לפעמים, גם השעון של סינדרלה מצלצל בחצות ומחזיר אותה למציאות לכלוכית. מריה שראפובה פגשה הערב (שבת) את שרה אראני בגמר הרולאן גארוס וגברה עליה 3:6, 2:6 בדרך לניצחון קליל ולזכיה בתואר גראנד סלאם ראשון מאז 2008, והנפת הגביע היחיד שעוד היה חסר לה מבין 4 הגדולים:
אחרי ווימבלדון 2004, אליפות ארה"ב הפתוחה ב-2006, אוסטרליה 2008, עכשיו מגיע גם הרולאן גארוס ב-2012.
אראני המפתיעה התעלתה על עצמה והדהימה בכל אחד מהסיבובים הקודמים כשהדיחה יריבות עדיפות, אבל הערב בגמר היא ראתה כיצד שראפובה, שתעלה בשבוע הבא למקום הראשון בסבב, פשוט מנטרלת אותה כמעט ללא קרב.
האיטלקייה כבר למדה לעשות את הבלתי צפוי בעצם כך שהגיעה לגמר הראשון שלה בטורניר גראנד סלאם, אבל האתגר הכי גדול של המדורגת 21 הסתיים במפח נפש כשהיא לא בדיוק היוותה יריבה מול מי שבקרוב תהיה מוליכת הסבב. שראפובה נראיתה גם היום אגרסיבית, והשלימה ניצחון מספר 19 מתוך 20 משחקיה האחרונים על חימר.
הניצחון על פטרה קביטובה (שניצחה אותה בגמר ווימבלדון) בחצי הגמר הבטיח לה את הפסגה בסבב, אבל הניצחון על אראני 3:6, 2:6 הכניס אותה לספרי ההיסטוריה בתור הטניסאית השישית בלבד שזכתה להניף את כל 4 גביעי הגראנד סלאם.
אראני, שכבר הדיחה שתי טניסאיות שזכו ברולאן גארוס בעבר (אנה איבנוביץ' וסבטלנה קוזניצובה), התגברה גם על משוכות גבוהות נוספות בדמותן של אנג'ליק קרבר וסמנתה סטוסור בחצי הגמר, אבל הפעם היא לא נראיתה אנרגטית כמו בסיבובים הקודמים ונכנעה די בקלות. הנחמה של אראני: מקום בטופ 10.
טקס ההכתרה נפתח בדמעות של אראני, שהודתה: "אני בכלל לא מעכלת שאני אהיה בטופ 10 העולמי, אבל אני מרגישה שעשיתי משהו גדול. כל הכבוד למריה על ההישג הנפלא שלה, אני רק ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי".
מיד לאחר מכן, הזוכה הטריה זכתה לדבר אל הקהל, ומעבר למספר מילות נימוסין בצרפתית עבור המקומיים, שראפובה אמרה: "עברתי מסע ארוך עד שהגעתי למעמד שבו אני נמצאת היום. אני רוצה להודות לכל מי שתמך בי, לאמי ואבי ולצוות שלי ששומר אותי במוטיבציה. להשלים זכיה בכל תארי הגראנד סלאם זה חלום". בהמשך, שראפובה פנתה ליריבתה אראני ואמרה לה: "הצגת טורניר נהדר. זו היתה הפגישה הראשונה שלנו, אבל הקשית עליי מאוד ואני מקווה שנתמודד שוב בהמשך הדרך".
מהלך המשחק
שראפובה הגישה ראשונה ושמרה על ההגשות שלה ללא בעיות, אבל במשחקון הבא אראני חשפה נקודת תורפה ראשונה, כשאיפשרה לרוסיה לשבור אותה ולעלות ל-0:2. ומיד לאחר מכן ל-0:3. במשחקון העוקב אראני הקשתה יותר והגיעה ל-40:40, אבל למרות זאת, שראפובה ניצחה ועלתה ל-0:4.
רק במשחקון החמישי אראני באמת הגיעה לגמר הזה, כשהפעם היה תורה לשבור את הרוסיה ולצמק ל-4:1 ובהמשך ל-4:2. שראפובה לא התרגשה, וחבטה אייס נפלא שהעניק לה יתרון מבטיח, 2:5. אראני קיבלה שוב את ההגשות, והפעם היא היתה נחושה יותר ומרוכזת יותר, ובזכות ראלי נהדר צמצה שוב את הפער, 5:3. במשחקון האחרון במערכה, שהיה צמוד ומותח, השציים העלו הילוך, אבל שראפובה ניצלה טעות בלתי מחוייבת וסגרה עניין עם 3:6 ו-0:1 במערכות.
את המערכה השניה שראפובה פתחה בשבירה על האפס ובראלי טוב שהעניק לה 0:2 מהיר. למרות הקושי והאגרסיביות של הרוסיה, נראה שאראני הצליחה לגייס אנרגיות מחודשות, חזרה ל-2:1, והיתה מרחק נקודה משבירה ושיוויון, אבל שראפובה שוב הוכיחה את עדיפותה, וביצעה מהפך במשחקון בדרך ל-1:3.
הנקודה המכרעת במשחקון הבא היתה זו ששיקפה יותר מכל את ההבדלים ברמות, כששראפובה שגתה ואיפשרה לאראני לזכות בנקודה קלה, אך האחרונה התבלבלה ופספסה את הצ'אנס, שהפך ל-1:4 לרוסיה. שני המשחוקנים הבאים הציבו אותנו ב-2:5, ואיפשרו לשראפובה להגיש עבור הטורניר כולו, ועל תואר הרולאן גארוס שהיא כל כך רצתה:
ב-15:15, אראני עלתה לרשת וניסתה להביך את יריבתה, אבל חבטה החוצה ונכנסה לפיגור. בנקודה הבאה זה עבד לה (30:30), אבל בק-הנד מסובב ומדהים של שראפובה החזיר לה את היתרון. חשבתם שזה נגמר? אראני חשבה אחרת, הציגה מלחמה אדירה בהמשך והצליחה להישאר בחיים מספר דקות, אבל גם זה לא הועיל: שראפובה ניצחה 2:6, 0:2 במערכות והשלימה זכיה בכל אחד מארבעת תארי הגראנד סלאם.