$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מחכים לנו בפינה: אוהדי ב"ש לא מרוצים מהיחס

בבירת הנגב כועסים בגלל טור שפורסם באתר. כעת הם מגיבים לכל הטענות

אביחי חלק   02.10.13 - 17:11
Getting your Trinity Audio player ready...
ברדה מסמן לאן הדרך של הפועל ב"ש
ברדה מסמן לאן הדרך של הפועל ב"ש

בהפועל באר שבע חגגו שלשום את הניצחון הדרמטי על בני יהודה. אך אליה וקוץ בה. מיד לאחר המשחק צצו כמו פטריות אחרי הגשם קיתונות של ביקורות כלפי הקבוצה ודרך המשחק שלה, אולם צריך להבהיר מספר דברים על מנת להבין שהשנה מדובר בדבר אחר, חדש, טהור ולא כמו מה שהיה בשנים הקודמות.

ראשית, לאף אחד בבאר שבע אין מטרה לזכות באליפות. השאלות שנשאלים חדשות לבקרים השחקנים ואלישע לוי לא במקום ואין בהן הגיון. אין בנאדם אחד בבאר שבע שחושב שעם הסגל הנוכחי אפשר לזכות באליפות. מבחינת אוהדי באר שבע, כל עוד הקבוצה תמשיך עם הכדורגל החיובי, דרך לחימה ועבודה קשה, כל תוצאה תתקבל בחיוך, כולל ההפסד הראשון שככל הנראה יגיע ביום ראשון וקצת ירגיע את רוחות הסערה הילדותיים מצד אנשי תקשורת הספורט, שהתרגלו לסקר את הקבוצה רק בקונטקסטים שליליים ולא מצליחים לעשות את הסוויץ׳.

מאז ומעולם ראו את ב"ש כמקום שמייצר סקופים וכותרות שליליות, והיום כשיש הצלחה יחסית וחשוב מכך, שקט תעשייתי, עדיין כולם עסוקים באיך הקבוצה נראית ולמה היא לא שיחקה טוב מחצית אחת מול בני יהודה. אז למי ששכח - רק אזכיר שבשנתיים האחרונות הקבוצה ניצלה במחזור הסיום מירידת ליגה. כעת, כשיש הצלחה יחסית - כולם עם הרגליים על הקרקע ולא יוצאים בהצהרות מפוצצות ללא כיסוי. זהו בעצם הסיפור של באר שבע השנה. צניעות, ענווה ועבודה קשה. רק כך הקבוצה תוכל להתברג בצמרת בתום העונה.

לכתבים לפעמים קשה להודות בטעויות, וזה בסדר, אבל קרין שביט בטור המעניין שכתבה הבוקר טעתה, ובגדול. לבוא בטענות על ניצחונות דחוקים? כשקראתי את המשפט הזה חשבתי שמדובר על ריאל מדריד ולא על באר שבע. בנוסף ,קרין טוענת שבאר שבע לא מצליחה לפרוץ הגנה שעומדת נכון, אולם מבט בטבלה מראה אחרת. באר שבע במקום השני בטבלת הכיבושים בליגה, עם שער זכות אחד פחות ממכבי ת״א.

מאור בוזגלו עם ארבעה בישולים בארבעה משחקים, וחשוב מכך נהנה לשחק בקבוצה והתחבר אליה בשניות, האקסטרה של הקבוצה בא בצורת גל אראל וקובי דג'אני ומעל הכל - שחקן החודש אליניב ברדה. התשוקה שהוא מכניס למשחק של ב"ש לא הייתה שנים, ואם רוצים ללכת רחוק כמובן שהכל יהיה תחת הנהגתו. כשלקבוצה יש את הפריווילגיה להעלות שמות כמו ניקולאס פלצ׳וק ותומר סוויסה מהספסל, יש לה גם סגל מספיק עמוק להגיע רחוק, ואין רגשי נחיתות לאף אחד.

יש בקרב האוהדים תחושה שכולם מחכים למעידה הראשונה, רק בשביל לכתוב ״אמרנו לכם״ , ועוד יותר מחכים להשלכות של זה (מרמור והדלפות מחדר הלבשה, לחץ וקללות של הקהל וכו׳).