רוג'ר פדרר, ככל הנראה גדול הטניסאים בהיסטוריה, כבר סבל בעבר ממפגשים מול תומאס ברדיץ' (6). הצ'כי הענק אמנם כבר העיף אותו מווימבלדון ב-2010, אבל על הדחה כזאת מאליפות ארצות הברית גם הפנומן השווייצרי כנראה לא חלם. לפנות בוקר הוא התעורר לסיוט הספורטיבי שלו, כשנכנע 7:6, 6:4, 3:6, 6:3 ועף מה-US OPEN כבר ברבע הגמר.
עבור פדרר, שהגיע 34 פעמים ברציפות לשלב רבע הגמר בטורניר גראנד סלאם, הייתה זו ההדחה המוקדמת ביותר בארה"ב מזה 9 שנים, וזוהי למעשה הפעם הראשונה שהוא לא מצליח להגיע לחצי הגמר של הטורניר מאז 2003, אז גם זכה בתואר המייג'ור הראשון שלו מבין ה-17 שהוא מחזיק כיום בכיסו.
דווקא בהתחלה נראה היה שהכל עובד על פי הציפיות. ברדיץ' הפסיד את משחקון ההגשה הראשון שלו, אבל גם הסימן המעודד הזה עבור פדרר התברר כלא ממש מבטיח דבר. הצ'כי הגיב ברוח לחימה אדירה, חבטות העברה מדויקות על לאורך הקו ולרוחב המגרש וגם כמה דרופ-שוטים נהדרים.
על אף החזרה של השווייצרי במערכה השלישית, יריבו שמר על הקצב ועל קור הרוח ובמשחקון השמיני של המערכה הרביעית השיג את השבירה המיוחלת. משם הוא כבר הגיש לניצחון, שייתן לו לא מעט בטחון לקראת חצי הגמר מול האלוף האולימפי הטרי אנדי מארי. ואולי גם מעבר לכך. בצד השני של ההגרלה מחכה נובאק דיוקוביץ', אבל עוד חזון למועד.
הדרך של מארי לחצי הגמר לא היתה פשוטה בכלל. הוא הפסיד את המערכה הראשונה מול מארין צ'יליץ' (קרואטיה, 12 בטורניר) וגם פיגר 5:1 בשני כשהוא בבור של שתי שבירות. אלא שהקרואטי לא הצליח לסגור את הסט, הבריטי התעורר ואיזן אחרי שובר שיוויון מוצלח. משם זה כבר היה קצר הרבה יותר, מארי קיבל ביטחון והתחיל לדרוס עד לניצחון 6:3, 6:7, 2:6, 0:6. תמונת חצי הגמר תושלם במפגשים בין נובאק דיוקוביץ' (סרביה, 2) לחואן מרטין דל פוטרו (אגנטינה, 7), ובין יאנקו טיפסרביץ' (סרביה, 8) לדויד פרר (ספרד, 4).
ופדרר? שוב יתחילו לדבר על פרישה בשיא, ישאלו אם כבר החלה הדעיכה ויעלו ספקולציות בנוגע לקריירה עתידית. הוא בטח ייקח את הזמן בטורנירי המאסטרס הקרובים ויחזור לשנה הבאה לעוד כמה מאבקים על תארים. שווה לחכות.
רודיק תלה את המחבט
בינתיים בניו יורק, עולם הטניס נפרד מאנדי רודיק, שהפסיד ברבע הגמר לחואן מרטין דל פוטרו והודיע על פרישה. המדורג מספר 1 לשעבר הזיל דמעות כמיטב המסורת, ואמר: "היה קשה מאוד לשחק פה את 5 המשחקים האחרונים. בכל פעם שההגשה שלי נשברה, לא יכולתי להסתכל על אנשים שלי בצד. אני קצת בהלם. בדרך כלל אני תופס דברים מוקדם ובקלות, אני ממש לא מרגיש ככה עכשיו".
"השבוע הרגשתי שוב כמו ילד בן 12 שמשחק בפארק", המשיך רודיק בפרידה הנרגשת שלו. "זה היה תמים לחלוטין. זה היה כיף. ממש נהניתי. בפעם הראשונה בקריירה שלי אני לא בטוח מה לומר. מאז שהייתי ילד אני מגיע לטורניר הזה. הרגשתי בר מזל לשבת איפה שאתם הצופים יושבים עכשיו ולצפות באלופים באים והולכים".