אחרי 27 משחקים, יורו 2012 סיפק לנו לראשונה 0:0, הארכה ודו קרב פנדלים, כשאנגליה ואיטליה נפגשו הערב (ראשון) בדונייצק בקרב על הכרטיס האחרון לחצי הגמר. אחרי 120 דקות מלהיבות ואינספור מצבים, בעיקר של האזורי, אשלי יאנג ואשלי קול החמיצו מ-11 מטרים, איטליה ניצחה 2:4 ועלתה לחצי הגמר, שם תפגוש את גרמניה.
נו, אז למישהו יש טענות על ה-0:0 הראשון בטורניר? לא חשבנו. איטליה ואנגליה סיפקו לנו הערב תצוגה אדירה ומשחק מצויין שכלל כל מה שרק אפשר לבקש: קצב, מצבים, החמצות בלי סוף, דו קרב מהנקודה הלבנה, ושני גיבורים טראגיים. בסופו של יום האיטלקים, שהיו טובים יותר ושלא כהרגלם נקטו בגישה התקפית יותר, ניצחו בצדק והמשיכו ל-4 האחרונות.
קשה לנחש כמה פעמים עוד ייצא לכם לראות דבר דומה מצדה של הסקוואדרה אזורה, אבל האיטלקים ממש שינו את הנרטיב שלהם הערב וסיפקו משחק התקפי נטו. זה התחיל מפצצה אדירה של דה רוסי לקורה (3), נמשך עם מצעד החמצות של מריו באלוטלי (לפחות 7 מצבים נוחים לכיבוש) והגיע לשיא עם נסיונות יצירתיים לפצח את הבונקר האנגלי בהארכה. צ'זארה פראנדלי עדיין לא נוצח במשחק רשמי מאז שלקח את הנבחרת, אבל היום הוא רשם את הפרק הכי מרשים שלו על הקווים, כשגילה הרבה אומץ ו.. סליחה על הביטוי, ביצים.
מנגד, האנגלים הם חידה. מצד אחד, הם נשבעו לפני הטורניר שהם למדו מטעויות העבר והפעם הם לא רואים בנבחרתם מועמדת ללכת רחוק, אבל אחרי שסיימו בראש בית ד' הם נשברו: הממלכה נכנסה לאקסטזה, אלפי אוהדים נוספים טסו לאוקראינה, והדיבורים על כך שאפשר לעשות זאת כללו גם תסריטים שבהם הם מנצחים בפנדלים.
בפועל, ג'רארד ופארקר קיבלו בית ספר באדיבות פירלו, - ג'ונסון, רוני ו-וולבק ביחד סחטו מבופון עצירה וחצי (הראשונה, בדקה ה-3 מבעיטה של המגן, באמת מופלאה) והתחושה הכללית היתה היא שמשום מה, הודג'סון והאריות בונים על דו קרב פנדלים כסיכוי היחידי שלהם לנצח.
אנגליה? בפנדלים?? ניצחון??? אז זהו, שלא. בפעם המי יודע כמה, הוכח הערב כמה משקל יש להיסטוריה ששחקנים נושאים על כתפיהם. אשלי יאנג היה ילד בגן כשסטיוארט פירס החמיץ את הפנדל באיטליה 90', ועלה לבית הספר היסודי כשגארת' סאות'גייט הדיח את שלושת האריות בחצי גמר הטורניר הביתי ב-96' עם בעיטת 11 מהגיהנום. הרבה מים זרמו בתמזה עם השנים, והגיבור הטראגי התחלף, אבל הסיפור נשאר דומה. כן רבותיי, ההיסטוריה חוזרת.
בנעליים שאליהן נכנסו בעבר גם דייויד באטי (1998 מול ארגנטינה), דייויד בקהאם (יורו 2004 מול פורטוגל) וגם ג'רארד ולמפארד (מונדיאל 2006, שוב פורטוגל), יצעדו מעתה גם אשלי יאנג ואשלי קול. שנייה לפני שיאנג ירה למשקוף, השיכורים ביציע כבר ראו איך כל חייהם חולפים מול עיניהם כשמונטוליבו החמיץ ושם את אנגליה בעמדת ניצחון. באותן דקות, הבריטים היהירים יכלו להישבע שהנה, זו השנה שלהם, ואפילו את קללת הפנדלים הם הולכים להסיר מעליהם, אבל החבר'ה שכחו שלפעמים בכדורגל יש 'מגיע', ואז הגיע אשלי קול, שדווקא כבש במדי צ'לסי בגמר האלופות, אבל בעט בעיטה רשלנית שבופון לקח בקלות.
אז למה 'מגיע'? כי למעט הזדמנויות בודדות, אנגליה הסתגרה כמעט לאורך כל 120 הדקות. בראשית החצי הראשון היא עוד היתה שותפה למשחק המלהיב בעל הקצב הגבוה, אבל בהמשך היא איפשרה לאיטליה להשתלט על המגרש ולהתקיף ללא הרף והחל מהדקה ה-70 היא כבר ירדה לבונקר מהסוג שביהוד היו מתגאים בו. נבחרת אנגליה הולכת הביתה בצדק, כי הפסידה לקבוצה טובה ממנה. ועכשיו שהצהובונים יאכלו להודג'סון ולשני המחמיצים חסרי המזל את הראש. בזה הם באמת אלופי העולם.
הערב הגדול הזה לא יכול להסתיים בלי מילה אחרונה על איטליה. על פי כל סוכנות הימורים שפויה, המסע של פראנדלי יסתיים ביום חמישי מול גרמניה, אך בגזרת האזורי מבטיחים שעלינו לצפות להפתעות. מריו באלוטלי אמנם החמיץ בסיטונות הערב, אבל סביר ששנתו של יוגי לב כבר נודדת כשהוא חושב על החלוץ המעט לא שפוי הזה. בגיל 33, אנדראה פירלו עלה מדרגה והפך לאחד השחקנים הכי גדולים שלבשו את חולצת האזורי, כל פס - תענוג, כל מסירה על 40 מטר - בול לנעל. נראה את הגרמנים עוצרים אותו.
מהלך המשחק
המשחק נפתח בסערה ובדקה ה-3 דה רוסי שלח וולה מ-25 מטרים, שזעזע את הקורה של הארט. דקה אחת חלפה וג'ונסון מצא את עצמו בתוך רחבת החמש, בעט וכבר רץ לחגוג, אבל הצלה מטורפת של בופון שמרה על התוצאה מאופסת.
בדקה ה-12 בופון איגרף הדף כדור לאל מחוץ לרחבה בעוד הוא שרוע על הרצפה, אבל הבעיטה של סקוט פארקר הלכה החוצה. כדור מופלא של פירלו על 40 מטר (24) שלח את באלוטלי לאחד על אחד מול הארט, החלוץ ניסה להתחכם ובזבז את ההזדמנות. בדקה ה-31 באלוטלי ניסה סוג של מספרת קדמית - הארט היה במקום. שתי דקות חלפו ורוני השדאיר בעקב לוולבק, אך האחרון בעט החוצה מקצה הרחבה. הבא לנסות את מזלו היה קסאנו עם טיל מ-18 מטר, הארט התמתח והציל.
המחצית השניה נפתחה עם החמצה נוספת של דה רוסי, הפעם מ-5 מטרים (47). הארט המשיך לעבוד קשה כשבדקה ה-52 הוא נאלץ לעצור את דה רוסי הפנוי ואת באלוטלי שעט על הריבאונד, מונטוליבו שלח את הכדור החוזר הנוסף מעל השער.
הקצב נרגע ואנגליה החלה להסתגר, בזמן שאיטליה הורידה את הרגל מהדוושה. עשר דקות לסיום דימאנטי המחליף שיגר שמאלית חזקה מחוץ לרחבה, הארט היה במקום. בדקה ה-90 אנגליה יצאה להתקפה אחרונה כשקול הגביה משמאל, קארול הוריד בנגיחה, ורוני שלח מספרת מדהימה - אבל מעל המשקוף.
הארכה
באלוטלי המשיך לקבל כדורים על מגש של כסף מפירלו (99), אבל בעט חלש לידיים של הארט. האגנלים כבר ויתרו על כל יוזמה לתקוף. בדקה ה-114 דימאנטי מצא את נוצ'רינו והאחרון נגח לרשת והרים את היציעים, אבל הקוון סימן לנבדל בצדק והשער נפסל. עד הסיום ראינו בעיקר ניסיונות עקרים של הכחולים, ובהיעדר מילה אחרת - בונקר של האנגלים.
פנדלים
מריו באלוטלי היה הראשון של נבחרת איטליה. חלוץ מנצ'סטר סיטי שלח את הכדור לפינה הימנית התחתונה של חברו לקבוצה, שזינק למקום הנכון אבל לא הצליח להדוף. 0:1 לאיטליה.
סטיבן ג'רארד לקח את הפנדל הראשון של האנגלים. גם הוא שלח בעיטה חדה ושטוחה לפינה של בופון, שלא היה יכול לעצור. 1:1.
ריקארדו מונטוליבו היה הראשון שהחטיא כדור עונשין, כאשר בעט רע מאוד, ופיספס את המגסרת בחצי מטר. עדיין 1:1.
וויין רוני עמד בלחץ ושיגר פצצה, שוב בחצי גובה לפינה השמאלית של בופון. 1:2 לאנגליה.
אנדראה פירלו, בצ'יפ אלגנטי אל-לה פנצ'סקו טוטי, בקור רוח מדהים זרק את הארט לפינה והשווה. 2:2.
אשלי יאנג היה הראשון להחמיץ אצל האנגלים. הבעיטה של שחקן יונייטד הלכה חזק וגבוה אבל נעצרה רק במשקוף. עדיין 2:2.
אנטוניו נוצ'רינו, שוב בקור רוח, החזיר את היתרון לאיטלקים בבעיטה שטוחה לפינה 2:3 לאיטליה.
אשלי קול ניגש כדי להחזיר את אנגליה למשחק, אבל יצאה לו רק דרדל'ה לפינה השמאלית בופון, שקלט. 2:3 לאיטליה.
אלסנדרו דיאמנטי ניגש לבעוט את הפנדל המכריע, זרק את הארט לפינה השמאלית ושלח את הכדור ימינה. 2:4, איטליה בחצי הגמר.
הרכבים
אנגליה: ג'ו הארט; גלן ג'ונסון, ג'ון טרי, ג'וליאן לסקוט, אשלי קול; סקוט פארקר (ג'ורדן הנדרסון/94), סטיבן ג'רארד, אשלי יאנג, ג'יימס מילנר (תיאו וולקוט/60); דני וולבק (אנדי קארול/61), וויין רוני.
איטליה: ג'יאנלואיג'י בופון; איגנציו אבטה (כריסטיאן מאג'יו/91), אנדראה ברזאלי, לאונרדו בונוצ'י, פדריקו בלצארטי; דניאלה דה רוסי (אנטוניו נוצ'רינו/81), אנדראה פירלו, קלאודיו מרקיסיו, ריקארדו מונטוליבו; אנטוניו קסאנו (אלסנדרו דיאמנטי/78), מריו באלוטלי.