ביום שני בערב ראיתי את התגלמות הישראלי החדש, וקוראים לו ערן זהבי. זהבי הוא כל מה שמייצג ישראלי היום. אין לו אלוהים, למרות שהוא יעיד על עצמו שהוא מאמין. אין לו פחד, אין בו צניעות, אין בו חמלה ובעיקר אין בו כל רגישות לדבר כלשהו, שאינו ערן זהבי. הוא לעיתים אולי מאוד יפה חיצונית, אבל מאוד מכוער מבפנים.
כשמדברים על קפיטליזם חזירי, טהור וכוחני, מכבי תל אביב בכדורגל היא הזיכוך של המושג. הוכחה חיה, שכסף יקנה הכל, גם את הדברים הלגיטימיים, וגם את אלו שלא. כשמכבי החליטה בתחילת העונה שהיא רוצה שחקן של קבוצה אחרת, היא קנתה אותו ללא כל ניסיונות לתת לזה נופך של הגינות כלשהי. ללא כל התנצלות, מבוכה, או כל רגש שהוא, היא פתחה את פנקס השיקים, וקנתה. ובן חיים עצמו? השחקן הוא רק סחורה, עבד מודרני, ובמחי שיק אחד, הוא כבר לא כאן הוא שם.
כשזהבי ומכבי תל אביב נפגשו, נוצר המפץ הגדול, הגדרה מחדש של כוחניות, יהירות וחוסר רגישות כלשהי. כשזהבי יורה באצבעו על אוהדי הפועל, הוא למעשה יורה לא רק בהם, אלא בכל אוהד כדורגל שהוא. היות ואת זהבי מעניין כאמור רק זהבי, ואת מכבי מעניינת רק מכבי, אוהד הכדורגל כבר לא מעניין אף אחד. אוהד הכדורגל של פעם, זה שמנסה לחשוב שהקבוצה מייצגת אותו, שלשחקנים אכפת מהסמל לפחות קצת, שיש איזשהו רעיון ותוחלת מאחורי הנאמנות היחידה שלעולם לא יחליף, לא מבין שהיום הוא רק פיון קטן, בקזינו גדול, ושכל הרעיון זה רק לסחוט ממנו עוד ועוד כסף, ולתת לו אשליה חסרת כיסוי שהוא מעניין מישהו.
כשמכבי תל אביב פועלת "לחיסול" הליגה המקומית (רעיון שאימצה מהאחות בכדורסל שעשתה זאת בהצלחה רבה כל כך) היא למעשה מחסלת את כל מה שאוהד הכדורגל המקומי אוהב. היא למעשה מצהירה שהאוהד המקומי, כבר לא מעניין אותה, והעתיד שלה הוא לא כאן, בפרובינציה המזיעה הזו, אלא שם באירופה הקלאסית שמעבר לים. והיות ומה לעשות שאנחנו חיים כאן, העתיד כבר לא כולל אותנו.
כבר הרבה זמן אני שומע על הפילנטרופיות הנפלאה של גולדהאר, וכמה אין לו כל אינטרסים כאן, אין לו עסקים כאן, והוא רק רוצה לתרום לחברה. מדהים אותי שאף אחד לא רואה את מה שברור כל כך, שגולדהאר בחר את מכבי באופן קר ומחושב, היות וזה היה הכרטיס הזמין והזול ביותר להיכנס למסיבה באירופה. אם הוא היה רוצה לקנות קבוצה שתשתתף במפעלים האירופיים במדינה אחרת, זה היה עולה לו הרבה יותר, ומעמיד אותו בתחרות קשה באופן דרמטי מאשר בישראל. לא סתם גולדהאר קנה קבוצה ישראלית, ומתחזק אותה בחבורת זרים, מנציגו הקפריסאי, דרך מנהל הולנדי- ספרדי, מאמן פורטוגלי וצוות אימון זר. האמון שלו בנייטיבס המקומיים בולט לעין.
תחשבו מה היה קורה אם מישהו היה מעז למנות צוות הנהלה שכולו זרים בתנובה לדוגמא. כבר היום מכסת הזרים מלאה, וחכו עוד קצת לפני שתשמעו את הדרישה להגדלת מכסת הזרים, היות ואחרת לא ניתן להתמודד באירופה, ושם הרי הם מייצגים את ישראל, והכל זה רק "אידיאולוגיה" לשמה.
כבר לא אוהבים את זהבי. אוהדי הפועל (אלן שיבר)
החלק הצפוי מאוד, בתגובות להתנהגות של זהבי, היא החלוקה המאד ברורה בין אוהדי הקבוצות, הפועל נגד, מכבי בעד. הכל נשפט במשקפיים של הקבוצה האהודה, לא קם קול אחד ברור, שאמר שחוסר תרבות, חוסר נימוס, הוא פסול, ולא משנה מאיזה צד. אין כל שיפוט מוסרי, ערכי, אלא אך ורק הוא איתנו או נגדנו, המחשבה הנאיבית שאולי מכבי תל אביב תעמיד את זהבי במקום, היא חוסר ההבנה שכל עוד זהבי מנצח, אז זה ממש לא משנה איך הוא מתנהג, נהפוך הוא, זאת הזדמנות לבסס את המסר, שהכוח אצלנו ולנו מותר הכל, היות ואנחנו עשירים, חזקים ומנצחים. כאן אנחנו חוזרים לכך שזהבי הוא תוצר של החברה שלנו, חברה שאו שאתה בצד שלי, ואז מותר לך לעשות הכל, או שאתה בצד השני, ואז כל מה שתעשה הוא פסול, חברה שאין בה כל שיקול עניייני מוסרי וערכי. את התוצאה ראינו ביריות של זהבי על אותם אנשים שהריעו לו לפני זמן כה קצר, ואשר עם עוד כמה דולרים, היו מריעים לזהבי גם היום בעודו יורה על אוהדי הקבוצה השניה.
זהבי עוד יגלה שהעולם הוא אכזרי יותר, ושאם יגיע היום ובו זה קצת פחות יילך, או חס וחלילה הוא לא יוכל לתת את הסחורה שהמעביד שלו כל כך רוצה, חינו יסור וכמו כל עובד בוול-מארט הוא יילך הביתה ללא כל רחמים. הוא יגלה שגם אם היום הוא מרגיש שהוא מלך העולם, הרי שמגע הקסם אינו חסין לעולם, וכדאי אולי שיסתכל על נוחי דנקנר, ויבין כמה מהר חולפת תהילת העולם, ושבחברה שכל מה שהיא מעריצה זה כסף וכוח, כשאתה מאבד אותם, אתה כלום. אבל זהבי אינו הנושא, וזהבי בגדול הוא רק מכשיר להקצנת האירועים, הנושא הוא האוהד המקומי (ולא משנה איזו קבוצה הוא אוהד) שיקום בעוד זמן לא ארוך ויגלה ששוב גנבו לו את המדינה בזמן שישן, ושכל פעם שהוא חושב ששחקן מנשק את סמל הקבוצה זה למעשה פשוט בגלל שהוא צריך לקנח את האף.
הכותב הוא אוהד הפועל תל אביב
עידן הסמלים חלף מהעולם. אוהד מכבי מתגעגע (אלן שיבר)