זו היתה צריכה להיות העונה הגדולה בתולדותיה של אטאלנטה. לכחולים-שחורים היה נדמה שהכל מתחבר: הקבוצה של ג'אן פיירו גאספריני לא הפסיקה לנצח ולהבקיע, כולל קמפיין גדול בליגת האלופות. במרכז, עמד חלוץ שזו היתה עונת השיא שלו. יוסיפ איליצ'יץ' נחשב הרבה זמן לפוטנציאל, אבל בעונת 2019/20 הוא התפוצץ: הסלובני בן ה-32 רשם עונת שיא עם 15 שערי ליגה ו-21 בכל המסגרות. השיא הגיע בשמינית הגמר נגד ולנסיה, כשאיליצ'יץ' כבש שער במשחק הראשון בסאן סירו, ולא פחות מרביעייה בגומלין.
אלא שיש מי שאומר שדווקא ברגע המאושר הזה, שבו אטאלנטה הגיעה לראשונה בתולדותיה לרבע גמר ליגת האלופות - שם, התחילה הטרגדיה.
ברגמו היתה אחת הערים שחטפו את מגפת הקורונה בצורה הכי קשה. במחוז לומברדי, שם נמצאת העיר, נרשמו לא פחות מ-16 אלף מתים מהנגיף, וקרוב ל-100 אלף מקרים מדווחים של קורונה עד היום. וזה הגיע עד לחלוץ הסלובני של אטאלנטה. איליצ'יץ', שחי בברגמו בתקופה הקשה ביותר של התפרצות הנגיף, ראה (מילולית) את הגופות נערמות מולו. בתקשורת האיטלקית טענו כי חווה "כאב אפל", וטענו כי חטף מכה פסיכולוגית קשה - גם כששיחק, הוא לא באמת היה שם. היכולת, ובעיקר חדוות המשחק, נעלמו.
איליצ'יץ' לפני שאירופה הושבתה. חדוות המשחק נעלמה (Getty)
יש מי שקושר זאת אפילו לעובדה שאיבד את חבר הקרוב, דוידה אסטורי, ששיחק לצידו במדי פיורנטינה. כשהובהל לבית החולים עם זיהום בבלוטת הלימפה בגרון, אירוע שאותו הוא שרד, הוא צוטט כאומר: "מה אם לא אראה את משפחתי מחר?". במשחק האחרון של העונה באיטליה, אחרי שאטאלנטה הבטיחה את המקום השלישי (ואת הכרטיס לליגת האלופות גם בעונה הבאה), שחקני הקבוצה הצטלמו עם החולצה מס' 72 - אותה איליצ'יץ' לובש.
"מאוד לא סביר שהוא ייסע לליסבון איתנו", אמר עליו גאספריני לקראת המפגש מול פאריס סאן ז'רמן, ואף הגדיר אותו כ"חשוב עבורנו כמו דיבאלה ליובה, אימובילה ללאציו ולוקאקו לאינטר". הוא המשיך וקיווה: "אנחנו מקווים שהוא ייצא מזה, ויהיה איתנו בעונה הבאה". עם זאת, ע"פ דיווח בתקשורת הגרמנית, זה עדיין לא ברור. שאלת שובו של איליצ'יץ' מביתו שבסלובניה לאיטליה, ולכדורגל בכלל, עומדת בספק גדול ומובן.
איליצ'יץ' חשוב כמו דיבאלה ליובה (Getty)
יש משהו בסיקור הכדורגל שמאלץ אותנו להסתכל על המשחק מלמעלה - להתייחס לשחקנים כחיילים על לוח השחמט. אנחנו מציבים אותם במערכים, מוציאים ומכניסים אותם השכם והערב, בוחנים אותם רק ע"פ הישגיהם. ולא תמיד אנחנו מצליחים לזכור שיש גם בני אדם מאחורי החולצה והמספר והכדור. יוסיפ איליצ'יץ' מסמל את העובדה שגם מאחורי שחקן בעונת שיא, שנדמה ששום דבר לא יכול לעצור, בסוף מסתתר בן אנוש - שראה את העולם סביבו קורס, ולא יכול היה להמשיך.
הערב, אטאלנטה תעלה למשחק החשוב בתולדות המועדון - עם הזדמנות לעשות היסטוריה, ועם כל הסיבות לנצח. בשביל ברגמו, העיר שחוותה את כמות המתים הקשה ביותר סביב הקורונה, וגם בשביל איליצ'יץ' - שיוכל לראות ברכה בעמלו, גם אם לא יהיה על המגרש כשהכחולים-שחורים יעשו היסטוריה.
שחקני אטאלנטה. מקדישים את המקום השלישי לאיליצ'יץ' (Getty)