גם ברצלונה יודעת: עידן מוריניו בריאל רחוק מאוד מלהיות כשלון

אז תעצרו רגע, ותחשבו שוב לפני שאתם אומרים כישלון. כשמוריניו הגיע בקיץ 2010 לריאל מדריד, הוא מצא שום דבר מעבר לאסופת כוכבים. קשה לקרוא למה שהיה שם קבוצה. היו בבלאנקוס בעיקר שחקנים עם יכולות גבוהות. שתי עונות לפני שהגיע לבירת ספרד ריאל ספגה הפסד משפיל 6:2 בברנבאו מברצלונה. הליגה הספרדית הייתה בשליטה מוחלטת של הבלאוגראנה, ויחס השערים מאז שגווארדיולה החל לאמן עד שמוריניו הגיע עמד על 1:11 לטובת הקטאלונים. ריאל כמעט ולא הצליחה להגיע למצבים נגדם, וכל שער היה כמו לידה. במשך 4 עונות ריאל לא ניצחה קלאסיקו בליגה. וכאן צריך לעצור שנייה ולהיזכר בכך שמוריניו הגיע קודם כל כדי לעצור את ההגמוניה של ברצלונה. פלורנטינו פרס, נשיא ריאל, ידע שאם יש מאמן שיוכל לקרוא תיגר ולהפוך את קבוצתו לשווה לקטאלונים זה מוריניו. בדיוק בשביל זה הוא הגיע. זו הייתה המטרה הראשית.

בעונתו הראשונה הוא אמנם הושפל 5:0 בקאמפ נואו כבר במשחק הראשון שלו בקלאסיקו, בעונה הכי גדולה אולי של ברצלונה תחת פפ גווארדיולה. אבל אחרי התבוסה מוריניו הבין שגם עם הכלים שעומדים לרשותו בריאל, כדי לא לקבל בראש מבארסה הוא לא יכול לשחק פתוח. הוא הפיק לקחים, ובמשחק הבא בברנבאו זה נגמר בתיקו. אחרי לא מעט פעמים שהבלאנקוס הושפלו, כשגווארדיולה מנצח 5 משחקים ברציפות, הקלאסיקו חזר להיות מאבק שוויוני. באותה עונה אגב הוא כבר הצליח לנצח את ברצלונה בגמר גביע המלך. מלבד שבירת ההגמוניה של בארסה, הוא הגיע עם הקבוצה לשלושה חצאי גמר רצופים באלופות, אחרי 6 הדחות רצופות בשמינית הגמר. כמו כן, הוא העלה את וראן לבוגרים, בלם שהפך לאחד הטובים בעולם ויספק שקט בעמדה הזאת לשנים הקרובות, הנחיל לקבוצה סגנון מובחן, וחתום על רכישות מעולות כמו אלה של אוזיל, חדירה ודי מריה, שיקלו את העבודה מאוד על המאמן הבא שיגיע. וכן, גם דייגו לופס, שהגיע אמנם בעקבות הריב והפציעה של קסיאס, בהחלט מוכיח שהוא ראוי לאפודה.

מנטרה ידועה של מוריניו היא שהקבוצות שלו מגיעות לשיאן בעונתו השנייה. וכאן לא היה שונה, כשבעונה השנייה שלו לקח אליפות אחרי 3 שנים של שליטה קטאלונית. הוא גם ניצח את ברצלונה בחוץ 1:2 במשחק הכי מכריע באותה עונה, ושבר את שיא 100 הנקודות בליגה הספרדית. בכלל, מאז הניצחון של ברצלונה בעונה שעברה בגביע, לפני שנה ו-3 חודשים, ריאל מדריד הפסידה רק פעם אחת ליריבה הגדולה שלה. גם זה קרה רק במשחק הסופר קאפ בו ריאל הייתה טובה יותר, וזכתה לרוב המחמאות על כך שהצליחה לחשוף את הבעיות של ברצלונה. אלו שצצו העונה לא פעם ופעמיים. הנרפות בהגנה של הבלמים האיטיים, כדורי הגובה, התלות במסי, והנעת הכדור שהפכה ללא אפקטיבית כשהיא מתרחשת 30 מטר מהשער של ואלדס.

בסך הכל, מאז התבוסה במפגש הראשון מול בארסה, מאזנו של מוריניו נגדה עומד על 5 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו, ו-5 הפסדים, כשב-8 המשחקים האחרונים (חצי מכמות המפגשים) המאזן עומד על 4 ניצחונות לריאל מדריד, 3 תוצאות תיקו, וניצחון אחד בסופר קאפ לברצלונה (בו ריאל זכתה). ובדיוק בשביל זה המיוחד הגיע. ובזה הוא עמד כמו גדול. הוא בא כדי שאוהדי ריאל יפסיקו ללכת עם הראש באדמה, שיוכלו ללכת זקופים וגאים בקבוצה הכי עשירה והכי מצליחה בכדורגל העולמי. בדיוק כמו שהם יצאו אמש אחרי ההדחה מליגת האלופות. קבוצתם נלחמה עד לשנייה האחרונה כמו כל הקבוצות שמוריניו בנה, ולמרות שהודחה, ניצחה והשאירה הכל על הדשא.

אז נכון, ריאל לא הגיעה ל"לה דסימה" (הגביע העשירי) תחת מוריניו. נכון, היא זכתה איתו באליפות אחת בלבד ב-3 שנים, והשחקנים לא הלכו שבי אחריו כמו בקבוצות אחרות. הוא רב עם הסמל קסיאס, וכנראה כאן לא נראה שחקנים בוכים אחרי שיעזוב כמו שעשו בעבר מטארצי ודרוגבה. ייתכן גם שאת העונה הנוכחית הוא יסיים ללא תואר (הסופר קאפ לא באמת נחשב עבורו), אחרי 9 שנים רצופות בהן הביא גביע או אליפות בכל מקום בו דרך. אבל עושה רושם שכולם שכחו שהתארים כאן הם הבונוס למה שדרשו מ"המיוחד" במדריד. בפועל, פרס הביא אותו כדי לסיים את השליטה הקטאלונית, והמאמן החזיר לו בגדול. הוא סיים את השלטון יחיד ששרר בספרד, ואולי גם בעולם. הוא הראשון שחשף את ברצלונה במערומיה (עוד באינטר), והנחיל לה הפסדים כואבים במשחקים חשובים. הוא גרם לקבוצות אחרות לא לפחד מהמכונה שגווארדיולה בנה. הוא החזיר את מדריד למעמד של אחת מ-3-4 הקבוצות הטובות בעולם.

אז אולי העובדה שהוא לא הביא את אליפות אירופה העשירית לריאל היא כישלון נקודתי, אבל הקדנציה הנוכחית שלו לא יכולה להיות מוכתמת כולה בגלל זה. בפועל, במפגשים ראש-בראש, הוא הביא את הבלאנקוס למצב בו הם עדיפים על ברצלונה. זו העובדה. תסתכלו על התוצאות ביניהן. וזה מצב שלפני מוריניו נראה היה כחלום רחוק. השנה הוא הפסיד אליפות לברצלונה בלי להפסד במשחקים הישירים נגדה. מוריניו הפך את היוצרות, ולכן הוא הצליח בריאל מדריד, ויכול לעזוב בראש מורם וגאה. בדיוק כמו שהקבוצה שלו ירדה אתמול מהמגרש.