"יובנטוס זה מועדון ענק עם מורשת עשירה שמחייבת המשכיות בכל הקשור לזכיה בתארים. למעשה, הגורם היחיד ששיחק במדיה בימים הגדולים שלנו בקומונאלה, בדלה אלפי ולאחר מכן באולימפיקו ובאיצטדיון החדש זה הקפטן אלסנדרו דל פיירו. חשוב לי לציין אותו כי הוא הביע רצון עז להישאר בקבוצה לעוד עונה, שתהיה האחרונה שלו כאן". אלה היו דבריו של נשיא הגברת הזקנה, אנדראה אניילי, שלמרבה האירוניה זכו למחיאות כפיים מבעלי המניות שישבו באולם שבו ערך את נאומו. כמה ימים לאחר מכן הוא ניסה למזער נזקים כשאמר: "ההחלטה הזו הגיעה מכיוונו של אלכס, אני אוהב אותו יותר מדי בשביל לפגוע בו". אולם דבר שלא אושר על ידי החלוץ האגדי. ההודעה הזו, למרות שנאמרה בנימה אצילית משהו, לא יורדת מסדר היום באיטליה. התקשורת, שחקנים פעילים ובדימוס, מאמנים ואוהדים לא מצליחים להסתיר את אכזבתם מההצהרה החד משמעית הזו, שאחרי 19 שנים של נאמנות ומסירות השחקן הגדול ביותר שידעו שם ייזרק בחודש מאי.
נכון, ב-9 בנובמבר הוא יהיה בן 37. אבל גם העונה מדובר בנכס של ממש, באיש שבמישרין או בעקיפין גרם ליובנטוס לא להיעלם מהמפה. האדם שזכה בכל תואר אפשרי עם המועדון הזה והחליט בלי התלבטות לרדת איתו לליגה השניה עקב פרשיית השחיתות, דבר שגרר שחקנים כמו ג'יג'י בופון, פאבל נדבד, דויד טרזגה וכוכבים אחרים לצאת למסע למעמקי הסרייה B. "ג'נטלמן לא עוזב את הגברת הזקנה שלו", אמר הנסיך בקיץ 2006, רגע אחרי שהיה על גג העולם עם זכיית איטליה בגביע העולם. בעונה שעברה הוא הצהיר שיהיה מוכן לעשות הכל בשביל להישאר בקבוצה, אחרי שהבין שאין כוונה לחדש את חוזהו. הקמפיין התקשורתי שלו הצליח והוא קיבל הארכה לשנה נוספת בשכר של מיליון יורו לעונה. לא עניין של מה בכך בהתחשב בעובדה שהרוויח בעשור הקודם בין ארבעה לחמישה מיליון יורו בכל שנה.
למעשה, היחיד שלא הגיב בימים הראשונים לדבריי אניילי הוא דל פיירו, שכמו כל כדורגלן במעמדו מחזיק בחשבונות פייסבוק וטוויטר ודואג לעדכנם בתדירות גבוהה, אבל לא הפעם. עשרות אלפי הודעות נכתבו על הקיר שלו ברשת החברתית. הגולשים, בלי יוצא מן הכלל, הביעו את רצונם לראות אותו שם עד שיימאס לו. ואלכס? כשהוא נשאל על כך, ענה בקרירות: "בואו נגיד שהנשיא אניילי הזכיר לי שהחוזה שלי מתקרב לסיומו".
גם בתוך משפחתו של אניילי לא הבינו את התזמון. אביו של ג'ון אלקן, נשיא יובנטוס הקודם ובעלי פיאט, לא שמר בבטן: "ההצהרה הזו רעה ובתזמון גרוע. היחס שלנו לאלכס תמיד היה שונה. גרמנו לו להיות מוביל ולא מובל, אבל אנדראה שינה את הכל". לוצ'יאנו מוג'י, הג'נרל מנג'ר המיתולוגי וארכיטקט סקנדל הקאלצ'יופולי, מיהר לעקוץ גם הוא: "לא היה צורך להתנהג כך לדל פיירו. גם אם זו אכן עונתו האחרונה, מן הראוי היה להודיע על כך בתקשורת בסביבות מרץ-אפריל".
לאלה מכם שחושבים שמדובר בעניין מקצועי, חשבו שנית. במהלך ההכנות לעונה הזו דיווחו כלי התקשורת החזקים באיטליה שדל פיירו נמצא בכושר מצוין, ויש כאלה שציינו אותו בתור הבולט באימונים. אבל ההחלטה הזו היא הרבה מעבר למעשים על הדשא. "שמעתי את החדשות וכמו כולם, אני מופתע מאוד. גם השחקנים שלי היו בהלם והנושא הפך לשיחת השבוע", הודה מאמן מילאן מסימיליאנו אלגרי. התגובות מהקולגות האחרות לא היו שונות כל כך. פרנצ'סקו טוטי, הנסיך של רומא, מיהר לצאת להגנת אלכס: "העיתוי של אניילי מפתיע ולא ראוי בהתחשב בעובדה שאנחנו רק בתחילת העונה. תמיד רציתי לשחק מול יובנטוס בגלל המפגשים עם דל פיירו. זו יריבות ספורטיבית טהורה בת 20 שנים. בלעדיו זו לא תהיה אותה קבוצה נוצצת".המאמן אנטוניו קונטה לא התייחס לסוגיה, אבל למרות הדיווחים על היכולת הטובה בהכנות, עושה רושם שגם הוא לא יודע מה לעשות עם הנסיך בסגל שלו. בשל אינפלציית החלוצים במועדון, שעומדת על שבעה, לפני קייבו תורגל אלכס כקשר באמצע המגרש, ממש לצידו של אנדראה פירלו. במשחק עצמו הוא עלה מהספסל, אבל תופקד כחלוץ.
אם אכן דל פיירו לא ימשיך כשחקן יובנטוס, שלוש אפשרויות קיימות עבורו על הפרק. הראשונה הייתה לחזור למועדון נעוריו, פאדובה, אך דווקא שם הכחישו את האופציה. "הוא יליד העיר ויהיה נהדר לראות אותו שב לכאן, אך זה לא ריאלי", אמר חבר ההנהלה רינו פושי בשביל להנמיך את ציפיות האוהדים בנושא. מעבר לכך, גם החלוץ הצהיר בעבר: "אם אשחק במועדון אחר, זה יהיה רק בחו"ל. באיטליה אלבש את מדי יובה בלבד". ומכאן אנחנו מגיעים לאופציה השניה – מעבר לקבוצה מיבשת אחרת.
האיטלקי מאוהב בארצות הברית ולא פסל בעבר אפשרות שישחק שם יום אחד. לוס אנג'לס גלאקסי של דייויד בקהאם וניו יורק רד בול של תיירי הנרי הביעו בו עניין בעבר, וכעת זה עשוי להיות רלוונטי עוד יותר. אסור לשכוח גם את האפשרות שמועדון מהמפרץ ירצה את שירותיו תמורת סכומי עתק. אלכס מעולם לא רדף אחרי כסף, אבל ייתכן שלא יתנגד לגזור קופון רגע לפני שהוא תולה את הנעליים.
האופציה האחרונה היא זו שראשי יובנטוס מעוניינים שתתממש הקיץ – פרישה של דל פיירו מכדורגל. במקרה הזה יארגנו לנסיך משחק חגיגי במחזור הסיום של הסרייה A, טקס פרישה בקיץ עם מפגש מול מועדון לבחירתו ובנוסף התמודדות בין כוכבי יובה לדורותיה מול פאדובה שבה החל את הקריירה. אבל זה לא הכל. בדומה לפאבל נדבד, אלכס יקבל תפקיד בכיר מאוד בהנהלה אם יתלה את הנעליים בקיץ 2012. השאלה היא האם האיש שהצהיר כי אינו מסוגל להגיע לאיצטדיון בחליפה ועניבה יענה בחיוב להצעה שכזו?
מי שהכיר את דל פיירו של שנות ה-90' ותחילת ה-2000 יודע שמדובר בזן נדיר. מהלכים יפים, חוכמת משחק ובעיטות חופשיות שהכניעו כל שוער אפשרי ברמות הגבוהות ביותר. נכון, הוא לא מהיר כמו מסי, לא עוצר נשימה כמו כריסטיאנו רונאלדו ועדיין אם יפגוש אותם יצליח להשאיר חותם. המשפט שהכי איפיין את הנסיך עבורי לאורך השנים הגיע דווקא מכאן כששגיא כהן אמר עליו אי שם בעשור הקודם: "הוא עושה הכל לאט, אבל תמיד יותר מהר מהיריב". תיאור מדויק להפליא.
אחרי 17 תארים במדיה, 682 הופעות, 284 שערים ו-47,627 דקות משחק, דל פיירו יגיע למחזור הקרוב מול גנואה בידיעה שכל שניה מקרבת אותו לרגע הקשה שבו ייאלץ לעזוב. אניילי העביר מסר ברור בדבריו: אין גורם גדול יותר מיובנטוס, אפילו אם הוא שבר כל שיא אפשרי והיה נאמן לה בכל מצב. במשך השנים הוא נהג כג'נטלמן, אבל מסתבר שלגברת הכל כך זקנה הזו נמאס מאותו נסיך מבוגר, ההוא שהיה איתה בשנותיה היפות ביותר. בהנהלה רוצים לפתוח עידן חדש, כזה שלשחקן בן 37 אין מקום בו, גם אם קוראים לו אלסנדרו דל פיירו.
סייע בהכנת הכתבה: הילאל עאדל