ניסיון אחרון? זה הזמן של טוני פארקר וצרפת

"טוני פארקר פרש, הבדיחות יישארו לעד". לא, הוא לא תלה את הנעליים. זו הייתה כותרת הידיעה ב"יאהו" על כך שהרכז הצרפתי החליט להניח את קריירת הראפ שלו בצד ולהתרכז במה שהוא עושה באמת טוב, כדורסל. גם הוא יודע שאליפות אירופה הנוכחית בסלובניה עשויה להיות ההזדמנות האחרונה שלו להפוך משחקן גדול לאגדה בקנה מידה מלא. עכשיו, לפני שנבחרת הטריקולור תחזור לימים של בינוניות יחסית.

אסור לטעות, לצרפת יש מאגר נדיר של כשרונות שקשה למצוא כמותו בעולם הישן. רק בסגל הנוכחי ליורובאסקט יש 4 שחקני NBA  מכהנים ועוד כמה שמסוגלים לשחק שם. אלא שפארקר בן ה-31 הוא היהלום שבכתר הצרפתי. אולי בזה של היבשת כולה. 12 עונות בליגה הטובה מכולן, 3 אליפויות, 5 הופעות באולסטאר ו-173 משחקי פלייאוף עם ממוצע של 19.1 נקודות ו-5.3 אסיסטים לערב. גם בארצות הברית אין כמעט שחקנים עם רקורד כזה.

גם אין כמעט אנשים עם חיים כל כך מורכבים. לא קשים, מסובכים. טוני פארקר בכלל נולד בבלגיה לאב שהיה כדורסלן אמריקני ולאם שהייתה דוגמנית הולנדית. הם גידלו אותו ואת שני אחיו בצרפת. כנער הוא נשלח למוסד הלאומי לספורט ולחינוך גופני בפאריס ובהמשך חתם בראסינג המקומית. הוא כיכב במחנה כדורסל של "נייקי", אבל סרב להצעות ממכללות בארה"ב ושנתיים לאחר מכן נבחר בדראפט כרכז צעיר ממועדון חסר כל חשיבות בענף באירופה.

כפית הכסף בפיו שינתה צבעה לזהב והחיים רק הפכו לזוהרים יותר עבורו. מעבר להצלחות על המגרש, מרבית השנים האחרונות לוו בדיווחים בלתי פוסקים על מערכת היחסים שלו עם השחקנית אווה לונגוריה. במקביל השתתף בסרט, הפך לפרזנטור מבוקש בקרב מפרסמים וגם השיק קריירה מוסיקלית שאפתנית ב-2007, שהסתיימה רק לאחרונה, כמו גם נישואיו. כעת התארס עם העיתונאית אקסל פרנסין ודאג גם לצאת לחופשה זוהרת בסן טרופז, שם צילומי הפפראצי החשאיים לכאורה הם חלק מההצגה.

אלא שמשהו עדיין חסר לו. בגיל 31 טוני פארקר יודע שהוא מסוגל להשיג יותר, אבל שההזדמנויות הולכות ואוזלות. בסן אנטוניו טים דאנקן ומאנו ג'ינובילי מתקרבים בצעדי ענק לסיום הקריירה ונבחרת צרפת נמצאת על סף המעבר בין הדור של דיאו, פייטרוס וז'לאבל לזה של האתלטים הצעירים. ביורובאסקט הקודם הם הגיעו עד הגמר, לפני לונדון הם כשלו למעשה עוד בשלב ההכנות וזה הזמן עבורם לטפס עוד מדרגה ולזכות בכל התהילה.

"למרות שאני מכיר אותו מאז שהיינו מאוד צעירים והעובדה שאני משחק לצידו כבר 15 שנים, הוא מפתיע אותי מחדש בכל פעם. הוא עושה דברים שאני פשוט לא מצפה להם", הסביר ניקולה באטום, הכוכב בן ה-24 של פורטלנד. "כשהוא מאיץ יש לו מהירות מתפרצת שגם אנחנו, חבריו לקבוצה, נדהמים מהאנרגיות והיצירתיות שמגיעות איתה. כשהוא איתנו, יש פחות סימני שאלה. הוא נותן את המיטב שלו ופתאום כולנו 'מורעלים'. על המגרש אני צריך לשמש כסגן של טוני פארקר, הוא הבוס".

אלא שצרפת, כמו ישראל, החלה את הופעתה ביורובאסקט בצורה שאיש לא ציפה לה. סגנית האלופה, עם 30 דקות של פארקר (18 נקודות), נוצחה 80:74 על ידי גרמניה וגילתה שמשחקים לא מוכרעים על הנייר. מול בריטניה הטריקולור כבר חזרה לתלם, אבל אין לה יותר מדי דלק בטנק הנוכחי.

"כשטוני פארקר פורץ אחרי חסימה הוא כמו עכבר שרץ הלוך ושוב, בזוויות מטורפות והצבע זה המקום בו הוא חי. לרדוף אחריו כל הערב זה קשה", הסביר לאחרונה סטפן קארי מגולדן סטייט, שבחר ברכז הספרס כשחקן שהכי קשה להתמודד מולו. כך חשים גם יריבים אחרים, אך פארקר לא יישאר לעד.

צרפת היא נבחרת עם סגל עמוק, יסודות טובים וכוכבים צעירים, אבל בלי פארקר משהו חסר. הוא לא רק מפקד הטייסת, הנווט והטייס שאוחז בהגאים, אלא גם המאבריק של החבורה. הדימוי מעט מיושן, הכיוון ברור. זה שפותר הכל בדרך שאיש לא חשב עליה. במיוחד כשהמשחק תקוע, הולכים אליו. ההנחה היא שהזריזות, השליטה בכדור, הניסיון והיצירתיות המתפרצת שלו יפרצו כל מחסום. לנצל חסימה לזריקה מבחוץ, חדירה והוצאת כדור לקלעים, החלטה לבודד גבוה, דהרה עד לטבעת – הכל חלק מהארסנל שלו. בלעדיו, זו תהיה מעין בריטניה משודרגת.

כעת נותרו לטוני פארקר הזדמנויות ספורות כדי לצלוח את המדרונות בדרך לפסגת האולימפוס. בהנחה שאליפות העולם היא משימה כמעט בלתי אפשרית, היעדים הריאליים הם אליפות אירופה ומדליה אולימפית. במשחקי ריו TP  כבר יהיה בן 34, פחות זריז וכשלא מעט צעירים נושפים בעורפו. לכן טורניר היורובאסקט הנוכחי בסלובניה הוא אחד הצ'אנסים האחרונים להוכיח שהוא גיבור צרפתי אמיתי. וגם שהוא אחד הרכזים הגדולים ביותר שראה הענף. למען האמת, גם בראפ הוא לא כזה גרוע.

קבלו הצצה: להיט הראפ של טוני פארקר