חמש זכיות בגביע העולם, 8 הנפות בקופה אמריקה, 3 חגיגות בגביע הקונפדרציות, 2 מדליות כסף אולימפיות ושתיים מארד. לנבחרת ברזיל יש הכל חוץ מזהב אולימפי וזו מטרת העל של הסלסאו בשנים האחרונות. הבעיה היא שמרוב עצים לא רואים את יער הגשם.
הנכס הגדול ביותר של ברזיל הוא חרב פיפיות, צדו האחד של הלהב מאיים על כל יריבה אפשרי והשני מקיז דם פעם אחר פעם מוורידיו של המאמן האוחז בו. ארסנל הכשרונות שעומד לרשות הסלסאו בלתי נדלה והעושר הרב מבלבל את החושים. מאמנים נוטים להגיד שזה כאב ראש חיובי. ספסל עמוק הוא מרכיב חיוני בנבחרת מנצחת. אבל מה קורה כשיש ארבעה-חמישה ספסלים בהמתנה? ההיצע הברזילאי, שנשען על כ-206 מיליון אזרחים, יוצר את אומת הכדורגל המצליחה בתבל. וניצולו המופרז גם מפריע להמשכיות ולחיבור, מרכיבים חיוניים לא פחות בכדורגל המודרני.
התחלופה בסגל הברזילאי מכניסה לפרופורציות את הטענות כלפי מאמן כמו לואיס פרננדז, שהואשם בישראל בהזניית הנבחרת על ידי רכבת של זימונים. מאז מינויו של ונדרליי לושמבורגו לתפקיד ב-1998, דרך תקופותיהם של אמרסון ליאאו, סקולארי, פריירה, דונגה ומנזס, לבשו את המדים הירוקים-צהובים מאות שחקנים טובים וטובים פחות. הכשרונות רבים מספור וכך גם הסוכנים, שמפעילים לחץ אדיר על המאמנים לשים על מיוצגיהם תווית של "שחקן בינ"ל" שתעלה את ערכו. גם היעדר ההצלחות בשנים האחרונות לא מוסיף ליציבות.
בברזיל קיימים כמעט 30 אלף מועדונים ובהתאחדות רשומים 2.1 מיליון שחקני כדורגל – יותר מאחוז מהאוכלוסיה. בישראל, רק לשם השוואה, רשומים כ-45 אלף שחקנים בלבד בכל הרמות, הגילאים והמסגרות (0.6%). ההיצע העצום, לצד הכסף הגדול שנכנס לליגה בשנים האחרונות, חזרתם של כוכבים ותיקים מאירופה והקושי הכלכלי הנובע מכך שמרבית הבכירים משחקים ביבשת אחרת, מאפשר למאמן הלאומי לערוך ניסויים שוב ושוב בחיפוש אחר הצלחות. כך זומנו רק בשנה האחרונה 66 שחקנים שונים לנבחרת. ובכל זאת, משהו בגישה של המאמן הנוכחי שונה.
לגביע העולם בדרום אפריקה הגיע דונגה עם סגל שכלל תשעה שחקנים מעל גיל 30 ואחד בלבד שעוד לא חגג 25. מאנו מנזס, שלא כמו קודמו, נוקט בגישה ברורה של הצערת הנבחרת. לטורניר הגדול הראשון שלו, קופה אמריקה 2011, הוא הביא שמונה שחקנים מתחת לגיל 25 ורק ארבעה שהתחילו את העשור הרביעי לחייהם. המגמה התחזקה לאחר שבשנה שעברה זכו הנבחרות עד גיל 15, עד 17 ועד 20 באליפות דרום אמריקה, והנבחרת U20 גם קטפה את גביע העולם. בעקבות ההצלחה האולימפית, הולכת ונמהלת בבוגרת ועשרה שחקנים מתוך הסגל ללונדון כבר נחשבים די בטוחים בקאדר הבכיר.
הברזילאים ניצבים בפני רצף נדיר של אירועים משמעותיים והטורניר האולימפי הוא נקודת הזינוק. מדליית הזהב הנכספת אמורה להיות הצעד הראשון בדרך לגביע הקופדרציות הביתי ב-2013, גביע העולם הביתי ב-2014 ומשחקי ריו 2016. לא פלא שבמדינה החליטו להחליף עם צ'ילה את אירוח הקופה אמריקה ב-2015 ולערוך אצלם את האליפות ארבע שנים מאוחר יותר. הסגל ללונדון אמור ליצור שלד יציב לאורך כל התקופה רבת הציפיות שבפתח.
הנבחרת האולימפית הנוכחית הפציעה והפתיעה במשחק הידידות מול ארגנטינה לפני כחודש. בשבחים זכה, כרגיל, ליונל מסי עם שלושער שהוביל לניצחון 3:4 יוקרתי. זו לא הייתה הבשורה האמיתית שיצאה מאותו מפגש שנערך בניו ג'רזי. ברזיל שלטה בחצי השעה הראשונה באופן כמעט מוחלט עם הנעת כדור נהדרת, משחק אחראי ושקול, התקפה עמוסה בשחקנים מסוכנים וחוליית הגנה מתואמת למדי, על אף היעדרו של טיאגו סילבה. גם אחרי המהפך המהיר של היריבה לפני ההפסקה הסלסאו עוד כבשה פעמיים והראתה המון אופי, נחישות, ארגון ואגרסיביות, למרות גילם הצעיר של חברי הסגל. מנזס דיבר על כך שגם הטובים בעולם מתקשים לעצור את מסי, ובינתיים החל להכין את נבחרתו למבחן הבא.
בשבוע שעבר מול בריטניה, שמתכוננת בעצמה לטורניר ביתי, נראתה ברזיל כבר הרבה יותר מגובשת. טיאגו סילבה, הרכש היקר ביותר הקיץ בעולם והשריד היחיד מהסגל של דונגה ב-2010, התייצב במרכז חוליית הגנה ממושמעת ומתואמת שלא הותירה סיכוי לגיגס וחבריו הצעירים. הולק ומרסלו השלימו שלישיה של שחקנים מעל גיל 23 והסלסאו פשוט התעללה באסופת הבריטים ששוטטו על הדשא בדרך ל-0:2 חלק. המסקנות היו ברורות: הלקחים מההפסד לארגנטינה הופקו והסגל הולך ומתגבש.
"אנחנו צריכים לחזק את הקבוצתיות, זה המרכיב החשוב ביותר שעוד קצת חסר לנו", הבהיר המאמן מאנו מנזס אחרי הניצחון על בריטניה. גם הוא כבר הבין שלרכבת של 66 שחקנים ב-14 משחקים יש השפעה על איכות הנסיעה. בראיון נרחב למגזין "וורלד סוקר" הוא מסביר: "עשינו אוברול רציני בנבחרת מאז גביע העולם האחרון. הבאנו הרבה מאוד שחקנים צעירים ובלתי מנוסים, אבל זה משהו שהיינו חייבים לעשות כדי לצעוד קדימה. חלק מהתפקיד שלי זה לפקח על חילופי הדורות ועל שינוי הגישה. אסור להירתע מלשלוח את הילדים למשימות קשות יותר. השחקנים שישחקו בלונדון יהוו 70 אחוז מהסגל ל-2014".
בניגוד לקודמיו, שרשרת הזימונים של מנזס נראית יותר ויותר כמו סדרת ניסויים תחומה בזמן. הדד-ליין הוא הטורניר האולימפי, ואחרי לונדון הסגל צריך לשמור פחות או יותר על צורתו. ברזיל לא מתמודדת בקמפיין מוקדמות גביע העולם משום שהיא המארחת ולכן אין לה עליה מתמשכת, אלא שתי נקודות שיא בדרך לפסגה – אולימפיאדה וגביע הקונפדרציות. המכשול העיקרי בתכנית הוא כשלון נוסף במירוץ למדליה.
"יש מאיתנו ציפיות אדירות בבית לזכות במדליית הזהב", הודה לאחרונה ניימאר, השחקן שסוחב כיום את נטל הציפיות הכבד בעולם. וגם מאמנו מודע למשא שמוטל על כתפיו. "מאז שלקחתי על עצמי את התפקיד דיברתי שוב ושוב על החשיבות של המשחקים האולימפיים, גם מבחינה היסטורית וגם כצעד משמעותי בהכנות לגביע העולם", מתעקש מנזס. "אני לא עולה לשחק בטוח רק כדי לשמור על התפקיד שלי. ניסיתי להרכיב את הנבחרת הכי חזקה שאפשר כי אני יודע עד כמה הטורניר הזה חשוב לכדורגל הברזילאי. עשינו התקדמות יפה בשנתיים האחרונות ואני יודע שאנחנו צועדים קדימה".
עומס הציפיות מטיל צל כבד על המהלכים האחרונים. כשלון בלונדון עלול לחרוץ את גורלו של מנזס, מה שיוביל למינויו של המאמן הבא שיטבע בים הכשרונות סביבו. נפילה כזו גם עלולה לעלות לברזיל ביוקר בהמשך המסע.