החלטתה של מכבי להאמין באיוניר, ולהפגין את האמונה עם חוזה לעונה הבאה, היא נכונה, חשובה והגונה, גם אם לא פופולרית בתרבות הכדורגל הישראלי. מדובר בהחלטה שמונעת משחקנים לבייש את המועדון ולראות מהמצד איך המאמן משלם במקומם את המחיר.
איוניר מאמן צעיר, מוכשר, רעב להצלחה. את מכבי הוא קיבל כמצב נתון. אמנם סגל יקר ותקציב חסר תקדים, אבל סגל של מישהו אחר. איוניר ידע את זה, אבל קיווה להטביע את חותמו. במקום לקבל קבוצה בדמותו - אגרסיבית, אסרטיבית ומלאת אנרגיות, האוהדים קיבלו שחקנים כבויים ונרפים. אחרי כישלון גדול כל כך, ברור כי הארכת חוזהו של איוניר אינה נגזרת של תוצאות או יכולת. אם כך מה הוביל את ההנהלה לקבל החלטה אמיצה (יהיו שיגידו רשלנית ומנותקת מהמציאות)? התשובה טמונה בהיסטוריה.
מספיק עיון מהיר ברשימת המאמנים שבאו למכבי והלכו ממנה בעשור האחרון, עשרה כאלה ליתר דיוק. מאמן לשנה בממוצע. על מנת לסבר את האוזן, אצל היריבה השנואה הפועל תל אביב כיהנו במהלך אותה התקופה ארבעה מאמנים בלבד, כך גם אצל מכבי חיפה. במכבי לעומת זאת, הדבר הכי יציב הוא חוסר היציבות. גם גולדהאר הבין את זה, והחליט לשים לזה סוף.
איוניר הוא בר מזל. לא כל בעלים היה נוהג כמו גולדהאר, ובדיוק מסיבה זו מאמנים רבים נמנעים ממינוי באמצע העונה, בעיקר לאחר כישלון מקצועי גדול, כי הסיכויים לאושש את הקבוצה קטנים מראש. רוני לוי יכול לספר על כך ממקור ראשון. איוניר לקח את האתגר על כל מגרעותיו, בלי מצמוץ בעיניים, ומצטייר כעת ככישלון. למזלו, לא בעינו מעסיקו.
מכבי נראית רע, רע מאוד, ומביישת רבבות מאוהדיה, שלא מעט מהם מפנים אצבע מאשימה כלפי איוניר. האשמה היחידה שניתן לזקוף לחובתו של המאמן היא התחלופה הרבה בהרכב. זריקת צעירים אנונימיים לשדה הקרב במצב הנוכחי של מכבי היא בוודאי לא הפתרון ליכולת, מה עוד שהדבר אינו עושה חסד עם אותם צעירים שהופכים בן לילה לשחקני הרכב בקבוצה של 100 מליון שקל.
איוניר חייב לייצב עוד העונה את מכבי באמצעות בניית הרכב קבוע למשחקים שנותרו, ושילוב הילדים שלו בצורה הדרגתית. לקראת העונה הבאה המלאכה מרובה. דרושה מהפכה של ממש בקרית שלום, שבמרכזה שחרור מאסיבי של שחקני הרכש שהובאו בתחילת העונה, לרבות הזרים.
העונות המוצלחות של מכבי בעשור האחרון, שכללו גם הופעה היסטורית בליגת האלופות תחת שרביטו של ניר קלינגר, הושגו כאשר עיקר הסגל הושתת על שחקני בית. בעונה הבאה איוניר יהיה חייב לבנות קבוצה על טהרת שחקני הנוער (שמתקרבים העונה לדאבל), בצירוף חמישה זרים איכותיים שיירכשו בכסף שייכנס לקופת המועדון משחרור השחקנים שכשלו העונה - למעט אלירן עטר, היחיד שפורע שטרות, וברק יצחקי, שהפציעה האכזרית הרחיקה אותו מהמגרשים חודשים ארוכים.
רק לאחר עונה כזו - שתיבנה בצלמו של איוניר, שתלמד את דרך עבודתו החל ממחנה האימונים - יהיה נכון והוגן לבחון את בעיניים אובייקטיביות את מידת הצלחתו של המאמן, לשפוט את הישגיו ואת היקף השפעתו. רק אז ניתן יהיה להחליט על המשך דרכו.