"המטרה היא מדליה בריו אני יכול לנצח כל אחד"

אם אתה צריך לבחור מילה אחת כדי לתאר את החודשים האחרונים שעברו עליך, באיזו מילה תבחר?
"מדהימה, מפתיעה. לזכות פעמיים מקום ראשון בגראנד פרי, שזה טורניר גדול, ובגראנד סלאם, שזה טורניר עוד יותר גדול. אף אחד לא ציפה, וזה מאוד מפתיע. הצלחתי לדרג את עצמי במקומות הגבוהים, אם אני לא טועה אני מקום 4 בעולם עכשיו, וזו קפיצה מאוד מאוד גדולה".

אמרת שאף אחד לא ציפה, זאת אומרת שגם אתה לא ציפית להישגים האלה?
"התכוונתי שמבחוץ כולם הופתעו. הייתי לפני כן מדורג במקום ה-20 בעולם, אז אף אחד לא ציפה אבל אני תמיד שואף למקום הראשון. הרגשתי שאני יכול, שאני מספיק טוב בשביל להיות במקומות האלה. ג'ודו זה ספורט מאוד מפתיע, בשנייה אתה יכול ליפול על הגב ולהפסיד את הקרב, כמו שקרה לי באליפות אירופה. אבל בבאקו ובקובה הכל התחבר לי".

היום יש יריב במשקל שלך שאתה חושב שאתה לא יכול לנצח?
"אין, אין, דבר כזה. היום אני חושב שאני יכול לנצח כל אחד, יכול להפתיע כל אחד".

אתה מרגיש שמשהו ביחס אצל היריבים שלך השתנה בעקבות ההישגים האלה?
"כן. אני חושב שהיריבים שלי יודעים מה אני עושה, צופים בקרבות שלי, יותר יזהרו, יתכוננו יותר טוב לקרבות שלי. נראה לי שזה הולך להיות יותר קשה מעכשיו".

למי שצופה בך מהצד אתה נראה מאוד אדיש, קר רוח. אפילו כשאתה כבר על הפודיום עם המדליה עליך ומתנגן ההמנון.
"אני עולה לקרב מאוד בטוח בעצמי, ואולי זה מתפרש כאדישות. אני יודע מה אני הולך לעשות, וזה שאני עולה בטוח זה גם מרתיע את היריב. לגבי התקווה, אני מאוד התרגשתי בקובה. אפילו כמעט הזלתי דמעה, העיניים היו בוהקות. ראיתי את כל הקובנים. את כל האולם מתחיל לעמוד וזה היה מאוד מרגש".

אני רוצה להחזיר אותך לאליפות אירופה. דווקא שם הייתה לך נפילה והודחת בשלבים המוקדמים. מה קרה שם?
"הגעתי נגד רוק הסלובני, ששנה שעברה היה אלוף אירופה. התחלתי את הקרב טוב, הובלתי עליו ושנייה אחת של חוסר ריכוז הוא עשה לי תרגיל ומצאתי את עצמי על הגב. זה מבאס. מבאס יום, יומיים אבל צריך להתעשת, לצפות בקרוב, ללמוד מה היה ולעבוד על זה באימונים". 

אני רוצה להחזיר אותך לתחילת דרכך בגו'דו, בגיל ארבע.
"הגעתי לג'ודו כחוג, להוציא את כל האדרנלין שהיה לי בתור ילד קטן ופשוט התאהבתי בחוג הזה. כבר בגיל 9-10 הבנתי שאני רוצה להמשיך, כשהבנתי שיש מולי מדליסט אולימפי, שרוצה להפוך את החניכים שלו למדליסטים אולימפיים. זה נדבק בי. אני בתור ילד הלכתי למבחנים של מכבי נתניה בכדורגל, הבקעתי גול והם רצו שאני אבוא אליהם, אבל המשכתי בג'ודו. פשוט אהבתי את זה יותר, כמו מחלה, נדבק בי הג'ודו. אהבתי את כל התחרויות, את המדליות, ניצחתי בתור ילד קטן אז רציתי להמשיך עם ההצלחה הזאת. אבא שלי רצה שאנסה כדורגל, אבל כשהחלטתי להמשיך בג'ודו הוא תמך בי. אבא שלי היה מסיע אותי לאימונים, מחכה לי כל האימון ומחזיר אותי הביתה, עד גיל 17 כשהיה לי רישיון".

אתה מגיל 4 עם אורן, ספר קצת על מערכת היחסים ביניכם?
"אורן תמיד מציב לי את המטרות הכי גבוהות. גם כשאני עולה מול אלוף עולם וגם כשאני עולה לא מול אלוף עולם, זה אותו דבר מבחינתו, הוא לא מתפשר. אני מאוד אוהב את אורן, אבל יש בינינו יחסים של מאמן וספורטאי וככה זה צריך להיות ולהישאר. אני מאמין שאחרי שאני אפרוש נצא ונבלה אבל בינתיים יש בינינו קצת דיסטנס. הוא אבא שני שלי, אני יכול להבין אותו רק ממבט".

אחרי הפסד או אחרי ניצחון על מי אתה חושב ראשון - עליך או על אורן?
"עליי ועל אורן. ביחד".

יכול לקרות מצב שהביטוי "התלמיד עלה על רבו" יתממש במקרה שלך?
"זה יכול לקרות שאני אזכה במדליה אולימפית ואפילו יותר מזה, אורן רוצה שזה יקרה ואני מקווה שזה יקרה".

תסביר לי איך זה שאתה לרוב מנצח באיפון?
"אני מאוד מגוון בתרגילים שלי, אני מצליח להפתיע את היריבים ואני שמח שזה קורה. אבל כמו שאמרתי עכשיו זה יהיה קשה יותר, כי היריבים שלי הולכים ללמוד את התרגילים שלי ולעבוד איתי יותר טקטי. האיפונים זה לא רק מה שמייחד אותי. אני לא מוותר עד השנייה האחרונה של הקרב".

אתה כבר חולם על ריו?
"כן. ריו זו המטרה העיקרית, אין ספק. אני רוצה להגיע לשם בשיא היכולת שלי, אבל עד אז יש לנו את התחרויות הקרובות, ושם אני מתמקד, בטווח הקרוב".

התקשורת כבר הכתירה אותך כאחת התקוות הגדולות למדליה בריו
"עד ריו יש המון זמן. יש עוד שנתיים, עכשיו התחיל הניקוד לריו, נכון שהצלחתי למקם את עצמי טוב בזכות המדליה בקובה, אבל בשנתיים הכל יכול להשתנות בג'ודו. אסור לי לחשוב על ריו כי אז אני לא אתמקד בתחרויות הקרובות וזה מה שחשוב".

עם יד על הלב, זה לא מתסכל אותך שפחות מכירים אותך למרות ההישגים שלך, מנניח כל כדורגלן בגיל שלך?
"לא מפריע לי. אני לא מתעסק בזה. אני ג'ודוקא כי אני אוהב את זה. אני מתעסק באימונים וזה בא מהנשמה, ומהלב".
 

אורן סמדג'ה:
"שגיא הגיע אלי לחוג בגיל ארבע, שם כבר ראיתי ילד שיש לו רצון להיות מספר אחד, לא לוותר בקרבות, גם בקרבות של בתוך המועדון. בכל מבחן שהעמדתי אותו, הוא עמד במבחן, הראה נחישות ורצון  וידעתי שמדובר בספורטאי מיוחד". אני זוכר את הקרבות שלו בתור ילד, הוא היה מאוד מבולבל, אבל ראו בפנים שלו, בעיניים שלו כשהוא עולה לקרב איזה ניצוץ שהוא לא יורד מהקרב בלי לנצח, ואם הוא היה מפסיד הייתה אצלו סוג של אכזבה שלא רואים אצל ילדים. גם ילד שזוכה במדליה גם אם כסף גם אם ארד היה יוצא מרוצה - אצל שגיא, אם זה לא היה בראש הפודיום אז הוא היה ממש מתבאס, הייתה אצלו ממש אכזבה. אז כבר אז יכולת לזהות את הדברים הקטנים".

"שגיא מצליח לבצע תרגילים מאוד מרשימים, היכולת שלו לבצע תרגילים מרהיבים, תרגילים שמסתיימים באיפון. כל קרב ששגיא עולה אתה יודע שהקרב הזה יסתיים באיפון, הוא מחפש תמיד את האיפון. לא תמיד זה יוצא לפועל, אבל הוא ערוך לכל תרחיש. המטרה היא להביא את שגיא לבשלות. כרגע בכל כלי התקשורת בעולם כל העיניים מופנות לשגיא, כששגיא נמצא על המזרון מצלמים אותו מלמדים אותו וזה משהו שאנחנו צריכים לדעת להתמודד איתו וגם שגיא. גם אם הוא יזכה בעוד מדליות ויהיה מדורג ראשון בעולם זה לא מבטיח מדליה אולימפית. הוא עדיין צעיר, הוא בן 22, הוא מודע להתעוררות שיש איתו, הוא מקבל המון תגובות. אנחנו פה בארץ קופצים ישר על איזה ספורטאי שעושה קפיצה אבל יש עוד זמן, יש עוד שנתיים".

אפשר להגיד ששגיא מוקי הוא היורש של אורן סמדג'ה?
"המטרה היא חד משמעית ששגיא יעבור את אורן סמדג'ה ויהיה ספורטאי הטוב ביותר שקיים. השאיפה שלי כמאמן שהחניך יעבור את המורה שלו. לג'ודו יש מסורת, בוא נגיד  שהדור הזה יודע שיש עליו אחריות מאוד גדולה להמשיך את המסורת הזו, היום הם מודעים שהדבר הוא אפשרי".