משרד שידוכים: שחקני הרכש שיביאו אליפות

דרוש ברק: חואן מאטה לליברפול
"מתישהו הם ייפלו"; "לואיס סוארס לא יוכל להמשיך בקצב הזה"; "נו באמת, זו ליברפול..."; משפטים בסגנון הזה נשמעים בכל פעם כאשר השם של הרדס עולה במקביל למילה הזו, אליפות. אלא שבסתר לבם, האוהדים באנפילד באמת מאמינים שהשנה זה אפשרי. ההיעדרות מהמפעלים האירופיים עוזרת לרעננות הסגל, אך שיפוץ - בעיקר בחלק הקדמי - הכרחי.

ואין טוב מהקשר הספרדי כדי לענות על הצורך הזה. עם כל הכבוד לסוארס (ויש כבוד...), מתישהו הוא יצטרך עוד שחקן סופר-יצירתי לידו כדי לחלץ את ליברפול מכל מיני משחקי חוץ סבוכים מול סטוק וסאות'המפטון. ויקטור מוזס וקוטיניו הם עדיין לא חומר לאליפות - כך שמאטה מתיישב בדיוק על הצורך. הוא לא קבוע בהרכב בצ'לסי - ולשחקן ברמתו מגיע יותר. תג המחיר שלו אמנם גבוה, אבל לברנדן רוג'רס יש כמה רזרבות בכספת. השאלה הגדולה היא האם מוריניו ישחרר את זה שאולי ייקח ממנו את האליפות.

רוצח ברחבה: רוברט לבנדובסקי לארסנל
מאז 2005 שבצד האדום של לונדון לא זכו בתואר - וארסן ונגר מבין שהעונה זה "עכשיו או לעולם לא". אם התוספת המשמעותית והמפתיעה של אוזיל היתה הגשם הראשון, הרי שצירוף החלוץ הפולני יהיה כבר המבול. לסגל הנוכחי - בעיקר לנוכח העובדה שמעל לארסנל רובצת מכת פציעות תמידית - יהיה קשה לתת פייט לסיטי, צ'לסי ואולי גם ליברפול, לכן הנחתת כח התקפי נוסף היא הכרחית.

לצ'לסי יש אטו, טורס ובה בחוד, לסיטי את אגוארו ונגרדו ולליברפול את סוארס. ארסנל? אוליביה ז'ירו ותו לא. וגם הוא, למרות הכושר הטוב בו פתח את העונה, לא "חלוץ של אליפות". שבעה שערי ליגה עד חג המולד הם לא יבול מספק, ודאי לא עבור שחקן השפיץ היחידי בסגל. מנגד, ללבנדובסקי יש את כל התכונות להפוך את התותחנים לקבוצת התקפה נהדרת: הוא נהדר עם הגב לשער, מהיר, פיזי וגולר מלידה. והכי חשוב: הוא רוצה לעזוב את דורטמונד. בקיץ הוא מסיים חוזה - וייתכן כי גם האינטרס של הגרמנים יהיה למכור אותו כדי שלא יעזוב ללא תמורה.

החתיכה הכי חסרה: אלייקים מנגאלה לברצלונה
מאז שקרלס פויול התחיל להיפצע ולדעוך (איפשהו במהלך 2012), בקאמפ נואו משוועים לבלם. מאטס הומלס כנראה לא יגיע, גם לא דויד לואיז או טיאגו סילבה. לכן, לבארסה מומלץ ללכת על הפורמט שהצליח כל כך בריאל מדריד: בלם צרפתי צעיר, חזק וגבוה. אם תרצו, התשובה הקטאלונית לרפאל וראן.

עם זאת, בניגוד למספר 2 בלבן - אם בארסה תצרף את שחקן פורטו - היא תשלם, והרבה. סעיף השחרור של מנגאלה עומד על 50 מיליון יורו, אבל יהיה, ככל הנראה, שווה כל גרוש. הוא צעיר (בן 22 בלבד), גבוה (1.87), מהיר, חזק, שמאלי ובעל משחק ראש נהדר. מבין כל האפשרויות, אין ספק שהצרפתי יוכל לייצב את ההגנה של אלופת ספרד בצורה היעילה ביותר ולהשלים את ג'רארד פיקה, שמתקשה לשחזר את היכולת שהציג ליד פויול בשיאו.

אלמנט ההפתעה: חאבייר פאסטורה לאתלטיקו מדריד
זה אולי נשמע לא כל כך יעיל משום שהארגנטיני הוא אכזבה עצומה בפאריס, אך דווקא בשל כך הקולצ'ונרוס יכולים להיות חתומים על גניבת החורף. תג המחיר המופרע שהוצמד לפאסטורה (42 מיליון יורו) בעיר האורות היה בעוכריו וגם המערך לא כל כך התאים לו לנוכח העובדה שבשיטה של אנצ'לוטי ובלאן לא היה מספר 10 "קלאסי". יכול להיות שדווקא הליגה הספרדית תתאים בהרבה למידותיו.

זה לא סוד שדייגו סימאונה מחפש עוד שחקן יצירתי לישורת האחרונה של העונה, גם לטובת העמקת הסגל הקיים. לפיכך, פאסטורה יגיע כעוד שחקן ברוטציה, לצידם של קוקה וארדה טוראן - ויתחיל לבנות את שמו מחדש. בשל העובדה שמנייתו יחסית בירידה, אתלטיקו גם תוכל לצרף אותו במחיר סביר, בדיוק כפי שהצליחה להחתים את דויד וייה כמעט בחינם בקיץ. ואסור לשכוח: פאסטורה, בדיוק כמו וייה, הוא שחקן נהדר.

ייתן להם כנפיים: מרקו רויס לפאריס סן ז'רמן
זה אולי הדבר האחרון שרוצים לשמוע בדורטמונד, אבל ייתכן שמקרה מריו גצה יחזור על עצמו. לכוכב הגרמני הצעיר יש סעיף שחרור בגובה של 30 מיליון יורו ואין קבוצה גדולה שלא תקפוץ על המציאה. מנצ'סטר יונייטד מוזכרת אולי כמועמדת המועדפת, אבל עם כל צרותיה בחלק האחורי הוא לא ממש יהווה פתרון בשבילה. עבור המיליאדרים מפאריס, רויס עשוי להיות ההבדל בין חצי גמר לליגת האלופות לבין חגיגה בגמר בליסבון.

הגרמני יהיה התוספת המושלמת לשלישיה ההתקפית - לצד קבאני וזלאטן - זאת לנוכח האכזבה מפאסטורה (ע"ע), לאבסי ומנז וחוסר הבשלות של לוקאס מורה. לנאסר אל-חלאיפי, כידוע, אין שום בעיות של תקציב כך שרויס הוא מטרה נוחה לרכישה. מבחינת יורגן קלופ תהיה זו אבידה גדולה, אבל אם כבר - לפחות שבאיירן לא תקנה אותו.