כשמייקל פלפס זכה בשמונה מדליות זהב בבייג'ין, גודל ההישג היכה בהלם את המשחקים האולימפיים. לא בטוח שאמש (שבת), כשהשחייין האמריקני סיים רק רביעי את ה-400 מעורב אישי בלונדון, הוא לא השאיר יותר פיות פעורים מאשר לפני 4 שנים. פלפס גמגם בחצי הגמר ומעד גם בגמר, כשהוא משאיר את הבמה לבן ארצו ויריבו הגדול ראיין לוכטה, ששייט בקלילות אל מדליית הזהב.
פלפס טיפס החוצה מהבריכה כשהוא המום ועצבני, מתקשה להבין איך כל זה קרה לו. "אני מאוד מתוסכל עכשיו", הוא אמר אחר כך, "זה די מכעיס אותי, אבל אני חושב שהדבר הכי גדול שאני יכול לעשות עכשיו הוא לנסות לשים את המשחה הזה מאחוריי וללכת קדימה".
פלפס ולוכטה הם יריבים גדולים בבריכה, אבל מחוץ למים יש כבוד גדול בין השניים. לוכטה סיפר שפלפס ניגש לברך אותו בסיום גמר ה-400 מעורב אישי, והודה לו על כך ששמר על הרצף האמריקני במשחה הזה. הפעם האחרונה שהזוכה בזהב לא הגיע מארה"ב היתה במשחקים בברצלונה 1992. לוכטה היה אז בן 8, ואמש הוא המשיך את הרצף המופלא של הפסים והכוכבים.
"אני די בשוק", הודה לוכטה אחרי הזכיה, "זה גם היה די מוזר שפלפס לא עמד לצידי על הפודיום. כשמייקל שוחה, זה תמיד נגמר עם מדליה ולא משנה מה. הרבה אנשים אומרים שפלפס הוא לא אנושי, אבל הוא תמיד היה בסך הכל בן אדם רגיל, פשוט בן אדם שמתאמן הכי חזק מכולם ויודע איך לנצח".