בתוך בליל הדיווחים שזורמים ללא הפסק מבריכת השחייה, מאיצטדיון האתלטיקה ומאולם ההתעמלות, כשכל זה מתערבב לסלט אחד גדול יחד עם המעקב הקפדני אחר כל צעד ושעל של ספורטאי ישראל, אנחנו יכולים להחמיץ בקלות כמה מהתחרויות היותר מרתקות באולימפיאדת לונדון. כמו למשל טורניר הנשים בכדורגל.
אז למי שלא שם לב, או סתם לא היה מעודכן, אתמול נערכו משחקי רבע-הגמר וביום שני מצפים לנו שני משחקי חצי גמר גדולים. הדרבי הצפון-אמריקני בין ארה"ב וקנדה, והעימות המסקרן בין אלופת העולם יפאן לכוח העולה בכדורגל הנשי, צרפת. צפיתי אתמול בכל ארבעת משחקי רבע-הגמר, והנה המחשבות והמסקנות שלי לגבי מה שהיה עד עכשיו. וקצת גם לגבי מה שצפוי בהמשך.
ארה"ב
האלופה האולימפית באתונה 2004 ובבייג'ין 2008 נראית טוב מאוד, למרות שעדיין לא הייתה צריכה לתת משחק ענק בטורניר. היא הנבחרת היחידה שניצחה בכל ארבעת משחקיה עד עכשיו, ומדליית זהב שלישית ברציפות נראית כדבר המובן מאליו. אבל זה מעבר לכך. כי אם הכל יילך על-פי הצפוי, בגמר בוומבלי תפגוש ארה"ב את יפאן – זו שניצחה אותה בגמר המונדיאל לפני שנה בגרמניה. ובמקרה כזה למשחק הגמר תהיה משמעות גדולה עוד יותר. האמריקניות ירצו נקמה.
אבי וומבאק כבשה עד עתה שער בכל משחק, 4 שערים בסה"כ. הכוכבת בת ה-31 נמצאת בדרך הבטוחה להיות המבקיעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של כדורגל הנשים. היא כבשה 142 שערים ב-196 משחקיה בנבחרת, ורק מיה האם האגדית כבשה יותר ממנה (158 שערים). נשארו לה עוד 17 שערים להיות הגדולה מכולן.
להופ סולו, השוערת המפורסמת, לא הייתה עד עכשיו הרבה עבודה בטורניר. היא ספגה פעמיים בניצחון 2:4 על צרפת במשחק הראשון אבל מאז היא שומרת על רשת נקייה כבר 346 דקות. סולו חושבת על מדליית הזהב, אבל גם על האוטוביוגרפיה שלה, שתצא לאור ארבעה ימים אחרי האולימפיאדה. בספר, שצפוי להימכר במאות אלפי עותקים, מספרת סולו על הילדות הקשה שעברה, על אביה שהיה אלכוהוליסט והפך להומלס – ועל כך שהיא עצמה "נוצרה" כאשר אימה ביקרה את אביה בעת שזה היה בבית הכלא.
קנדה
הקנדיות כבר עשו את שלהן בעצם ההעפלה לחצי-הגמר, עם הניצחון 0:2 על בריטניה, אתמול בקובנטרי. מליסה טנקרדי עם 4 שערים וכריסטין סינקלייר עם 3 הן שתי הכוכבות הגדולות של קנדה. סינקלייר בת ה-29 היא כבר שנים אחת הכדורגלניות הטובות בעולם וכבשה 140 שערים במדי הנבחרת, כאשר רק מיה האם ואבי וומבאק הבקיעו יותר ממנה ברמה הבינלאומית. על הנייר לקנדה אין סיכוי מול ארה"ב. בגמר אליפות צפון אמריקה, בינואר בוואנקובר, ארה"ב הביסה את קנדה 0:4. אבל באולימפיאדות היו כבר הפתעות גדולות יותר.
בריטניה
דבר אחד בטוח. אחרי האולימפיאדה אף אחד כבר לא יזלזל באנגליה בכדורגל הנשים. ביום שלישי שעבר, כשנבחרת בריטניה ניצחה את ברזיל, צפו במשחק בוומבלי 70,584 צופים (!). לא רק שזה היה שיא חדש למספר הצופים במשחק נשים בבריטניה, זה גם כמעט היה שיא אולימפי. רק בגמר של אטלנטה 1996 היו יותר צופים. בריטניה אומנם הפסידה ברבע הגמר לקנדה 2:0, אבל באיצטדיון בקובנטרי היו 28,828 צופים נרגשים ומעודדים. לא היה כמעט מושב אחד פנוי.
בובי צ'רלטון, כוכב נבחרת אנגליה שזכתה בגביע העולמי ב-1966 היה במשחק ולאחריו אמר: "אני מודה, גם אני הייתי סקפטי לגבי כדורגל הנשים, אבל זו הייתה טעות. בעבר צחקו על כדורגל הנשים. לא עוד". מה שיכול לעזור להתקדמות זו הליגה החצי מקצוענית שפועלת באנגליה זו השנה השנייה. ארסנל היא הקבוצה החזקה ביותר, שגם מספקת לנבחרת הכי הרבה שחקניות. אגב, בדרבי הנשים בין ארסנל לצ'לסי היו העונה 5,052 צופים.
ברזיל
בניגוד לנבחרת הגברים, הנשים של ברזיל הן הלוזריות הגדולות ביותר. למרות שלאורך כל העשור האחרון היא שיחקה את הכדורגל היפה והמלהיב ביותר, ברזיל מעולם לא זכתה בתואר. היא הפסידה בשני גמרים אולימפיים ובגמר מונדיאל אחד. באולימפיאדה הנוכחית ברזיל הודחה כבר ברבע הגמר, כשהפסידה 2:0 ליפאן. נכון, הפעם לא מדובר בסנסציה, כי יפאן היא אלופת העולם. אבל החשש הגדול הוא שמרתה, הכוכבת הגדולה של ברזיל ומי שנחשבת לכדורגלנית הטובה בהיסטוריה, לא תהיה שם בעוד 4 שנים, כשריו דה ז'ניירו תארח את האולימפיאדה.
מרתה בכתה אתמול ללא מעצורים אחרי ההפסד, קשה היה לנחם אותה אחרי עוד כישלון. באולימפיאדת ריו היא כבר תהיה בת 30. קשה להאמין שהיא תוכל להציג את היכולת המופלאה שלה מהשנים האחרונות. והיא מודאגת מכך שבברזיל לא מטפחים כמו שצריך את שחקניות הדור הצעיר, את היורשות שלה ושל כריסטיאני.
צרפת
לפני שנה הצרפתיות הגיעו עד חצי גמר המונדיאל, ובמשחק על המקום השלישי הפסידו 2:1 לשבדיה. אתמול צרפת נקמה בשבדיה, ניצחה אותה ברבע-הגמר באותה תוצאה, והיא כעת הנבחרת האירופאית הבכירה, הישג עצום. צרפת מעולם לא נחשבה כוח בכדורגל הנשים. באליפות אירופה היא הגיעה רק פעם אחת לרבע הגמר, וזו ההשתתפות הראשונה שלה באולימפיאדה.
הבסיס להצלחה של הנבחרת זו הצלחתה של ליון, שזכתה בליגת האלופות לנשים בשנתיים האחרונות ברציפות. 11 מ-18 השחקניות בסגל לאולימפיאדה מגיעות מליון, כולל הכוכבת הגדולה, לואיסה נאסיב. אבל מי שבינתיים תופסת את הכותרות היא השוערת שרה בוהאדי. היא החמיצה את המונדיאל לפני שנה בגלל פציעה, אבל חזרה בגדול ובמשחק מול שבדיה רשמה את הצלת הטורניר.
יפאן
אי אפשר כמובן בלי להתייחס לאלופת העולם, הנבחרת שהדהימה את העולם כולו בניצחון בפנדלים על ארה"ב בגמר המונדיאל בגרמניה. יפאן ניצחה רק במשחק אחד בשלב הבתים (מול קנדה) וסיימה פעמיים ב-0:0 מול מול שבדיה ודרום אפריקה.
העוצמה של "נאדשיקו" (הכינוי של הנבחרת) הוא בקבוצתיות שלה, במשחק המאורגן, שקשה מאוד לחדור אותו. עובדה: יפאן ספגה עד עתה רק שער אחד ב-360 דקות. כדורגל גדול עדיין לא ראינו עד עתה מהיפאניות, אבל אולי הן שומרות זאת לחצי הגמר ולגמר.
אז זהו, אפשר להתחיל להתכונן ליום שני. בוומבלי ייפגשו יפאן וצרפת ובאולד טראפורד יתקיים דרבי, לא בין יונייטד לסיטי, אלא בין ארה"ב וקנדה. והגמר? יום חמישי הקרוב, איצטדיון וומבלי. אני כבר לא יכול לחכות!