הפועל תל אביב מתגלגלת. ממשחק למשחק, משבוע לשבוע. שומרת על תפוקה יחסית גבוהה מבלי לייצר מומנטום אמיתי. משיגה את התוצאות עם פחות כדורגל, כפי שניתן היה לצפות מקבוצה שהפנימה יותר טוב אולי מכל קבוצה אחרת את השפעת הקיזוז ואפקט הדחיה שהוא מעניק לליגה. לצד הבכורה בליגת האלופות, היא צברה כבר 41 נקודות, שתיים פחות מהתקופה המקבילה אשתקד אליה הגיעה אחרי שני מפגשים עם מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. באופן מעט אבסורדי, העונה זה מספיק למקום הראשון, כנראה בגלל שגם חיפה הפנימה שעשרת המחזורים הראשונים שקולים בחשיבותם לגביע הטוטו.
עבור מכבי הדרבי חשוב הרבה יותר. הנה הסיבה
אבל עכשיו מתחיל הדבר האמיתי. פברואר הוא החודש הראשון בו טעויות ומשחקים שהולכים לאיבוד יכולים להיות באמת קריטיים. בעונה שעברה הפועל נכנסה לפברואר והמריאה למאזן של 17 ניצחונות מ-19 משחקים, שהסתיים בדאבל. החדשות הטובות מבחינתה הן שהעונה כנראה שגם הרבה פחות מזה יספיק. החדשות הרעות הן שבכל מקרה, היא לא מסוגלת לייצר עוד ריצה שכזאת. גם אם מתעלמים מאפקט הקיזוז ומודדים את הפוטנציאל של הפועל, מדובר בקבוצה טובה פחות מזו של העונה שעברה. ונכון לעכשיו זה נראה כמו נתון רושם בלתי הפיך.
דדי
דדי בן דיין הוא לא הברומטר של הפועל תל אביב, אבל הוא כן הסימפטום המוביל שלה. יותר מתפוקת החלוצים אפילו, תפוקתו של המגן השמאלי היא זו שמעידה על הכושר בו נמצאת הקבוצה. כשהפועל מתקתקת, בן דיין פורח. כשהיא צולעת, הוא נעלם. והעונה הוא נעלם בגדול. חלק קטן מהעובדה הזו נעוצה בירידה ביכולת שלו, אבל זה חלק קטן. רוב הבעיה טמונה בעובדה שהנעת הכדור של האדומים העונה פחות אפקטיבית. לכן את העונה שעברה הוא סיים עם 11 שערים בליגה והעונה אין לו אפילו אחד.
כאשר העניינים הלכו כמו שצריך, בן דיין קיבל שני סוגי כדורים. מסירות ארוכות שהסיטו את ההתקפה מצד ימין לצד שמאל במהירות, או מסירות קצרות, על פי רוב מגילי ורמוט, כאשר הוא השתחרר משחקן או שניים ויצר יתרון מספרי באגף. המפתח הוא שאותם כדורים הגיעו לבן דיין כשהוא 20 מטרים מהשער או אפילו בתוך הרחבה, היכן שהוא יכול לבעוט או להעביר כדור רוחב אפקטיבי. דוגמא קלאסית דווקא מהעונה הוא השער השני של הפועל ת"א ב-2:3 בזלצבורג. ורמוט השתחרר משני שחקנים במרכז וכאשר המגן התקרב על מנת לסגור אותו, הוא מצא את בן דיין 20 מטרים מהשער ואז הגיעה הגבהה שהפכה לנגיחה מוצלחת של בן סהר.
הבעיה היא שמאז, זה כמעט לא קרה. בן דיין מקבל את הכדורים 35 או 40 מטרים מהשער, ואין לו יותר מדי מה לעשות חוץ מלהחזיר לשחקן שמסר לו ולשוב להגנה. האנמיות הזו מעידה בעיקר על חוסר התפוקה של אביחי ידין וגילי ורמוט. זה ההבדל בין שליטה חסרת תכלית בכדור, כפי שרואים יותר מדי פעמים העונה מהקבוצה של גוטמן, לבין שליטה אמיתית, כזו שמובילה למצב או חצי מצב כל כמה דקות ומאפשרת להכריע משחקים מוקדם יחסית. ברוב המקרים, הדאבליסטית מצליחה להכריע פשוט כי הליגה חלשה מספיק. אבל ככל שהעונה תתקדם, ובוודאי אם יגיעו עוד פציעות כמו זו של איתי שכטר, זה יהפוך לקשה יותר ויותר. בשורה התחתונה, אם בן דיין יסיים את העונה עם מאזן שערים זהה לזה שיש לו עכשיו, כנראה שהאליפות תנחת בכרמל.
דה רידר
בעונה שעברה הפועל איבדה במרץ את ביבראס נאתכו, שעבר לקאזאן. איכשהו, נוטים לשכוח עד כמה נאתכו היה קריטי למשחק ההתקפה של האדומים בטרם עזב. למעשה, זו לא תהיה הגזמה לומר שהאובדן הזה מקביל לאובדן של איתי שכטר הפצוע. אלא שלנאתכו הובא מחליף. דניאל דה רידר היה הרכש היחיד שהפועל ביצעה בחלון ההעברות אשתקד (למעט וורוצ'ינה הלא מורגש) והתרומה שלו, בסופו של דבר, הייתה מהותית וממש לא מוערכת מספיק. בתחילת הדרך הוא חווה מספר פציעות ולא באמת השתלב עד לתחילת הפלייאוף, בו הוא היה פשוט מצוין (שער ניצחון מול בני יהודה, הופעה מעולה מול מכבי חיפה בקרית אליעזר ועוד). חלון ההעברות עדיין לא תם, אבל על פי כל הסימנים, הפועל לא תצליח להביא אקס פקטור כזה גם העונה, ולמעשה תמשיך עד הקיץ עם שחקני הקישור וההתקפה שיש לה.
קשה להאמין שאיתי שכטר יוכל להוות עדיין פקטור העונה. כנ"ל לגבי מהראן לאלה. יוסי שבחון הוא לא שחקן הכרעה. המשמעות היא שהפועל נותרת בעצם עם שני שחקנים בעלי משקל בסגל שלה שאינם נמנים דרך קבע על ה-11 הפותחים – סלים טועמה ועמרי קנדה. השני רלוונטי לעמדה אחת בלבד, כך שאם ידין לא ישוב לכושר שאיפיין אותו בעונה שעברה, או לחלופין שחקן קישור נוסף ייפצע, האדומים יצטערו באמת על הבלאגן בהנהלה שמנע מהם להתחזק בשחקן מוכח או אפילו להמר על רכש זר.
דרבי
הדרבי לא באמת חשוב להפועל. הוא קריטי למכבי, שאם תפסיד עלולה למצוא את עצמה במצב בו גם לאחר הקיזוז היא במרחק של שני משחקים (4 נקודות ומעלה) גם מהפועל וגם מחיפה. בכל מה שקשור לטבלה, הפועל יכולה להרשות לעצמה תיקו או אפילו הפסד. בסיבוב הראשון היא ניצלה את הדרבי על מנת להתאושש מהפתיחה החלשה שלה בליגה ולצאת לרצף נטול הפסדים, שהחזיק עד לפאדיחה הביתית מול אשדוד. אם ניצחון נוסף בראשון יוביל אותה לרצף דומה (אחרי הדרבי היא פוגשת את מכבי פ"ת, הפועל ב"ש ומכבי חיפה), רוב הסיכויים שהיא תסיים את הסיבוב השני במקום הראשון. אז נראה אם הקיזוז עובד אותו דבר גם לצד השני.