווייץ הצליח לפרוח. בגראסהופרס הוא גילה שמונאס דאבור הוא "הנפש התאומה שלו" ומסתבר שבחורף הוא לא אוהב לשחק. האם קאיו יהיה הבשורה של מכבי חיפה בדרך חזרה לצמרת?

אור ריטר
אור ריטר   15.07.17 - 21:30
Getting your Trinity Audio player ready...

מכבי חיפה ממשיכה לבנות את הפאזל שלה לקראת עונת 2017/18 ואין ספק שאחת החתיכות הכי מסקרנות ומשמעותיות בפאזל של גיא לוזון תהיה קאיו, הקשר ההתקפי הברזילאי, שמגיע אחרי ארבע שנים מוצלחות במיוחד בגראסהופרס של מונאס דאבור, אותו הוא הגדיר כ"נפש התאומה שלו", אבל לזה עוד נגיע בהמשך.

קאיו, או בשמו המלא, קאיו סזאר אלבס דוס סנטוס, חגג 31 במאי האחרון. הוא נולד בעיירה קטנה בסאו פאולו, מירנדופוליס, שמונה פחות מ-30 אלף תושבים. אחרי שכנער שיחק בעיקר ברחובות, הוא קיבל בגיל 16 את ההזדמנות להשתייך בפעם הראשונה לקבוצה הבוגרת הרשמית של גרמיו ברוארי, ששיחקה בליגות הנמוכות. קאיו הצעיר לא הסתדר ועד גיל 21 עבר שלוש השאלות. האחרונה, לפלמייראס, הייתה המשמעותית ביותר וזו שבעצם נטעה בו את האמונה שהוא מסוגל להפוך לכוכב כדורגל. אצל הירוקים הוא כבש סוף סוף שער רשמי ראשון בקבוצה בוגרת בגיל 21 ואת העונה הוא סיים עם תשעה שערים ב-27 משחקים.

לצערה של פלמייראס, תקופת ההשאלה של קאיו הסתיימה והוא חזר לברוארי, שזיהתה את ההזדמנות להכניס סכום כסף אדיר לקופתה בזכות ההצלחה הזמנית שלו. צרור השערים הראשון בקריירה שלו הוביל להתעניינות מאיינטרכט פרנקפורט, קבוצתו בהווה של טאלב טוואטחה. הגרמנים צפו בביצועים של קאיו והתלהבו, המאמן פריידהלם פונקל נתן אור ירוק, קאיו ארז את חפציו בגיל 21 וחצי ובפעם הראשונה בחייו נחת באירופה.

"ארבעה מאמנים וכולם הרימו ידיים"
זה קרה בינואר 2008. פרנקפורט שילמה 3.8 מיליון יורו תמורת הקשר שמתנשא לגובה של 1.81 מטרים, במה שהייתה אחת ההעברות הגדולות והבולטות של המועדון באותן שנים. לאנשי הקבוצה, האוהדים והעיתונאים היו ציפיות גדולות מאוד ממנו וההתחלה באמת הייתה טובה. קאיו הרשים את הקהל הגרמני עם הסגנון הברזילאי ה"מבריק" שלו, כפי שהם בעצמם הגדירו זאת. הוא הראה טכניקה ברמה גבוהה מאוד והוכיח גם יכולת לשגר בעיטות עוצמתיות ממרחק, כולל איומים מסוכנים מאוד ממצבים נייחים.

הבעיה בקאיו הייתה שהוא לא תרם כמעט כלום למשחק ההגנה של פרנקפורט. "כשהכדור היה ברגליים של אחרים, ראית את קאיו עצלן מאוד", העיד יינס באוור, עיתונאי מקומי בפרנקפורט שסיקר אז בעיקר את איינטרכט וזוכר היטב את הברזילאי מימיו בקבוצה. "הוא שיחק בכבדות וגם כך הוא לא מהמהירים על המגרש, לא היה טורח לחזור אחורה להגנה ולא סייע לחבריו בקישור בשום מטלה הגנתית שהוטלה עליהם כחוליה. ארבעה מאמנים אימנו אותו בפרנקפורט בארבע שנים ואף אחד מהם לא הצליח לשנות את זה, כולם הרימו ידיים".

"המאמן הראשון היה פונקל", הוא נזכר. "כבר כשהוא צפה בקלטת הראשונה של קאיו, הוא הבהיר שלשחקן הזה יש פוטנציאל ששווה לעבוד איתו. הציפיות היו גבוהות והקהל חיכה לפעולות מבריקות מקאיו שיהפכו את הקבוצה לקצת יותר אטרקטיבית. פונקל איבד סבלנות בגלל העצלות של השחקן וכתוצאה מכך המעמד שלו נפגם, למרות שהמאמן הודה אז שהוא "מסכים שלקאיו יש את היכולות לעשות דברים גדולים בהתקפה". הוא פשוט לא היה ממושמע הגנתית ופונקל שנא את זה".

חוסר התמיכה של קאיו בהגנה, כך מסביר העיתונאי באוור, בלט בעיקר במשחקים מול הקבוצות הגדולות. "לא יכול להיות שאתה משחק למשל מול באיירן מינכן ולא כל השחקנים יורדים חזרה להגנה. במפגשים מול הקבוצות הגדולות ובמיוחד במשחקי החוץ, זה הרגיש ונראה כאילו פרנקפורט משחקת עם 10 שחקנים והשיטה של המאמן פשוט הושמדה. אף אחד מארבעת המאמנים של קאיו בפרנקפורט לא הצליח להפוך אותו לשחקן שעובד קשה".

אחרי שנה וחצי של עבודה משותפת עם קאיו, פונקל עזב את פרנקפורט. מיכאל סקיבה, המאמן שהחליף אותו, היה משוכנע שהוא יכול לשנות את הברזילאי, אך נכשל. כך גם כריסטוף דאום. ארמין וך, שהיה המאמן האחרון של הקשר בארבע השנים שלו בגרמניה, בכלל לא רצה אותו. האוהדים דווקא כן תמכו וקראו לתת לו את חולצת ההרכב, אבל גם הם הבינו בסופו של דבר שזה לא עובד.

השיא היה כשקאיו חזר מחופשת קיץ ונכשל בחלק מבדיקות הכושר, כשאם זה לא מספיק, הגיע עם משקל עודף. למרות זאת, לא תמצאו סקנדלים או עימותים חריגים בגזרת קאיו. הוא תמיד נחשב לשחקן שקט שקיבל בהסכמה ובהבנה את החלטות המאמנים שלו. וך החליט שעדיף להיפרד וקאיו חתם 4 שנים עם 8 שערים בלבד ב-85 הופעות במדי פרנקפורט.

הוא חזר לברזיל בהעברה חופשית לבאהיה, אך אחרי תקופה קצרה עבר לאתלטיקו גויאנשה ושוב לא מצא את עצמו. את גלגל ההצלה הגדול של הקריירה שלו הוא קיבל בקיץ 2013 מאותו מייקל סקיבה, שהיה אז מאמן גראסהופרס השוויצרית והאמין שגם בגיל 27, ולמרות שכבר נכשל בניסיון הראשון בפרנקפורט, הוא יכול להפוך את קאיו לשחקן שלם.

גראסהופרס שילמה 200 אלף יורו בלבד תמורת קאיו ואכן, בשוויץ הגיעה הפריחה הגדולה שלו. הוא שיחק הרבה יותר ומהר מאוד הפך לאחד הכוכבים ועמודי התווך הקבוצה. המספרים מדברים בעד עצמם - ארבע שנים, 131 משחקים ו-51 שערי ליגה כקשר, כשבכל ארבע העונות הוא כבש מספר דו ספרתי של שערים (13, 11, 13, 14). חוץ מזה, היו לו גם 22 בישולים. מדהים.

"דאבור הוא הנפש התאומה שלי"
בשוויץ היו המומים מהצורה בה הפך קאיו משחקן עצלן להצלחה מסחררת וזקפו זאת לזכות המאמן סקיבה. הברזילאי עצמו מצא הסבר נוסף: "בגרמניה סבלתי מקשיי התאקלמות גדולים מאוד. הגעתי בפעם הראשונה לאירופה, לא הסתדרתי עם השפה והתרבות, לא הבנתי מה אומרים עליי והרגשתי מנותק. בפרנקפורט לא תרמתי כמו שרציתי, אבל לפחות גראסהופרס נהנית מזה כעת. הניסיון הראשון באירופה חישל אותי והפעם, כשהגעתי לשוויץ בוגר ובשל יותר, רואים מה אני יכול להוסיף לקבוצה".

בגראסהופרס, קאיו שיתף פעולה בהתקפה עם מונאס דאבור שלנו. השילוב ביניהם נחשב לקטלני והניב לבדו עשרות שערים לקבוצה. באפריל האחרון, גראסהופרס אירחה את לוצרן ותוך חצי שעה לקאיו כבר היו שני שערים מבישולים של מי אם לא, מונאס דאבור.

החלוץ הישראלי התכבד לכבוש את השער הרביעי ב-1:4 המוחץ של הכחולים. קאיו אמנם לא היה זה שבישל, אבל כן הראשון שרץ לחבק אותו. "לוצרן נתנה לקאיו ודאבור פשוט לרקוד על המגרש ביום כיף משלהם", נכתב ב"אורנר זייטונג" אחרי המשחק. הברזילאי עצמו יצא מגדרו ובראיון משותף עם דאבור אחרי המשחק הגדיר אותו כ"נפש התאומה שלו". בין השניים יש חברות קרובה, קאיו סיפר לדאבור על הפנייה הראשונית מחיפה, הישראלי המליץ לו בחום והסביר לו שמדובר במועדון גדול שנמצא במשבר מתמשך.

את סוף הדרך של קאיו בגראסהופרס, אחרי 4 שנים פנטסטיות, היה אפשר להריח לקראת סוף העונה האחרונה. במחזור הלפני אחרון, כשגראסהופרס במקום ה-8 ורחוקה מאוד מהצמרת, קאיו כבש שער אדיר בבעיטה חופשית לחיבורים של שוער באזל, תומאש ואצ'ליק, וקבע 1:1. גראסהופרס הובסה 4:1 ובמקום שיזכרו לקשר את השער הנהדר שכבש, בתקשורת התעסקו בעיקר בכרטיס הצהוב החמישי שספג, שמנע ממנו לשחק במחזור האחרון של הליגה. העיתונאים פיתחו תיאוריות קונספירציה לפיהן קאיו ספג את הכרטיס הצהוב במכוון כדי להקדים את החופשה שלו בברזיל. נשמע לכם מוכר? זה חילחל דרך המדיה גם לאוהדים, שהתחילו להבין שיכול מאוד להיות שקאיו כבר מרגיש שמיצה את עצמו בקבוצה, למרות שהוא מחזיק בחוזה לעונה נוספת.

Matéria massa , com meu brother Munas ✌🏽️✌🏽🇧🇷🇮🇱

A post shared by Caio (@caiobill) on

אחת הביקורות המשעשעות על קאיו בשוויץ התייחסה לכך שהוא "מתקשה להבקיע שערים בחורף". בעונה החולפת, למשל, הוא כבש 14 שערים, כשרק שניים נכבשו בחורף (בחודש נובמבר). בעונה קודם לכן, מתוך 13 שערי ליגה שכבש, רק שלושה מהם הושגו בחורף (בחודשי אוקטובר ונובמבר).

כשהתבקש להתייחס לכך אחרי אחד המשחקים הוא הפתיע: "פשוט קר לי מאוד באירופה ובשוויץ במיוחד. חודשי החורף כאן קשים ולכן יותר קשה לי לבוא לידי ביטוי". לפחות באספקט הזה, חיפה יכולה להיות רגועה בזכות מזג האוויר החם בארץ. בסיור שערך קאיו בחיפה, גוסטבו בוקולי כבר דאג לטייל איתו על חוף הים ולהשוויץ בשמש האטרקטיבית של ישראל. אחרי הכל, ברזילאים.

כעת קאיו עומד בפני התחנה השלישית שלו באירופה ואם לגראסהופרס הוא הגיע בשל, אז למכבי חיפה הוא מגיע בשל מאוד. רק שלא יהיה בשל מדי. העמדה הטבעית שלו היא באגף, אבל הברזילאי כבר לא מהיר כפי שהיה בעבר ולכן יכול להילקח בחשבון גם מתחת לחלוץ. הוא מספיק טכני, מתוחכם ומנוסה כדי להיות הפליימייקר שמכבי חיפה הייתה צריכה כל כך בשנים האחרונות. בנוסף לזה, הוא אשף במצבים נייחים ובבעיטות ממרחק וזה בטוח משהו שהיה חסר לירוקים.

סביר להניח שהוא לא יעבוד קשה מדי ולא "ישרוף את הדשא" בספרינטים, בטח לא בגיל 31, אבל עדיין מדובר בהחתמה סופר מסקרנת שיכולה להפוך את כל העונה של מכבי חיפה. בינתיים, היא צריכה להדליק נורה אדומה זועקת לשאר שחקני ההתקפה בסגל של גיא לוזון.