$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שוחה נגד הזרם

אולי זה לא יוציא את הפועל ב"ש מהבוץ, אבל ההחלטה של ברקת להשאיר את קלינגר אמיצה ונכונה

יואב בורוביץ'  07.03.11 - 15:54
בסוף כולם יאכלו את הכובע. קלינגר (צילום: קובי אליהו, וואלה!)
בסוף כולם יאכלו את הכובע. קלינגר (צילום: קובי אליהו, וואלה!)

ייתכן כי ההחלטה להשאיר את ניר קלינגר בתפקידו ולהחתימו לעונה הבאה תתברר כטעות. אולי הפועל באר שבע לא תצא מהמשבר בו היא מצויה, תמשיך להפגין כדורגל חלש, ואף תרד ליגה בסיום העונה הנוכחית או הבאה. או אז יאמרו כולם כי אלונה ברקת הייתה חייבת לפטר את קלינגר כבר עכשיו. אך הבעלים של הפועל באר שבע החליטה אחרת. היא הלכה נגד הזרם וההרגל של הכדורגל הישראלי לפטר מאמן מיד בעת משבר.
גם חזי מגן ומשה דמאיו הלכו נגד אותו זרם כאשר לא שעו לרבים מהאוהדים והעיתונאים ולא פיטרו את דרור קשטן לפני חודש-חודשיים. התוצאות של בני יהודה בעת האחרונה - חמישה ניצחונות ותיקו בשישה משחקים - מציעות כי הם ככל הנראה צדקו. במכבי תל אביב ובבית"ר ירושלים, לעומת זאת, פיטורי המאמן והחלפתו לא הביאו בינתיים לתוצאות הרצויות. אבי נמני נכשל במשך תקופה ארוכה יחסית, אך אורי מלמיליאן לא פגע רק כמה חודשים. זה לא משנה, כי במכבי ובית"ר כבר שנים נוהגים לפטר מאמנים מהר וברור כי במרבית המקרים האסטרטגיה הזו לא משתלמת, ודאי שלא בטווח הרחוק.

לכן, מועדונים גדולים ובעיקר מצליחים בעולם נוהגים להשאיר מאמנים במשך תקופה ממושכת. אלכס פרגוסון וארסן ונגר עובדים במנצ'סטר יונייטד ובארסנל 25 ו-15 שנים בהתאמה. פפ גווארדיולה בברצלונה רק שלוש שנים, אך לפני כן הוא עבד במחלקת הנוער וצריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שהוא יפוטר, גם במקרה שהקבוצה תיקלע למשבר מקצועי. שני המועדונים המצליחים בארץ, הפועל תל אביב ומכבי חיפה, אף הם מעסיקים את אלי גוטמן ואלישע לוי כבר ארבע ושלוש שנים בהתאמה. אמנם כל הקבוצות שצוינו מצליחות, אך ונגר כבר שש שנים לא זכה עם ארסנל בתואר ופרגוסון לא זכה באליפות בשש שנותיו הראשונות ביונייטד. היעלה על הדעת שקבוצה גדולה בישראל לא תזכה בתואר שש שנים והמאמן שלה ימשיך לקבל אמון? שיגיד תודה אם נותנים לו שנה ושישה חודשים.ריבוי פיטורי המאמנים בכדורגל הישראלי מזיק הרבה יותר מכפי שהוא מועיל. ראשית, התוצאות במרבית המקרים לא משתפרות בטווח הרחוק. שנית, המאמן החדש אינו מכיר את השחקנים והם אינם מכירים אותו. תקופת ההסתגלות הזו גובה מחיר. שלישית, גם למאמן החדש אין בטחון במקום העבודה שלו כי הוא יודע שהמועדון ככל הנראה יפטר אותו כבר במשבר הראשון. רביעית, רק מאמן שעובד זמן רב מסוגל להשתית פילוסופיה ארגונית ושיטות משחק. חמישית, המאמן הוא מצביא. הוא מייצג את המועדון בפני העולם החיצון. כפי שהשחקנים זקוקים למנהיג מקצועי וערכי, כך גם האוהדים זקוקים לכזה. בכל פעם שמאמן מפוטר, נלקח מהאוהדים גורם חשוב המקשר אותם עם קבוצתם.לכן יונייטד תבקש מפרגוסון לעבוד בשבילה בתפקיד ייצוגי גם אחרי שיפרוש. לכן דאלגליש היה מזוהה ומקושר לליברפול במשך כל כך הרבה שנים לאחר ששיחק ואימן. אולי יום אחד גם אוהדי הפועל ירצו שאלי גוטמן יהווה מעין דמות סנדק (מקצועי) במועדון. אך כמעט אין סיכוי שזה יקרה, ולא משנה כמה גוטמן ימשיך להצליח.

כי אצלנו מזהים מאמנים כדמויות ברות חלוף. כל עוד הם מנצחים, הם בסדר. ברגע שהם מתחילים לזייף, כדאי להעיף אותם. אלונה ברקת, שפיטרה והחליפה חמישה מאמנים בשלוש וחצי שנותיה הראשונות בהפועל באר שבע, החליטה לנהוג הפעם אחרת. לרבים מהאוהדים והעיתונאים יהיה קשה לעכל זאת, אך סביר להניח שלברקת נמאס לפטר מאמנים חדשות לבקרים, לשלם פיצויים ולעבור את כל עוגמת הנפש, מבלי להפיק שום דיווידנד מקצועי.

אם ניר קלינגר בסופו של דבר יצליח בהפועל באר שבע, היו בטוחים שאף לא אחד מאלה שכותבים וטוענים עכשיו כי הוא צריך ללכת הביתה יתפטר מתפקידו.