שמונה חודשים ממינויו למאמן בית"ר ירושלים, בני בן זקן סבל בשקט. מלכתחילה ידע שמה שהצליח לעשות לבד, לפחות ברוב הזמן, בק"ש, עפולה וקטמון הוא לא יוכל לעשות במועדון שהבעלים שלו הוא אלי טביב. כשקיבל את ההצעה הוא קפץ על המציאה בלי לחשוב פעמיים. שכר של 14 אלף ש"ח בחודש וסעיף שמאפשר לפטר אותו ללא פיצויים מלאים לא עניין את המאמן בן ה-36, אבל גם בן זקן לא חשב שהמעורבות תהיה כל כך גדולה ומשמעותית. ההצלחות הגיעו והוא החליט לנטרל את כל רעשי הרקע. שמע כל מה שאומרים, אבל לא התייחס. פרשנים קראו לו 'בובה על חוט' ו'מאמן שלא קובע', אבל בחודשים הראשונים הוא סתם לכולם את הפיות.
הבעיה של בן זקן, היתה, בין היתר, גם הביקורת מבית. בחדר שלו, חדר המאמנים, הוא לא היה אהוד במיוחד. גילי לבנדה, איש של טביב עד לא מזמן ומי שעמד על הקווים כבר בטדי, חשב שהוא יקבל את המושכות ושלא יבוא מאמן במקומו. מאמן הכושר, שלומי ודררו, לא הסתדר איתו מלכתחילה וגם עם מאמן השוערים, עמי גניש, מנהל הקבוצה, אלי מנצור, ודובר המועדון, אושרי דודאי, קשריו לא היו חמים במיוחד. "יחסים קורקטיים", הוא נהג לומר שלכל מי שהתעניין. "היו כאלה שניסו לחתור תחתיו וליכלכו בכל הזדמנות", אמר גורם בצוות המקצועי.
סיפור בניון היה אחד הרגעים בו הבין בן זקן שהעונה הזו תהיה האחרונה שלו בבית וגן. הוא רצה שיוסי יישאר, אבל לא הצליח לשכנע. סיפור האס-אם-אסים והתמונות של אלי טביב מעביר, לכאורה, הוראות לספסל דרך לבנדה ומשם למנהל ועד אליו, היה הרגע שבן זקן ידע סופית, פה הוא לא נשאר. הוא רצה לסיים את העונה עם תואר, להוכיח שנגד כל הסיכויים ולמרות התערבות בוטה הוא יצליח, במקום בו אחרים לא הצליחו כבר 9 שנים. אבל הוא כשל.
בזמנים טובים יותר (אלן שיבר)
עם בניון. הבין פה שזה לא לטווח ארוך (יונתן זינדל)
לאחרונה נערכו לא מעט שיחות בינו לבין טביב ואוחנה. הוא לא אהב את ההתערבות המקצועית, את הירידה של טביב לחדר ההלבשה עם הסקאוט ניר אפרתי במחצית של המשחקים וגם קרא ושמע דרך כתבי חצר של בעל הבית ביקורת נגדו בכל פורום אפשרי. דווקא בתקופה הטובה ביותר של המועדון, אוחנה אמר ב"יציע העיתונות" כי "לא בטוח שבן זקן ימשיך". מעבר לכך, טביב, כך טוענים בבית"ר, כעס שבן זקן כינה את העונה "מדהימה" דווקא אחרי ההפסד בגביע להפועל חיפה. "זו היתה הפעם הראשונה שבן זקן דיבר מהלב ולעניין אחרי זמן רב. בלי פחד ובלי חשש", אמרו בבירה.
גמר הגביע היה רק עוד נקודת שבר. על פי גורמים בבית"ר, בן זקן ניסה ללחוץ על טביב שעידן ורד יפתח במשחק מול הפועל חיפה, אבל השתכנע שלא. בבוקר המשחק הוא לקח את הקשר לשיחה במלון והודיע לו אישית שהתקבלה ההחלטה שהוא לא ישחק. זה סיפר לחבריו שבן זקן הרגיש לא נעים וניכר עליו שלא מדובר בהחלטה בלעדית שלו. "כל העונה היינו מגיעים לטדי או לחדר הלבשה במשחק חוץ ורק אז היינו שומעים מי משחק ומי לא. זה היה הזוי", אמר שחקן בבית"ר, שסיפר שבן זקן לא אהב את ההתנהלות גם בנושא איתי שכטר. "קונטה היה פצוע שלושה שבועות ואחרי שניים-שלושה אימונים כבר פתח. למה שכטר לא יכול לקבל יותר דקות?", שאלו את בן זקן, אבל הוא שתק.
שמר על ממלכתיות (דני מרון)
טביב. מצא דרכים חדשות להעביר הוראות (אלן שיבר)
העובדה שאחרי ההודעה מצידו על כך שלא ימשיך, מעט מאוד מהשחקנים שלחו לו אס-אם-אס פרידה מסבירים יותר מכל את מה שעבר. הוא שומר בבטן על גורמים במועדון שלא יצאו מספיק נגד הקהל בעקבות הביקורות נגדו בזמנו, אבל הקרובים אליו ידעו כמה קשה לו.
למרות שהובטח לו שההודעות למכשיר הנייד של מנצור, שמחלקם התעלם, ייפסקו, זה המשיך. על פי גורמים בקבוצה, המנהל השתדרג לשעון חכם, כך שהוא לא היה צריך לחשוף את מכשיר הנייד עם ההוראות מלמעלה. לקראת חצות, אחרי שהפסיד למכבי ת"א, בן זקן יצא לחנייה, שם נפגש עם יוסי זיגדון, אחד ממאמני הכושר של מכבי ת"א. הוא אמר לו בשיחה 'אני פה סיימתי' והיה ברור שזה רק עניין של זמן עד שתצא ההודעה. "תהיה אתה. תבטיח לי רק שתהיה אתה כי אני יודע איזה מאמן אתה", אמר לו זיגדון והשניים נפרדו בחיבוק.
בן זקן, כמו לאורך כל התקופה בבית"ר, שמר על ממלכתיות וכבוד למועדון שנתן לו צ'אנס, גם אם היו כאלה שדרכו עליו פעם אחר פעם. לצד התקדמית הבעייתית הוא ייזכר גם כמאמן שתחתיו בית"ר שברה שיא של 41 משחקים רצופים עם כיבוש. מצד שני, הוא ייחשב בעיני הקהל של בית"ר, כמי שלא תמיד עמד על שלו ונתן גם לאחרים לקבל החלטות.
אחרי גמר הגביע הוא ידע שזה נגמר (אלן שיבר)