האוהדים האדומים הגיעו בהמוניהם, כולם כבר החלו להתכונן לדרבי האפשרי בגמר גביע המדינה. אבל להפועל אילת היו תכניות שונות לחלוטין הערב (שני), והיא דאגה גם ליישם אותן. הקבוצה מהדרום עשתה היסטוריה כאשר העפילה לגמר גביע ראשון בתולדותיה, עם הצגה נהדרת ו-73:82 על הפועל תל אביב בהיכל נוקיה, ותפגוש את מכבי ת"א בקרב על התואר.
בהפועל רצו מאוד לחזור לגמר הגביע אחרי 20 שנות היעדרות, וארז אדלשטיין קיבל בחזרה את רביב לימונד שנעדר ב-3 השבועות האחרונים בשל פציעה. התפאורה הייתה מוכנה עם 5,500 אוהדי הקבוצה שצבעו את היכל נוקיה, אבל מה לעשות, רק קבוצה אחת הייתה על המגרש, והיא שייכת לעודד קטש.
אילת שלטה בצבע, חיסלה את ההתקפה של הפועל ואימללה את החיים ללימונד, שלא נראה כמי שהתאושש מהפציעה. תוסיפו על כך את העובדה שמתן נאור נפצע בברך במהלך הרבע השני ולא חזר, וקיבלתם מתכון מושלם לערב מושלם מבחינת האילתיים. ארז אדלשטיין יחפש את ההופעה השניה שלו בגמר הגביע כמאמן ראשי בהזדמנות אחרת (הפסיד עם הפועל י-ם ב-2006).
ההפתעה של עודד קטש היא שהחליט שלא לתת דקות בכלל ליובל נעימי. ביום חמישי המאמן וחניכיו יחזרו, ויפגשו את מכבי ת"א, שהביסה את ראשון לציון. אבל אחרי ההופעה הערב של ינסי גייטס, כריסטיאן ווטפורד, אלישי כדיר וחבריהם, לאילת יהיה הרבה ביטחון גם מול הצהובים. מי יודע, אולי הקבוצה תיקח גביע ראשון בתולדותיה?
הרבו לקלוע לאילת: גייטס 19 נקודות (9 מ-10 מהשדה), ווטפורד 14 ו-4 חטיפות, רודריק (6 אסיסטים) וכדיר (6 ריבאונדים) 13 כל אחד, פאלמר 10 ו-9 ריב'. להפועל ת"א: בראון 20 נק' (8 מ-19 מהשדה), הארפר 17, 5 ריב' ו-4 אס', אוונס 10 ו-6 ריב'.
שלט בצבע. כדיר (אלן שיבר)
קטש. הרס את האפשרות לדרבי (אלן שיבר)
ניסים. הופעה נהדרת לאילת (אלן שיבר)
ווטפורד. יום גדול שלו (אלן שיבר)
גם משפחת ברקוביץ' הגיעה (אלן שיבר)
מהלך המשחק:
ההתגרשות אולי עשתה את שלה בדקות הראשונות, אך שתי הקבוצות פתחו בצורה מהוססת והתקשו לקלוע. הראשון להתעורר היה קרלון בראון, שהעלה ל-5:9 אדום עם שלשה. קליעה של ווטפורד מעבר לקשת בצד השני סידרה 11:12 לאילת. הרבע הסתיים ב-14:17 לאילתיים.
ינסי גייטס התחיל להשתלט על הצבע ואילת עלתה ליתרון 14:21. מנגד, לימונד התקשה לחזור לכושר שהתרגלנו לראות ממנו לפני הפציעה. קליעה של מתן נאור מעבר לקשת צימקה ל-25:23, אבל אילת המשיכה להיות דומיננטית יותר מתחת לסל. שלשה נוספת של ווטפורד קבע הפרש שיא, 23:33. נאור נפגע בברכו והוצא מהמשחק, ובינתיים שלשה נדירה של גייטס הורידה את אילת ביתרון 28:38 להפסקה.
למחצית השנייה אילת כבר עלתה עם הרבה ביטחון, כדיר וחנוכי סידרו שהיתרון כבר יעמוד על 18 נקודות. בשלב הזה השחקנים באדום איבדו את העשתונות וחניכיו של קטש ניצלו זאת כדי לברוח לפער ענק, 34:59. בראון ניסה למזער נזקים, אבל להפועל ת"א לא היה פתרון מול גייטס, ובסוף הרבע השלישי התוצאה עמדה על 40:61 להפועל אילת.
הפועל לא איבדה תקווה, דאנק במתפרצת של ג'וש אוונס הקטין את ההפרש ל-15 נקודות כשנותרו 5 דקות לסיום המשחק. פתאום שום דבר לא עבד לאילת, ושתי שלשות רצופות של הארפר הורידו את הפיגור ל-8 בלבד. אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, ואילת ניצחה 73:82.
ווטפורד. חגיגה בדרום (אלן שיבר)
נאור. פציעה שפגעה באדומים (אלן שיבר)
מרחק ניצחון מהנפה (אלן שיבר)
מפגן התמיכה לא עזר (אלן שיבר)
ירצו לשכוח את הערב הזה (אלן שיבר)
אדלשטיין. מנחוס בגביע (אלן שיבר)
בראון. מעט מדי, מאוחר מדי (אלן שיבר)