רודי טומג'נוביץ', מאמנה האגדי של יוסטון רוקטס, אמר פעם את המשפט הבלתי נשכח - "לעולם אל תמעיטו בערך הלב של אלוף". ובאמת, לאורך השנים התברר שכנראה שיש דבר כזה - DNA של מנצחים, משהו שהופך קבוצה לגדולה, ומאפשר לה לנצח פעם אחר פעם.

והדבר הזה, ללא ספק זורם בדם של מכבי תל אביב - שהערב (חמישי), זכתה בגביע המדינה "ישראל קנדה" בפעם ה-46, לאחר שהביסה 72:87 את הפועל ירושלים. עודד קטש מניף גביע ראשון כמאמן הצהובים, והמעגל נסגר - אחרי ארבע שנים ארוכות (מדי, במונחים שלהם), הגביע שוב צהוב.

כל מה שקרה בגמר הגביע - דקה אחרי דקה

למכבי תל אביב קלעו: 20 נקודות ו-8 אסיסטים לרוקאס יוקובאיטיס, 19 לליוואי רנדולף, 13 נקודות ו-8 ריבאונדים לחסיאל ריברו, 11 לתמיר בלאט, 10 לרומן סורקין, 8 לדייויד דג'וליוס, 6 לטרביון וויליאמס. רפי מנקו, ג'ון דיברתולומיאו, עומר מאייר ו-וויל ריימן שותפו ולא קלעו.

להפועל ירושלים קלעו: 23 נקודות לג'ארד הארפר, 11 לקאדין קרינגטון, 7 לגבי צ'אצ'אשווילי, 6 לאוסטין ויילי, 5 ליובל זוסמן וכריס ג'ונסון, 4 לג'סטין סמית', טאריק פיליפ ונועם דוברת, 3 לאור קורנליוס. איגור קולשוב שותף ולא קלע.

מכבי תל אביב סוגרת שבוע חלומי מבחינתה. אחרי הניצחון הדרמטי והמותח בדרבי חצי הגמר, הצהובים של עודד קטש המשיכו בדיוק מהמקום שהפסיקו - עם תצוגת כדורסל נפלאה, עליונות מוחלטת מול היריבה שלה - שניצחה אותה בשני הגמרים הקודמים, וידיעה ברורה שזה בידיים שלה, והיא לא מתכוונת לאבד את זה. ואם במחצית הראשונה היא אמנם נאבקה וסבלה מערב חלש (כמו היריבה שלה), במחצית השנייה הכוונות התאפסו - מכבי ת"א קלעה עם כל מה שזז ודהרה לניצחון הזה.

מעל כולם עומד רוקאס יוקובאיטיס - הגארד הליטאי הצעיר, כשהגיע למכבי תל אביב עוד הוגדר בתור שחקן ש"התפספס", הוכיח בשבוע הזה שהוא שחקן יוצא דופן. יוקובאיטיס, שרשם משחק ענק בחצי הגמר, המשיך את הריצה שלו גם במחצית השנייה - בהגנה, בהתקפה ולא פחות מזה, גם במנהיגות, עם לא מעט פעולות קטנות ואנרגיות שהכניס לחבורה של עודד קטש הערב.

גיבור נוסף של הזכייה היה ליוואי רנדולף - האקס המיתולוגי של הפועל ירושלים, מי שהניף את גביע המדינה בעונה שעברה, הפעם היה בצד הצהוב, וגם הוא בשני הערבים הוכיח שהוא כישרון ברמה גבוהה. שני הזרים של מכבי היו הכוח המניע שלה בשבוע הגביע הזה - והם אלה שעשו את ההבדל, נגד שתי היריבות העיקריות שלה העונה על התארים.

גמר גביע המדינה חזר לארנה (צילום: אלן שיבר)

ירושלים חלמה על גביע שלישי ברציפות (צילום: אלן שיבר)

אבל מכבי ת“א החזירה את הגביע (צילום: אלן שיבר)

השתלטה על המשחק מהרגע הראשון (צילום: אלן שיבר)

ולא היתה מוכנה לעצור (צילום: אלן שיבר)

עם מחצית שנייה מושלמת (צילום: אלן שיבר)

ודרסה עד הסוף (צילום: אלן שיבר)

עד הגביע (צילום: אלן שיבר)

לילה גדול למכבי תל אביב (צילום: אלן שיבר)

גביע ראשון בצהוב לעודד קטש (צילום: אלן שיבר)

מנגד, הפועל ירושלים מאבדת את הגביע - בדרך הכואבת ביותר האפשרית. האדומים של יונתן אלון חווים עונה לא רעה - הם תחרותיים גם ביורוקאפ, גם בליגה, והגיעו שוב לגמר הגביע - והפעם באולמם הביתי. לכאורה, כל התנאים היו מוכנים - אבל במחצית השנייה, הקבוצה של יונתן אלון פשוט התפרקה מול האינטנסיביות וההופעה הגדולה של מכבי. נתון אחד שבלט מעל הכל היה האחוזים מחוץ לקשת - 4 שלשות מוצלחות בלבד מ-27 ניסיונות.

ובסופו של דבר, כשירושלים חיפשה את המנהיגות - כל שחקני המפתח שלה חוו ערב לא טוב. ג`ארד הארפר אמנם סיים עם 23 נקודות, אבל רוב הנקודות שקלע היו אחרי שהמשחק מעשית הסתיים. יובל זוסמן רשם חמש נקודות בלבד, כך גם כריס ג`ונסון - כשכל כך הרבה שחקנים מובילים מגלים יכולת חלשה מהרגיל, הפועל ירושלים לא יכולה לנצח - בטח לא את היריבה החזקה מהצד השני.

ירושלים תנסה לנקות מעצמה את ההפסד - ולהמשיך הלאה. כבר ביום ראשון, מצפה לה משחק מול הפועל גלבוע/גליל (המשחק האחרון לפני החלון של נבחרת ישראל), שם היא תנסה להתאושש ולהחזיר מעט מכבודה האבוד אחרי הערב. הקבוצה של יונתן אלון, גם אחרי הערב, היא קבוצה יציבה וטובה - אבל היא תצטרך למצוא בעצמה כוחות חדשים, כדי לנסות ובכל זאת להשיג את התארים שנשארו.

מכבי תל אביב, מנגד, חווה עונה לא קלה. הטיסות הרבות, היעדר הקהל, צפיפות המשחקים הרבה וכמובן ההפסדים בשרשרת היוו מעמסה לא קטנה. אבל השבוע, עם הקהל שלה, היא הצליחה לשים הכל בצד - ולחזור לווינריות המסורתית של המועדון.

בשני ערבי הכדורסל שראינו, ראינו מכבי תל אביב שונה ממה שראינו עד כה העונה ביורוליג - יוזמת, לוחמת, שורפת את המגרש וכזו שלא מוכנה לוותר אף פעם. עונת היורוליג נגמרה באופן מעשי - למכבי ת"א כבר יש גביע, ומעכשיו היא שולחת הצהרות כוונות ברורה: מי שירצה לקחת אליפות, יצטרך לקחת אותה מהידיים שלה. וזה לא יהיה קל.

את הערב הזה, בכל מקרה, היא תחגוג עד הסוף. איך אמר טומג`נוביץ`? לעולם אל תמעיטו בערך הלב של אלוף. ולמרות היריבות שמתחזקות והכסף הגדול, התארים - עדיין - נמצאים בצד הצהוב של תל אביב.