לראשונה: קורבנות מינכן 72' צויינו בטקס אולימפי

עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. הוועד האולימפי ערך הערב (רביעי) לראשונה בהיסטוריה טקס ציון להרוגי המשחקים האולימפיים. בראש ובראשונה צויינו 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו בפיגוע הטרור באולימפיאדת מינכן 72'. כמו כן, צויין שוטר גרמני שנהרג במהלך ניסיון החילוץ, שני ההרוגי בפיגוע באטלנטה 96' וספורטאי גיאורגי שנהרג במהלך תאונה באולימפיאדת החורף של ונקובר 2010.

נשיא הוועד האולימפי, תומאס באך, נאם במהלך הטקס: תומאס באך: "כשנפתח את האולימפיאדה זה יהיה הזמן לחגוג את החיים. את הכוח העולמי של הספורט, את החיים והיופי במין האנושי. היום, התאגדנו פה כדי לזכור. היום זה זמן להקדיש את המקום הזה לזכר האנשים שלא איתנו יותר, שהלכו לעולמם בזמן המשחקים האולימפיים."

"בחרנו להניח את אבן הפינה הזו בכפר האולימפי בגלל סיבות מסויימות. אנחנו רוצים לתת לאתלטים ולכולם מקום להתאבל. אני מקווה שכולם יגיעו לכאן וימצאו את הזמן לזכור. הכפר האולימפי הוא מסמל את האחדות של המשפחה האולימפית. כאן, אתלטים מכל העולם חיים בהרמוניה תחת קורת גג אחת. הוא סמל לערכים שכולנו חולקים כספורטאים אולימפיים".

באך ציין במיוחד את אירועי מינכן 72': "אני מבקש מכולם לזכור את מה שקרה שם. זו הייתה מתקפה על הכפר האולימפי, על המשפחה האולימפית. זו הייתה מתקפה על הכוח העולמי של הספורט ועל הזכות לחיות בשלום. הזיכרון מכל הנספים יישאר בליבינו. הם השאירו אחריהם דברים שילכו איתנו לעד". לאחר מכן הקריא הנשיא את שמות 11 הנספים במתקפת הטרור במינכן.

השחיין יעקב טומרקין נכח בטקס יחד עם כל המשלחת הישראלית: "המשפחה האולימפית זה משהו שעובר מדור לדור וחשוב לזכור את מינכן 72'. אני נורא שמח להיות פה, במקום שבפעם הראשונה מציינים את זה. אני מקווה שבעתיד יידעו לכבד את האירוע הזה גם בטקס פתיחה.

אורן סמדג'ה סיפר על המפגש עם תומאס באך: "באופן אישי אמרתי לו תודה על האיזכור של חללי מינכן 72. כספורטאי המשכתי את הדרך וזכיתי במדליה אולימפית בשם של הנרצחים. סגרתי מעגל".

השחיין סיפר על כך שעדיין קשה להשתחרר מהתדמית ומהפחד וסיפר מדוע דגל ישראל אינו תלוי על המבנה של המשלחת: "אנחנו חיים במציאות קצת שונה. זו מציאות שהתרגלנו אליה בגלל הנסיבות. הפעם גם נבחרת ארה"ב לא שמה דגל, הם למדו מאיתנו. זה אמצעי זהירות שצריך לנקוט אותם לצערי".

מתקפת הטרור ששינתה את פני ההיסטוריה האולימפית
כזכור, חולייה חמושה של שמונה מחבלים מארגון "ספטמבר השחור", השתלטה ב-5 בספטמבר 1972 לפנות בוקר על מגורי המשלחת הישראלית ולקחה את הספורטאים כבני ערובה. המחבלים עברו בקלילות את גדר הכפר האולימפי והגיעו הישר למקום בו לנו הישראלים. במהלך ההשתלטות הראשונית רצחו את מאמן ההיאבקות משה וויינברג, לאחר שזה התנגד והכה אותם. לאחר מכן רצחו גם את מרים המשקולות, יוסף רומנו, שתקף את אחד המחבלים ולקח את נשקו.

הם החזיקו את 9 הספורטאים הנותרים כ-19 שעות, ולאחר מכן טסו בשני מסוקים שלקחו אותם לשדה התעופה. הגרמנים תכננו את מבצע החילוץ ולא שינו אותו גם כשהבינו שיש יותר מחבלים ממה שחשבו. בסופו של דבר המחבלים הבינו שהם נכנסו למלכודת ובתוך חילופי האש נרצחו כל 9 הישראלים השבויים. בנוסף, נהרג גם שוטר גרמני שגם הוא יצוין במהלך הטקס.

תקרית הטרור השנייה התרחשה במשחקים האולימפיים באטלנטה ב-1996. במהלך המשחקים בארה"ב באמצע פארק שבו התרחשה הופעת רוק, הופעל מטען צינור וגרם לפיצוץ אדיר. אליס הות'ורן נהרגה בפיצוץ ועוד כ-100 איש נפצעו. בנוסף, צלם טורקי שהגיע למקום ישר לאחר האירוע מת מהתקף לב. בסופו של דבר, 7 שנים אחרי נעצר מבצע הפיגוע, אריק רודולף, וטען שהוא עשה זאת כמחאה על חוק ההפלות בארה"ב. הוא נשפט ל-4 מאסרי עולם.

ההרוג היחיד שלא בפיגוע טרור הוא נודאר קומאריטאשווילי, גולש המזחלות הגיאורגי שנהרג במהלך אימון. הוא גלש במהירות רבה, באחד המסלולים שנחשבים למהירים בעולם, איבד את השליטה על המזחלת, התרסק בשולי המסלול ונהרג. גם הוא נחשב לאחד הקורבנות ושמו כתוב באנדרטה בברזיל.