מתחממים: רוסיה חוזרת מפגרת החורף עם קרב ענק על האליפות

יכול להיות שזה נשמע מוזר. אחרי הכל, תשאלו כמעט כל אוהד כדורגל באירופה והוא יגיד לכם שהליגה הרוסית היא אאוטסיידרית. רחוקה, קרה, לא נגישה. שלא לדבר על לוח המשחקים המוזר שנכפה על ידי החורף הקשה ושגרם לכך שהעונה שוחקה שם תמיד בין מארס לנובמבר. אבל ברוסיה שינו את הפורמט, והעונה זו בעצם הפעם הראשונה שהם משחקים לפי המודל האוקראיני – ליגה שנפתחת ביולי, יוצאת לפגרת חורף ארוכה בין נובמבר למארס, ובדיוק עכשיו חוזרת לאחד עשר מחזורי סיום, שמסונכרנים עם סיומן של יתר הליגות ביבשת. וברוסיה לא היו יכולים לבקש ישורת אחרונה מרתקת יותר עם שלושה דובים שמתעוררים רעבים מאוד משנת החורף שלהם.

מקום ראשון: צסק"א מוסקבה, 43 נקודות
בזמן ששאר מועדוני הפאר של הבירה עוברים עונה מאכזבת במרכז הטבלה, צסק"א שומרת על כבודה של מוסקבה – חתיכת מעמסה להחזיק על הכתפיים. וזה לא שיריית הפתיחה בישרה טובות. הקיץ האחרון לא היה קל עבור האדומים-כחולים, כשלאחר שסיימו את העונה שעברה במקום השלישי ופספסו את הכרטיס לליגת האלופות, המאמן לאוניד סלוצקי ביקש להתפטר מתפקידו.

בסופו של דבר נכנס סלוצקי ללחצי ההנהלה והוא סוגר ארבע עונות על הקווים, אבל בצסק"א הבינו שיש כמה דברים שצריכים להשתנות אם הקבוצה רוצה לחזור להתמודד על התואר. ובכדורגל הרוסי בעידן הנוכחי, שינוי אומר קודם כל דבר אחד: להוציא את הפנקס צ'קים.

המגן הימני מריו פרננדס, שהגיע מגרמיו הברזילאית תמורת 15 מיליון יורו, הוא אחת הסיבות המרכזיות  שלקבוצה יש כרגע את ההגנה הכי טובה בליגה עם 17 ספיגות בלבד, וגם בהתקפה הוא תורם את שלו' עם שני בישולים. רכש מוצלח נוסף היה של הקשר השבדי ראסמוס אלם, שכבר הספיק לכבוש חמישה שערים ולבשל עוד שניים.

אבל עם כל הכבוד לפרננדס ולאלם, החיזוק הכי משמעותי הגיע דווקא בינואר האחרון, כשהחלוץ ואגנר לאב שב ממולדתו, למועדון הבית האירופאי שלו. עבור החלוץ הברזילאי בעל השיער הצבעוני זו קדנציה שלישית במועדון, אליו הצטרף לראשונה ב-2004. עם 79 שערים במדי צסק"א, לאב מזוהה לגמרי עם הקבוצה והחזרה שלו אמורה לעשות לה רק טוב.

בשבת, כשצסק"א תצא למשחק מול קריליה סובטוב מהתחתית, זו תהיה הזדמנות מצוינת עבורו להראות כי למרות שנעדר זמן ממושך הוא עדיין בעל הבית שם. אם לאב יצליח לשחזר את הכושר שלו מהריצות הקודמות שלו באצטדיון לוז'ניקי, "אנשי הצבא" יכולים כבר להרגיש את האליפות הראשונה מאז 2006.

מקום שני: אנז'י מחאצ'קלה, 41 נקודות
אנחנו מבינים אם עדיין קשה לכם לבטא את השם. אבל אם חשבתם להתייאש ולהפסיק לנסות, תרשו לנו לדרבן אתכם להמשיך לשבור את השיניים. אין מה לעשות, אנז'י מחאצ'קלה בהחלט מתכננת להיות נוכחת בחיים שלכם בשנים הקרובות. הונו של הבעלים, סולימאן קרימוב בן ה-46, הוערך החודש על ידי פורבס בכ-7.1 מליארד דולר. ועם חוס הידינק על הקווים, רוברטו קרלוס כמנהל טכני וסמואל אטו כקפטן, הוא כבר בנה בקווקז מערכת מרשימה למדי.

שלושה דברים שקרו העונה באנז'י מעידים על התפתחותה המהירה:

1. רכישת וויליאן
אמנם אנז'י איבדה בינואר, אחרי עונה אחת בלבד, את הבלם המצוין כריסטופר סמבה, שעזב למאבקי התחתית חסרי הסיכוי של ק.פ.ר והוכיח שלקבוצה עדיין יש עבודה לעשות בתחום המוניטין וכוח המשיכה, אבל ריכשתו של הברזילאי המצוין בהחלט מראה שהם בכיוון הנכון. וויליאן, שהגיע משחטאר דונייצק בינואר, היה אחד השחקנים היותר מבוקשים באירופה בחלון ההעברות האחרון, אבל בחר לנחות דווקא בחבל דאגסטאן, תמורת 35 מיליון יורו. רכישה שכזו בהחלט עוזרת לחזק את התדמית של המועדון.

2. המקום השני בליגה
זה תמיד לוקח קצת זמן עד שכסף גדול מביא שיפור משמעותי בהישגים, אבל קרימוב, שרכש את הקבוצה רק לפני שנתיים, ראה שיפור מהמקום ה-11 ב-2010 ל-5 בעונה הארוכה של 11/12, וכבר מחזיק במועמדת לגיטימית לאליפות.
 
3. הקמפיין המוצלח בליגה האירופאית
ב-2001/2 רשמה אנז'י את הופעת הבכורה שלה באירופה, עם הפסד 1:0 והדחה מול ריינג'רס בסיבוב הראשון של גביע אופ"א. מאז ועד העונה לא חזרה הקבוצה לאירופה, אחרי שבין 2003 ל-2009 בילתה בכלל בליגה השנייה ברוסיה. העונה אנז'י שוב מתמודדת במפעל היבשתי השני בחשיבותו, ועושה זאת לחלוטין ללא רגשי נחיתות. היא עלתה לצידה של ליברפול מהבית המוקדם כשהיא מדיחה את אודינזה (בעלת הניסיון האירופי המכובד), ועברה את האנובר בשלב הנוק אאוט הראשון ללא הפסד, ובתוצאה של 2:4 בסיכום שני המשחקים. בשבוע הבא תצא לגומלין בשמינית הגמר אחרי 0:0 ביתי עם ניוקאסל, לא תוצאה רעה בכלל.

במסגרת המקומית, אנז'י קיבלה את ההזדמנות הכי טובה שאפשר לבקש כדי להסיר את החלודה, כשתתמודד ביום ראשון בחוץ מול נועלת הטבלה, מורדוביה סרנסק. זו גם עשויה להיות טבילת אש מצוינת עבור וויליאן, שלצד משכורת מצוינת בהחלט יכול לסיים את העונה גם עם אליפות.

מקום שלישי: זניט סט. פטרסבורג, 38 נקודות
זניט העמידה לקראת העונה את מה שהוא כנראה הסגל הטוב ביותר – על הנייר – של קבוצה רוסית אי פעם. זה קרה אחרי שב-3 בספטמבר שידרגה את עצמה ביממה מטורפת של עסקאות רכש, בעלות כוללת של 100 מליון יורו – שהלכו כולם לפורטוגל: 40 מליון לבנפיקה תמורת אקסל ויטסל, 60 מליון לפורטו תמורת הולק.

בעקבות הגעת שני היהלומים, ציפו מ"טילי הנ"מ" (באמת שזה הכינוי של הקבוצה) להפגיז בקלות את הליגה בדרך לאליפות שלישית ברציפות. אבל במקום שהקבוצה תתחזק, היא נקרעה. הקפטן, איגור דניסוב, פתח בשביתה בטענה שהסכומים ששולמו עבור שני השחקנים הם מוגזמים ומעליבים את השחקנים הרוסים, שמשתכרים הרבה פחות, בזמן שהם בעצם הבסיס של הקבוצה. דניסוב חזר בו כעבור חודשיים, אבל המהלך שלו כבר הספיק להזיק לקבוצה. זניט הודחה מליגת האלופות ובליגה היא רק במקום השלישי, מרחק של 5 נקודות מהפסגה.

למרות שהחיים שלו היו אמורים להיות קלים הרבה יותר אפילו בהשוואה לעונות האליפות האחרונות, המאמן לוצ'יאנו ספאלטי ניצב כרגע בפני האתגר הכי גדול של קריירת האימון שלו. אחרי שהצליח להתגבר על משבר מול הולק, שגרם לברזילאי לחשוב על עזיבה מוקדמת, האיטלקי צריך לסיים גם את המשבר הגדול בקבוצה, והצליח לאחד אותה בניסיון לשמור על התואר. ניצחון חוץ על רובין קאזאן החזקה של ביברס נאתכו ביום ראשון יהווה דחיפה מוראלית חשובה לתכולים, והזדמנות להוכיח שלמרות הפער, היא עדיין לא אמרה נואש.

**

פרט מעניין הוא ששלושת הקבוצות שרצות לתואר לא יפגשו בהמשך העונה. לכן, מעכשיו שם המשחק הוא יציבות. מי שתצליח להוציא יותר מהמשחקים מול יריבות נחותות תזכה באליפות. ופתאום, מה שנראה לעתים כמו מאבק שמהותו השאלה "מי עשירה יותר", יהפוך בשבועות הקרובים לבדיוק מה שכל אוהד כדורגל רוצה לראות: קרב על השאלה הפשוטה, "מי טובה יותר?". משהו שהאוהדים בספרד, גרמניה ואנגליה לא ממש מתעסקים בו העונה.