הדיל הפוליטי שהציע יו"ר איגוד הכדורסל, דני חלוץ, לצביקה שרף - לפיו ימונה למאמן הנבחרת במידה שיסכים לוותר על דרכו הפוליטית שכוללת את תפקידו בהנהלת האיגוד ובראשות סיעת עוז - כבר הצליח לעורר לא מעט הדים. שרף נוטה להתפשר על עקרונותיו להתמנות למאמן הנבחרת בפעם הרביעית בקריירה, אך האם שיתוף הפעולה בינו לבין חלוץ אכן יעבוד? האם השניים יצליחו להשאיר את המחלוקות ביניהם מאחור?
רק לפני כחודש, בראיון לאתר ערוץ הספורט, דני חלוץ, חשף את מה שהוא באמת חושב על צביקה שרף ואף סיפק לו מספר המלצות. "היה ראוי שמי שחרט על דגלו את האתיקה יבחן את טענותיו", אמר אז חלוץ כשנשאל לגבי ריבוי התפקידים של שרף, שמכהן גם בהנהלת האיגוד, בסיעת עוז ומשמש כמאמן ראשל"צ, "אני לא מוצא פסול בזה, אבל מבחינת ניראות, אולי יש בזה סממנים שהם 'על הגבול'. צביקה שרף ראוי שיעסוק אימון כי הוא אחד מאושיות האימון במדינת ישראל ואחד מהטובים. האם ראוי שישב גם בהנהלה? אני חושב שהוא צריך לשאול את השאלה".
חלוץ גם תיאר את ההשפעה של שרף וסיעת עוז על עבודתו באיגוד הכדורסל (כזכור, הם אפילו עתרו נגד מינויו): "אני לא מוצא סיבה לאופוזיציות וקואליציות כשזה קשור בספורט, בוודאי לא כשהקואליציה או האופוזיציה לא עוסקת בספורט עצמו אלא במסביב ודרך זה פוגעת בכדורסל. הישיבות מתנהלות בדרך כלל בסדר, הן קצת יותר קולניות ממה שאני מורגל, קצת יותר בוטות לעיתים". על פניו, נראה כי השקט התעשייתי שחלוץ מבקש הוא העילה לדיל שהוצע לשרף.
אגב, יממה לאחר אותו ראיון, סיעת עוז, בראשותה עומד צביקה שרף, הגיבה במכתב חריף במיוחד: "דן חלוץ חשף עצמו לתקשורת בראיונות חסרי בשורה, ומתובלים במלים ריקות מתוכן...אנשי מכבי והפועל שולטים בחלוץ, שלטון ללא מיצרים. מביך לראות, איך צועקים עליו אלה, בישיבת הנהלה, תוך ניצול העובדה כי הוא אינו מבין דבר וחצי דבר בניהול כדורסל ובכדורסל, ובעיקר אינו רוצה ללמוד דבר....במשך חמישה חודשים, ניסה חלוץ למנות את עצמו לתפקידים בניגודי עניינים ונכשל. הוא מנסה בכל כוחו למנות את אנשי מכבי והפועל, לתפקידים למרות שהם מצויים בניגודי עניינים חריפים, וכל אחד ישאל את עצמו - מדוע?".
"לעומת זאת, דני חלוץ התנה את מינויו של צביקה שרף כיו"ר הוועדה המקצועית, בסתימות פה של צביקה ושל סיעת עוז, ולאחר שצביקה לא היה מוכן לתכתיבים הפסולים האלה, הוא לא בתפקיד. כולם רואים שחלוץ מובל, מולך ולמעשה נשלט על ידי המרכזים באופן טוטאלי. כל רצונם מתבצע. מה שאינם רוצים - לא מתבצע. היעדר השקיפות הגיע בתקופתו של חלוץ, לשיאים חדשים. המרכזים עושים בו שימוש להסתרת חומר מחברי ההנהלה והטלת איסורים על מוסדות הביקורת הפנימיים לבדוק נושאים שעלולים לחשוף שחיתויות".