עם יד על הלב, כמה מכם זכר לפני שבוע שהערב נפתח בברזיל גביע הקונפדרציות? ועכשיו, כשאתם יודעים, תניחו שוב את היד על הלב ותענו: כמה מכם מתרגשים מכך?
נכון, גביע הקונפדרציות הוא אחד מטורנירי הנבחרות הכי פחות מעניינים. אולי ישחקו בו נבחרות ענק ויהיו בו לא מעט שמות גדולים, אבל לא משנה כמה קלישאות בסגנון "אנחנו רוצים כל תואר" הם ישמיעו, זה לא יעלה את מפלס הסקרנות. כי בעצם הטורניר הזה הוא לא יותר מחזרה גנרלית לגביע העולם שיצא לדרך בעוד שנה, ובעיקר נערך עבור פיפ"א, שרוצה לבדוק שאין יותר מדי פאשלות לפני שיתחילו בדבר האמיתי.
אך למרות העניין הנמוך, לטורניר הזה כאמור מגיעות הנבחרות הגדולות עם כל התותחים שלהן. כמה מהם יגיעו לארץ הסמבה כשהקריירה שלהם עומדת בפני מפנה רציני. לכן, הנה ארבעה שחקנים, מארבעת הנבחרות הגדולות בטורניר, שיכולים להפוך את חוסר תשומת הלב לקרש קפיצה לקראת האתגרים הצפויים להם.
סטפן אל-שעראווי, איטליה
העונה החולפת הייתה מוזרה עבור הפרעוני. בחצי הראשון שלה הוא היה ללא ספק האיש העיקרי מאחורי ההתאוששות של מילאן מפתיחת העונה הקשה שלה, כשכבש 14 שערים שעזרו לקבוצה לטפס מהתחתית. אבל מאז שמריו באלוטלי נרכש בחודש ינואר, אל-שעראווי כבש שני שערים בלבד, בעוד סופר-מריו הפך למוציא לפועל העיקרי של הרוסונרי.
למרות החברות שנראית לעין והאהבה המשותפת לתספורות משונות, אפשר לומר שהגעתו של באלוטלי פגעה בחלוץ הצעיר. הוא מצידו כמובן הכחיש, אבל קשה שלא לשים לב שהוא עדיין לא מרגיש לחלוטין טוב עם הסטתו לאגף.
במידה וצ'זארה פראנדלי יחליט לפתוח איתו בהרכב, הוא צפוי להמשיך באותו תפקוד כמו אצל מסימיליאנו אלגרי, כשמריו הוא שמוצב במרכז ההתקפה. הטורניר יכול להיות הזדמנות נפלאה עבור אל-שעראווי להוכיח שהוא מסוגל להשתלב בשיטה, להפסיק לחסות בצילו של באלוטלי ולגלות מחדש את חוש הכיבוש. כמו שראינו ביורו האחרון, אסור לזלזל ביכולות של הסקוואדרה אזורה ללכת עד הסוף ובשביל זה היא צריכה את סטפן במיטבו, ומי שבעיקר רוצה לראות את זה הוא מנכ"ל מילאן אדריאנו גליאני, שפיתח בימים האחרונים מחשבות על אפשרות להציב את השחקן ברשימת ההעברות. לסקרנים שבינינו, קונים פוטנציאליים כבר יש.
לואיס סוארס, אורוגוואי
קל מאוד למצוא מה רע אצל סוארס, אבל דבר אחד שאי אפשר לקחת ממנו זה שאין הרבה שחקנים עם תשוקה למשחק כמו זו שבוערת אצלו. ועבור שחקן שלא יכול לפתוח את העונה בקבוצתו בגלל הרחקה ורק מחכה להשלים מעבר לקבוצה אחרת, הרעב הגדול שלו למשחק יכול לבוא על סיפוקו בטורניר בברזיל.
אורגוואי כבר לא מזכירה את הנבחרת שהיא אלופת דרום אמריקה הנוכחית וזאת שהגיעה לחצי גמר המונדיאל האחרון, אבל גביע הקונפדרציות הוא הזדמנות מעולה עבורה לחזור לעניינים, ובשביל זה היא צריכה את סוארס חד, כמו שהיה כשכבש את ה-0:1 על צרפת במשחק ידידות בשבוע שעבר. אם "אל פיסטולרו" יסיר את החלודה ויתן טורניר טוב, הוא עשוי לתת דחיפה רצינית לריאל מדריד לסגור את עסקת רכישתו ולסיים לו את הסיוט הבריטי. אז אל תתפלאו אם הסלסטה פתאום יגלו את הווינריות שלהם מחדש.
ססק פברגאס, ספרד
כמה שפברגאס היה רוצה שילך לו בברצלונה כמו שהולך לו במדי לה רוחה. ככה זה כשאתה אחד השחקנים שמשתלבים הכי טוב אצל ויסנטה דל בוסקה, עם דוגמא מלפני שבועיים בניצחון 0:2 על טהיטי במשחק הכנה, או התפקיד הבכיר ששיחק ביורו האחרון.
ססק הגיע לצומת דרכים בימים האחרונים. בעוד הוא מצהיר שהוא רוצה להמשיך בברצלונה, דיווחים על עזיבתו את קמפ נואו עולים בכל יום, כשקולות מצד הקבוצה על המשך ההתקשרות טרם נשמעו, אולי כי מאסו שם בחוסר היציבות של השחקן.
אבל כאמור, אם יש מקום בו הוא הכי רחוק מחוסר יציבות זה בשורות אלופת העולם, וטורניר טוב זה בדיוק מה שפברגאס צריך כדי להוכיח שאם בנבחרת זה עובד, אין שום סיבה שאצל הבלאוגרנה זה לא.
"ברגע שאתה זוכה בתארים אתה לא רוצה להפסיק. לא משנה לנו שזה גביע הקונפדרציות, אנחנו רוצים לזכות", הוא אמר, ולא משנה אם יוצב בקישור או בהתקפה, סביר להניח שהוא יהיה גורם משמעותי אם ספרד הפייבוריטית תזכה גם הפעם. אם על הדרך אפשר להוכיח משהו לבארסה, אז מה טוב. בינתיים, לא מעט קבוצות בפרמיירליג כבר מזילות ריר, למקרה שהביג דוג מקטלוניה יחפש חטיף חדש.
ניימאר, ברזיל
מאז שהשלים את המעבר לברצלונה, ניימאר עסוק בעיקר בהורדת מפלס הלחץ העצום שעליו. אתגר אחד התחיל כשהוא יצא מהחממה של סנטוס. אבל במקביל מתחיל לו אחד אחר, תובעני לא פחות: להוביל את הנבחרת לזכייה במונדיאל.
לא משנה כמה ינסו לטשטש את זה, ניימאר הוא התקווה הגדולה של הברזילאים במסע להשבת הגביע העולמי הביתה. ושה-0:3 של הסלסאו על צרפת בשבוע שעבר לא יטעה אתכם, שיאנית הזכיות במונדיאל רחוקה מלהרשים כבר תקופה ארוכה. לכן חזר שרביט האימון לידי לואיס פליפה סקולארי, שהוא עצמו תולה את רוב האמונה שלו בכתפיים צנומות של ילד בן 21.
זאת ההזדמנות של ניימאר להוכיח שהוא מוקרץ מחומר של אלופים, לבוא לעבודה גם במשחקים רשמיים ולא רק במשחקי ידידות, ולהוכיח שבארסה עשתה עסקה טובה. אבל הוא יודע שכישלון אישי שלו בטורניר הזה, לא מפואר וחסר חשיבות ככל שיהיה, ומול הקהל הביתי, לא יתן לו את השקט לו הוא זקוק ומעל הכל, עלול לרסק את התקוות של למעלה מ-200 מיליון ברזילאים. הוא בטוח ידע לפני שבוע שהטורניר נפתח הערב.