טוקיו באופוריה, ובצדק. אמש החליט הוועד האולימפי הבין לאומי כי העיר תהיה זאת שתארח את המשחקים האולימפיים ב-2020, החלטה שעשויה להסתבר כהרת גורל עבור הבירה היפנית, שגברה על מדריד ואיסטנבול בדרך ליעד המיוחל. לאחר ההכרזה כבר החלו להישמע קריאות שמחה ברחבי העיר, על אף שהשעה במדינה היתה 5:00.
כ-1,200 נציגים וספורטאים אולימפיים התרכזו באולם כנסים בטוקיו כדי לצפות ברגע ההכרזה וכמובן גם לחגוג אחריה. "הקרדיט מגיע למאמצים של כל האומה", אמרה אחת מיוזמות ההצעה היפנית, סאורי יושידה, שזכתה ב-3 מדליות זהב אולימפיות בהיאבקות, "ההזדמנות לראות ספורט ברמה הגבוה ביותר במדינה היא נהדרת ואני נרגשת מאוד".
"הצענו דנימיות יחד עם ריגוש מצד אחד והרמוניה ושלווה מצד שני. טוקיו תהיה מארחת נפלאה למסיבה מושלמת ב-2020", אמר כריסטל טאקיווה", שדר טלוויזיה שנבחר להעביר את המסר, שבדיוק כמו לונדון, גם מסוגלת להרים מופג גרנזדיוזי באמצעו של מטרופולין אדיר.
ועם כל הכבוד להתרגשות, ביפן יודעים טוב מאוד שאירוח המשחקים עשוי לסייע בעיקר לכלכלה המקומית. בשנים האחרונות המשק היפני מתקשה לייצר את הצמיחה אליה הורגל בעבר ובמדינה מקווים שהמשחקים יזרימו "דם חדש" בתעשייה וימשכו השקעות.
ובעוד במזרח הרחוק חוגגים במדריד מנסים להתמודד עם החדשות. הידיעה על הכישלון תפסה את כל הכותרות הראשיות בספרד והתקבלה באכזבה עצומה. בבירה הספרדית לא הצליחו לשחזר את ההישג של העיר ברצלונה ב-1992 והאחראי על ההצעה אלחנדרו בלאנקו אמר: "אני רוצה לברך את טוקיו. אני בטוח שהם יצליחו לארגן משחקים נפלאים". בהמשך ניסה לעודד: "אני לא יודע מה קרה. הפסדנו, אבל אין כאן הפסד או ניצחון כי עשינו הכל ביחד. אולי פיספסנו, אבל לא הובסנו".