לפני שבוע הציגו שחקני צ'לסי נחישות, הקרבה ועמידה איתנה מפני התקפות המחץ של ברצלונה, וגם חייבים להודות, נהנו מלא מעט מזל. אלופת אירופה החזיקה בכדור 72% מהזמן, בעטה 24 פעמים לשער של פטר צ'ך, אבל לא מצאה את הרשת. האנגלים גנבו שער בודד ויקר מרגלי דידייה דרוגבה והשיגו מקדמה חשובה לקראת הגומלין. במילים אחרות, הבלוז שיחקו בונקר ולא צריך להיות נביא גדול כדי לחזות שגם בקאמפ נואו התסריט יחזור על עצמו, אולי אפילו בגרסה יותר מוגזמת וצינית. אז לכבוד המאורע, בחרנו את חמשת הבונקרים הגדולים ב-15 השנים האחרונות.
1. ברצלונה – אינטר 0:1 (3:2 בסיכום), גומלין חצי גמר ליגת האלופות 2010
בערב המפורסם ההוא בקאמפ נואו, ז'וזה מוריניו קנה לעצמו יותר אויבים בקטלוניה מאשר בכל השנתיים האחרונות שלו בריאל מדריד. בפעם הראשונה, בגלל סיבוב הניצחון המפורסם שעשה על כר הדשא אחרי שריקת הסיום שהדליק את אוהדי בארסה. "לקחתי כבר את ליגת האלופות עם פורטו, אבל זה הרגע הכי גדול בקריירה שלי", אמר מאמן הנראזורי לאחר שקבוצתו חזרה לראשונה מאז 1972 לגמר גביע אירופה. בפעם השנייה, בגלל סגנון המשחק הסופר-הגנתי שהצליח לעצבן את חסידי הטיקי טאקה: אינטר לא בעטה פעם אחת לשער, בעוד ברצלונה החזיקה בכדורגל 76% מהזמן. עוד סטטיסטיקה לפח האשפה של ההיסטוריה.
ברצלונה פתחה עם התלהבות ולחץ גדול על השער של ז'וליו סזאר, שהתגבר בעקבות הכרטיס האדום (המוגזם יש לציין) ששלף השופט פרנק דה בליקר לטיאגו מוטה אחרי פגיעה בסרחיו בוסקטס. ב-10 שחקנים כבר היה ברור שמוריניו ירד לסופר בונקר. בארסה המתוסכלת לא הצליחה לעבור את שני קווי ההגנה המסודרים של האיטלקים. גם המחצית השנייה התנהלה בשליש המגרש של אינטר. ג'רארד פיקה פרץ את הבונקר עם שער בדקה ה-83 ובארסה כבר ראתה את עצמה בגמר אחרי שבוז'אן קרקיץ' הבקיע בתוספת הזמן. השער נפסל בטענה ליד ומוריניו המשיך להקפת ניצחון גם בסנטיאגו ברנבאו.
2. הולנד-איטליה 0:0 (3:1 בפנדלים), חצי הגמר יורו 2000
כל הסיכויים היו לטובת הולנד. לא רק העובדה שנבחרת האוראנג' נהנתה מדחיפה של 50 אלף אוהדים באצטדיון אמסטרדם ארנה, אלא גם הכושר המצוין בו הייתה מצויה גרמו לרבים להאמין שהנבחרת המארחת תעפיל לגמר. רק 4 ימים קודם לכן, הולנד ריסקה 1:6 את נבחרת יוגוסלביה ובסה"כ הבקיעה 13 שערים בארבעת המשחקים שלה באליפות. מנגד, עמדה החבורה של דינו זוף שהציגה בפרקים רבים בטורניר את רוח הקטאנצ'יו המפורסמת. השיא הגיע במפגש חצי הגמר, שבמקום יום חג הפך לאירוע אבל לאומי בארץ השפלה ולטראומת הפנדלים הגדולה בתולדות המשחק.
דניס ברקאמפ נגח למשקוף בפתיחה לפני שג'יאנלוקה זמברוטה (36) ספג כרטיס צהוב שני והורחק. בעשרה שחקנים האיטלקים הסתגרו בלי בושה ושלחו רק את פיליפו אינזאגי לטייל בשטח ההפקר. להולנד נפסקו שתי בעיטות עונשין מ-11 מטרים לפני ההארכה, אבל פרנק דה בור ופטריק קלייברט החמיצו אותן. בדו קרב הפנדלים המשיכה הנבחרת של פרנק רייקארד בקומדיות הטעויות. פרנצ'סקו טולדו עצר פנדל נוסף של פרנק דה בור, יאפ סטאם ירה לשמיים ואת הכדור האחרון של פול בוספלט הדף השוער האיטלקי הנפלא. "הם היו יכולים לבעוט כל היום לשער שלנו ועדיין לא היו מבקיעים. נדמה כאילו התסריט למשחק נכתב עוד לפני הקיק-אוף", אמר טולדו. המזל של הסקוואדרה אזורה נעלם בגמר.
3. יוון - צרפת 0:1, רבע גמר יורו 2004
יש להניח שבהיסטוריה היו קבוצות יותר הגנתיות מהנבחרת היוונית, אבל ספק אם הייתה עוד קבוצה, אנדרדוגית ככול שתהיה, שזכתה בטורניר כל כך חשוב בדרך שבה עשתה זאת הסינדרלה של אוטו רהאגל. צורת המשחק של יוון לא השתנתה מבעיטת הפתיחה מול פורטוגל (1:2) ועד לניצחון הנוסף על הנבחרת המארחת בגמר באצטדיון האור: מערך של חמישה שחקני הגנה, שלושה בלמים (קאפסיס, דלאס ופיסאס), הסתגרות כמעט קבועה בחלק האחורי ויציאה למתפרצות דרך כדורים ארוכים לחלוץ המטרה. מה שנקרא אצלנו בשכונה: אנטי כדורגל.
הצרפתים לא הפיקו את הלקחים ממונדיאל 2002 הכושל והגיעו זחוחים למפגש. הנבחרת הים תיכונית נכנסה טוב יותר למשחק, אבל ככול שהלכו ונקפו הדקות הטריקולור השתלטו על המגרש. דווקא בניגוד גמור למהלך המשחק, יוון תפסה את יריבתה עם המכנסיים למטה. הקפטן תאודורוס זאגוראקיס הקשית כדור מצד ימין (67) ואנחלוס חריסטאס נגח בעוצמה לרשת הגבוהה של בארטז. "זה הרגע הגדול בתולדות הכדורגל היווני", סיכם חריסטאס לאחר הניצחון. הוא לא תיאר לעצמו שזה בסה"כ היה עוד רגע מכונן בדרך לזכייה סנסציונית באליפות אירופה.
4. פראגוואי-ספרד 0:0, שלב הבתים של גביע העולם 1998
כמו לפני כמעט כל טורניר, הגיעו הספרדים למונדיאל בצרפת מנופחי חזה, עם ים של תקוות ויצאו עם הזנב בין הרגליים. וזה לא לקח יותר מידי זמן. הפנצ'ר הראשון אירע מול ניגריה במשחק הפתיחה (3:2) שלאחריו החליט המאמן הבאסקי הלחוץ חאבייר קלמנטה לבצע 5 שינויים בהרכב מול פראגוואי. הנבחרת הדרום אמריקאית, בהופעתה השנייה בלבד בטורניר הגמר, לא הייתה אמורה להוות בעיה מיוחדת לנבחרת הפייבוריטית. אבל הספרדים, כהרגלם באותה תקופה, בעטו בדלי.
ראול גונסאלס, חואן אנטוניו פיצי ולואיס אנריקה הגיעו למספר מצבים טובים אבל לא הצליחו לפצח את מערך ההגנה הצפוף של היריבה בראשות השוער הכריזמטי לואיס צ'ילאברט והבלם סלסו איאלה שהסתפקו בלהעיף כדורים כמה שיותר רחוק. הבונקר של פראגוואי בסנט אטיין קבע כי פראגוואי תהיה תלויה רק בעצמה במחזור הסיום. הנבחרת המפתיעה ניצחה את ניגריה (שעלתה בהרכב חסר) 1:3 ועלתה לשמינית הגמר על חשבון הספרדים שהביסו 1:6 את בולגריה, שכבר היה מאוחר מדי. פרננדו היירו בכה בסיום, אנדוני סוביסארטה תלה את הכפפות וקלמנטה יחכה 3 חודשים נוספים עד שיבעט החוצה מהנבחרת.
5. יובנטוס – ליברפול 0:0 (2:1 בסיכום), גומלין רבע גמר ליגת האלופות 2005
זו הייתה אחת הקבוצות האפורות שזכו בליגת האלופות בשנים האחרונות. שמות גדולים לא שיחקו בליברפול, זכייה באליפות הפרמיירליג לא עמדה אף פעם על הפרק, והכדורגל של רפא בניטס היה הגנתי ומבוסס בעיקרו על התקפות מתפרצות. ממול הייתה זו יובנטוס של פאביו קאפלו. גראנדה יובה האחרונה המשופעת בכל התותחים הכבדים: ג'יג'י בופון, פאביו קנבארו, פאבל נדבד, אלסנדרו דל פיירו וזלטאן איברהימוביץ'. אחרי הניצחון 1:2 באנפילד משער נפלא של לואיס גרסיה, האדומים זנחו את כל מה שידעו ופשוט ויתרו על התקפה. המטרה קידשה את האמצעים.
בדלה אלפי, שחקני ליברפול הסתדרו יפה מאחור בהנהגתו של הקשר המצוין צ'אבי אלונסו ששב מפציעה של חודשיים. למעשה, ההגנה של ליברפול עבדה כל כך טוב, שיז'י דודק לא נזקק ליותר מדי עבודה במחצית הראשונה. תיאורטית, ליברפול שיחקה עם חלוץ טבעי אחד - מילאן בארוש - אבל הוא כמעט ולא קיבל כדורים, כי הקבוצה שלו לא עברה את החצי. קנבארו הצליח להדביק כדור למשקוף 3 דקות לסיום אבל לא יותר מכך. "ליברפול שיחקה מאוד הגנתי, אבל עשתה את זה בחוכמה וחייבים לברך אותה", אמר בסיום קאפלו.