"אולי לא הבנת אותי עד הסוף, השנאה בין יובנטוס ואינטר רק התגברה בשנים האחרונות", התעקשתי עם ק', חבר מהמילואים שבסך הכל רצה לדעת מה לשים ב"ווינר". פעם הוא עקב באדיקות, כיום הוא ממאוכזבי העבר ששוקלים לחזור בתשובה. הוא התקשר כדי לבקש קצת רקע על הליגה האיטלקית, ממנה התנתק באופן חד צדדי לפני כמה שנים, וגילה שהיצרים מבעבעים אפילו יותר מהתקופה בה הוא היה בסבב. "רגע, אז יש סיכוי שדווקא אינטר היא זאת שתביא ליובה אליפות?", התפלא, ולרגע שתק כמי שהאבסורד הנחית עליו את מלוא כובד משקלו. "יש ועוד איך", עניתי בלהט בלתי נשלט, "וזה אפילו יותר מטורף ממה שאתה מתאר לעצמך".
מאז התפוצצה פרשת הקאלצ'יופולי, שכללה שיחות בין כמה מראשי הקבוצות למשבץ השופטים והסתיימה בעונשים מרחיקי לכת, בשלילת שתי אליפויות מיובנטוס ובהענקת הליגה לאינטר על מגש של כסף (הרבה כסף), התפתח סכסוך-על בכדורגל האיטלקי. במילאנו רחצו צלחות אליפות בניקיון כפיים, בטורינו נאבקו על שיקום כלכלי ומקצועי. בין משפט לערעור התברר גם שנשיא אינטר מאסימו מוראטי לא בדיוק חף מפשע, אבל פתיחה מחודשת של תיבת פנדורה לא באה בחשבון. אז מה עושים? לצד בישול מאבקים משפטיים על אש נמוכה, שני הצדדים התמקדו העונה בלכלוכים הדדיים. כמו ברחוב בר אילן בירושלים בשבתות עליזות יותר: לא מוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה, אבל זורקים חיתולים מסריחים על מי שמפריע בעיניים.
בשנתיים האחרונות אינטר לא הצליחה לנצח במפגשים ביניהן, והאחרון הסתיים בצורה עגומה במיוחד עבור הנראזורי. שער של אלסנדרו דל פיירו בדקה ה-71 חתם 0:2 צורב לזכות יובנטוס, שהוביל לפיטוריו של המאמן השני העונה בצד הכחול של מילאנו, קלאודיו ראניירי. אז אם אין ניצחון ספורטיבי, אפשר לחפש אחד לא ספורטיבי. "היחס של יובנטוס לדל פיירו לא מפתיע אותי", הטיח קפטן אינטר לשעבר מרקו מטראצי בראשי היריבה לפני שבועיים בראיון ל"סקיי איטליה". "אלכס יכול היה להעביר 20 שנה עם החולצה הזאת, הישג היסטורי, אבל מנהלי יובה היו ברורים בכוונתם להיפטר ממנו". זאת הייתה רק יריית ביניים במאבק המוצהר בין שני המועדונים.
פן נוסף במאבק הצית דווקא נשיא יובנטוס אנדראה אניילי, כשאמר: "נחשוב על הוספת כוכב שלישי לחולצה כשנגיע לזה". כידוע, באיטליה נהוג לתפור כוכב זהוב מעל סמל המועדון על כל 10 אליפויות ואלמלא שלילת שני התארים ההם בעקבות הקאלצ'יופולי, יובה הייתה כיום עם 29. במקרה של זכיה, ללבנים-שחורים ההוספה נראית מהלך טבעי, אבל אחת משתי האליפויות ההן עברה לאינטר על השולחן ושם לא מתכוונים לוותר בקלות על צמצום הפער ההיסטורי. "שהם יוסיפו כוכב שלישי? זאת נראית לי פרובוקציה", הגיב מוראטי. "הכל תלוי אם ההתאחדות ומנהלת הליגה מוכנות לקבל את הפרובוקציה הזאת. זה לא אולי נעים, אבל צריך קצת היגיון. אם הם ישימו עוד כוכב, אז זה ישלח מסר שכל אחד יכול להוסיף עוד סמל על החולצה". גם חברו להנהלה, מרקו טרונקטי פרוברה, התנער מהרעיון: "עוד כוכב ליובנטוס? זה סתם תרגיל שיווקי".ציטוטים של ראשי המועדונים מלכלכים על היריבה לא חסרים, אבל במוקד הסכסוך עומדת שאלה אחת: מי כיום הקבוצה השנואה באיטליה? בעבר יובנטוס הייתה זו שכל העולם נגדה. הגברת הזקנה תמיד הייתה הסנובית בחבורה, סמל לאליטה התעשייתית של צפון איטליה, מעין תבשיל של מכביזם ברוטב פומודורו. היו שנהגו לומר שהדבר הראשון שעושה ראש ממשלת איטליה בכל יום זה להבריק את ידית הדלת של משפחת אניילי, בעלי יובנטוס וקבוצת פיאט. אלא שבשנים האחרונות משהו השתנה. דווקא פרשיית השחיתות שהפילה את יובה לקרשים סימנה את תחילת הפיוס בין הציבור לבינה. ואת התהום שנפערה בין אינטר לכל השאר.
"האמרה הישנה, Tutta l’Italia contro la Juve – איטליה כולה נגד יובנטוס, הפכה למעט חלולה בשנים האחרונות", הסביר הפרשן המוערך ג'יאנקרלו רינאלדי בבלוג שלו. "גם ליריבותיה המרות ביותר היה קשה לשנוא קבוצה בסרייה B או אחת שנאבקת רק כדי לטפס לחצי העליון של הטבלה. היו אפילו כאלה, רק בלחישות כמובן, שהרגישו קצת סימפטיה כלפי הגברת הזקנה, לא שהיא הייתה מוכנה לקבל אותה. המצב הותיר משרה פנויה לתפקיד הנבל של הסרייה A. באופן אירוני, את השפם המסולסל שהולך עם התפקיד עטתה דווקא הקבוצה שטענה כי סבלה הכי הרבה מידיהם של הביאנקונרי. ופתאום, אינטר היא הקבוצה שרוב האיטלקים אוהבים לבוז לה".
אולי ניצחון של אינטר על מילאן בדרבי יביא כוכב שלישי ליובנטוס. אולי לא. העניין המרכזי הוא שהנראזורי חזרו לרדוף אחרי הגברת הזקנה, והיא בכושר בכלל לא רע לגילה.